דו"ח טכנולוגי
למה לא חתמה ישראל על אמנת הסייבר וחופש הביטוי באינטרנט?
אמנת הגנת זכויות גולשים זוכה לחתימות של מדינות ליברליות רבות, אך ישראל מוותרת עליה ומסיבה טובה, למה טעו ארגוני זכויות אדם שניסו לפנות לרגש של מארק צוקרברג, טלפון הפיקסל של גוגל ממשיך להפתיע לרעה ופלנטיר של פיטר ת'יל מדממת כסף
חתימה לא טובה
השבוע נחתם הסכם בינלאומי, אמנה שנועדה לשפר את מצב האינטרנט: 50 המדינות שחתמו התחייבו להימנע ממתקפות סייבר זדוניות זו נגד זו, לקדם את חופש הביטוי וחופש המידע ברשת, להימנע משימוש במדיה החברתית לתמרון מהלכים פוליטיים במדינות אחרות ולנהוג בשקיפות ושיתוף פעולה בסוגיות מקוונות אלה ואחרות. מדינות מערביות ליברליות כצרפת (שנשיאה, עמנואל מקרון, הוביל את היוזמה) ובריטניה חתמו בשמחה; רוסיה, סין וצפון קוריאה לא חתמו משום שההסכם הזה אוסר את כל מה שהן עושות, אחד לאחד; וארה"ב לא חתמה משום שטארמפ לא אוהב את מנהיגי שאר העולם וכנראה שגם התבאס שמקרון חשב על הרעיון הזה לפניו. למה ישראל לא חתמה?
נשיא צרפת, עמנואל מקרון צילום: אי פי איי
קל ללכת למחוזות ביקורת ליברלית קלאסיים ולטעון שזה בגלל שישראל היא גורם אגרסיבי בזירת הסייבר, שנאלץ להיות כזה בגלל יריבים כאיראן, סוריה, חמאס ופעילי ג'יהאד עולמי. וגורמים אגרסיביים לא מחפשים מגבלות מובנות. מה יקרה אם נוזקה שתזוהה כישראלית תדלג לה ממחשב בטהרן למחשב באירופה? מה יקרה אם העולם יראה בנו אחראיים לאיזו מגפת סייבר שגרמה נזקים במיליארדי דולרים - כמו מתקפת Wannacry משנה שעברה? לא, תודה; יש לנו מספיק צרות.
אבל לא זו הסיבה שישