רוצה לעבוד בפייסבוק? מחכים לך ייסורי מצפון מפתיעים

מה עושים כשהבוס בוחש?

מי לא רוצה לעבוד בפייסבוק? משרה בתחומי הליבה של החברה היא פנטזיה עבור אנשי מקצוע רבים - אם בזכות המותג הזוהר, אם בזכות התנאים והמשכורת ואם בזכות פוטנציאל הלמידה וההתפתחות; וגם אם הג'וב לא הביא אותך לאן שרצית, שורת "שנתיים בצוות פיתוח ממשקים בפייסבוק" לא תזיק לקורות החיים שלך. מפעם לפעם, מביא הטור הזה את הצד הפחות סימפטי של העבודה בפייסבוק - מבכירים לשעבר שמכים על חטא בראותם איך הפכה למשחטת פרטיות, ועד פועלים זוטרים שנאלצים לסנן תוכן זוועתי ולספוג נזק פסיכולוגי נרחב. בסוף השבוע נודע שיש עוד סיבה שכדאי לשקול פנטזיה אחרת. והסיבה הזו היא, איך לא, הנהלת פייסבוק.

בשבוע שעבר נחשפה שורת המניפולציות שביצעו מארק צוקרברג ושריל סנדברג כדי להסתיר את שערוריית קיימברידג' אנליטיקה וחומרת המעורבות הרוסית בפוליטיקה האמריקאית. בין היתר, השתיקו מנהלים שהזהירו מפני המעורבות, שכרו חברת מניפולטורים שניסתה להטות את האש מפייסבוק אל עבר פוליטיקאים ואישים כג'ורג' סורוס ועוד.

מצפון? איזה מצפון? צילום: בלומברג

כחברה בעלת רקורד מוסרי של חתול בר, לא ציפה העולם יותר מדי מפייסבוק והניח שהיא בוחשת בקלחת; אבל זה אחרת כשנחשפים הפרטים במלוא כיעורם. עד כדי כך, שגם המאושרים שבעובדי פייסבוק לא יכלו לשתוק עוד.

לפי דיווח של בלומברג, רוח נכאים נחה על מטה פייסבוק והאווירה החיה של קפיטריות המשרדים התחלפה בדממה. העובדים יושבים בשקט, ורק מתקתקים בטלפונים שלהם. כי את מה שיש להם לכתוב, מוטב שלא יגידו בקול רם. עובדי פייסבוק משתמשים באפליקציית הצ'ט האנונימית blind כדי למחות על שהגיעו מים עד נפש: "למה לחברה שלנו יש כזה מצפן מוסרי גרוע?" תהה אחד העובדים. אחר זעם על שנמאס לו "לנקות טעויות של רשלנות ואדישות, שגרמו לאנשים שעשו אותן להתעשר". כן, כסף משחק פה תפקיד: עובדי פייסבוק מתחלקים לוותיקים שהגיעו לפני ההנפקה ונהנו מפירותיה הראשונים, ולמי שבא מאוחר ורואה את מניות פייסבוק זולגות מטה - בין השאר בגלל הכשלים האתיים של ההנהלה.

מטה פייסבוק צילום: בלומברג

עובד אחר בפייסבוק הניף אצבע מאשימה: "צוקרברג מעביר לאחרים החלטות שעליו לקבל בעצמו", כתב ב-blind. עובדי פייסבוק איבדו את הניצוץ בעיניים; סקר שביעות רצון שנערך בקרבם באוקטובר 2017 הראה ש-84% מהם אופטימיים לגבי עתיד החברה. כשנערך הסקר בחודש שעבר, ירד המספר ל-52%. אפילו עובדי פייסבוק שפירגנו להנהלה באותן הודעות blind ואמרו שאי אפשר שלא ללכלך את הידיים כשמנהלים עסק גלובלי רב-השפעה כפייסבוק - הוסיפו שצעדי הבוסים שלהם מפוקפקים מוסרית.

ולי זה נותן ניצוץ של תקווה. שאולי, אולי אלו ניצני התנגדות ראשונים, וכוח מבפנים ירסן את החברה הזאת. משתמשים לא יכולים לעצור את פייסבוק, כי הם מכורים אליה; רגולטורים לא יכולים, כי הם איטיים וידם רכה; מחוקקים לא יכולים, כי אינם מבינים את פעילותה; ואין מה לדבר על ארגונים חיצוניים - פייסבוק נפנפה גם גורמי זכויות אדם וגם את האו"ם.

השלדים שבארון: כך ניסו צוקרברג וסנדברג להסתיר שערוריות עצומות תחקיר מקיף של הניו יורק טיימס גילה שורת צעדים שנקטו קברניטי הרשת החברתית כדי למנוע חשיפת שערוריית כקיימברידג' אנליטיקה, ואת היקף התעמולה הרוסית בבחירות 2016 בארה"ב. בנוסף, הפעילה חברה שתקפה חברות ואישים כדי להסיט ממנה את האש עומר כביר, 3 תגובות לכתבה המלאה 

אבל העובדים של פייסבוק הם כוח. הם נכס שמכניס לה כסף ושלא נוח להחליף הרבה מהמוכשרים שבהם בבת אחת. הם לא מפחדים מפיטורים, ויוכלו למצוא בקלות עבודה אצל כל מתחרה. והם אולי היחידים כיום שיכולים לשלוף לצוקרברג כרטיס צהוב. בגוגל זה עבד; העובדים החליטו שוואלה, פרויקט Maven שנעשה בשיתוף עם הפנטגון לא מתאים להם משום שלא מתחשק להם לשפר בינה מלאכותית של רובוטים רוצחים מעופפים. והחברה נסגה מהפרויקט - הוכחה בשטח שאפשר להשפיע מבפנים גם בחברת הייטק דורסנית.

למשל, בסוף השבוע נודע שפייסבוק רשמה פטנט על טכניקה שתעזור לזהות מי חי ביחד עם המשתמש בביתו. למה זה עניינה? למה מותר לה לבלוש אחרינו בצורה הזו? האם יש סיכוי שהפיתוח הזה יעורר זעם נוסף וירחיק משקיעים ושותפים? יכול להיות שיש עובדים בפייסבוק שחושבים שפיתוח כזה הוא חציית קו אדום. יכול להיות שיש אחרים שכבר ראו איך נחצים הקווים שלהם. בואו נקווה ביחד שהם יגדלו אומץ, ויתחילו להטות את הארגון לכיוון קצת יותר הוגן והגיוני. אחרת, אני באמת לא יודע מי יוכל לרסן את החברה הזאת.

הבוטים באים, ועוברים מתחת למכ"מ 

כדאי מאוד שפייסבוק תתיישר, ותתעסק יותר בלפתור בעיות מאשר בלהסתיר אותן (או ליצור אותן). ולמה? כי צרות גדולות נמצאות באופק, ויגיעו אלינו דרכה: הבוטים של היום גם ככה עושים לה בית-ספר (ואיתה, גם לטוויטר ולשאר הרשתות החברתיות) - והבוטים של מחר יהיו אתגר גדול פי כמה. מחקר של ארגון Data and Society מזהיר מפני עליית השימוש במטא-דאטה כתשתית לתכנון בוטים.

הכוונה היא לעקבות שמשאיר אחריו כל משתמש בפלטפורמה מקוונת: מיקום כללי, זמן השימוש, ופרטים תמימים לכאורה שנאספים בידי מפעילי אפליקציות. מפעם לפעם דולף המידע הזה לרשת בהיקפים גדולים, כשמפעילות האפליקציות ממהרות להרגיע ולומר שהמידע אנונימי, שאין באמת מה לדאוג. אבל יש; כי מפתחי בוטים צריכים מידע כללי, כדי להבין איך מתנהג משתמש אנושי ואיך מסנתזים את הפעולה שלו בצורה פשוטה ויעילה.

הבוטים הולכים ומשתפרים צילום: sputniknews

הסנתוז הזה יהפוך את הבוט לחמקן: כלי סריקה אוטומטיים יראו שהחשבון שלו אמנם לא פעיל הרבה זמן, אך בהחלט פעיל בצורה שתואמת התנהגות אנושית. בוטים שיישענו על מטא-דאטה ייראו כמו כל משתמש אמיתי בעיני האפליקציות בהן יפעלו. בנוסף, יוכלו המפתחים להסתייע בניתוח מטא-דאטה כדי לחדד ולדייק את המסרים שהם מעבירים - פרסומות במקרה הפחות רע, תעמולה פוליטית, פייק ניוז ושטיפת מוח בשאר המקרים.

לדברי אמליה אקר, מחברת המחקר, הבוטים יהיו טובים יותר ביצירת פעילות בחשבונות שלהם, בניגוד לבוטים של היום שמסתפקים בהעברת מסרים. "הם יהיו טובים יותר בלתקשר, בליצור צ'ק-אינים ותגיות, טובים יותר ביצירת דרכי תקשורת פחות פורמליות, כמו אמוג'י", אמרה ל-The Verge. להערכתה, דור הבוטים הבא ידע גם לעבוד בצוות: קבוצת בוטים אחת תעביר מסרים כלליים, בעוד אחרים יעבירו רק מסרים שזורעים ספקות וחשדות, ואז יופיעו בוטים בעלי חשבונות ותיקים ביותר ויעבירו מסרים חזקים ואישיים. אז כדאי שחברות האינטרנט יתחילו לחשוב על פתרונות אפקטיביים; מפתחי הבוטים לא מחכים לאף אחד וללקוחות שלהם יש כוונות זדון וכיסים עמוקים.

קצרצרים

1. כולם שונאים שיחות ספאם אוטומטיות - אתם יודעים, נניח ישיבה מסוימת שמתקשרת ומשמיעה הודעה מוקלטת שמבקשת תרומה, כדי שהיא תוכל להמשיך ולהתקשר לאחרים ולבקש תרומות (היי, המערכות האלה לא זולות); ואף אחד לא שונא שיחות ספאם יותר מהאמריקאים. ביום ו' האחרון נחשפה הצעת חוק חדשה וחוצת-מפלגות, לפיה יחטפו הספאמרים קנס של עד 10,000 דולר לכל שיחה שיבצעו. השיחות הללו הן מכה בארה"ב; לפי נתוני חברת YouMail, רק בחודש שעבר בוצעו שם 5.1 מיליארד שיחות שכאלה. החדשות הרעות הן שהאכיפה מוטלת על נציבות התקשורת הפדרלית, בראשה עומד חביב הטייקונים אג'יט פאי. כמה ליטופים מצד חברות השיווק הטלפוני, וכנראה שיוכלו הספאמרים להמשיך להספים כרגיל.

2. הסדרה "עמק הסיליקון", שעלתה לאוויר ב-2014 ומספרת על סטארט-אפיסטים בארה"ב ומאבקם בשוק ההייטק המקומי, משעשעת וחביבה לטעמי; אבל שני יזמים אמריקאים הסתכלו עליה וראו משהו אחר: השראה. בסדרה מוצגת חברה בשם Pied Piper שמפתחת כלי לדחיסת נתונים יעילה - מה שמאפשר להאיץ את הגלישה בעולם ולשנות את מאזני הכוחות בין ספקי שירות, תשתית וטכנולוגיית אינטרנט. השניים אמרו "די, אנחנו יכולים לבנות כזה במציאות" והקימו את WaveOne. החברה נולדה לפני שנתיים, גייסה 2.5 מיליון דולר בהובלת קושלה ונצ'רס ואני ממש מקווה שתצליח לשנות את העולם; הרבה פיתוחים הופיעו לראשונה במד"ב ופיקציה, ולאחר שנים ארוכות הגיעו למציאות. יהיה נחמד לראות מסלול זריז יותר, כזה שתואם את כלכלת הסטארט-אפ הדינמית.

על הסט של "עמק הסיליקון" צילום: באדיבות yes/HBO

3. מיקרוסופט החלה למכור את הרמקולים החכמים של אמזון בחנויותיה. יש שיראו בכך הודאה בכישלון: קורטנה, הסייענית החכמה של ענקית התוכנה, לא הצליחה להגיע לפופולריות של מתחרות כאלקסה מבית אמזון ואסיסטנט מבית גוגל - על אף שורת יתרונות טכנולוגיים. מיקרוסופט טענה בעבר שקורטנה מיועדת לשימוש מקצועי ועסקי בעוד אלקסה מיועדת לשימוש פרטי צרכני ולכן אין התנגשות בין שני המוצרים. יכול להיות שזה נכון, אבל בשטח רואים יותר ויותר רמקולים מבוססי אלקסה, בעוד קורטנה יושבת בדד כמעט בכל מחשב ווינדוס, ומחכה שמישהו יקרא לה.

4. כל מי שלמד תקשורת בוודאי זוכר את מודל דעיכת כלי תקשורת ישנים כשמופיעים חדשים שמחליפים אותם - ואיך הם שורדים רק באמצעות התמחות נושאית. המודל מתממש לנגד עינינו: חברת קריטריון (Criterion) האמריקאית, שפעלה כחברת הפצה של קלטות וידאו בשנות השמונים, עברה להפצת DVD ואז בלו-ריי בשנות התשעים, הופכת לחברת סטרימינג. היא שרדה את כל מהפכות הווידאו המקוון פשוט משום שהתמקדה בסרטים ישנים - מראשית הקולנוע ועד שנות התשעים (למשל, היא מחזיקה בזכויות של "שתיקת הכבשים" הנפלא). בעוד חלק מהכותרים שבידיה עלו לרשת והופצו פיראטית באתרי סטרימינג, רוב הקטלוג שלה נשאר בחוץ פשוט משום שלא עניין את הקהל הרחב. עתה תנסה החברה לשרוד ע"י הצגת ספריית התוכן שלה בצורה דיגיטלית ונוחה לחובבי הקולנוע העתיק - נישה שטרם קיבלה מוצר סטרימינג ייעודי.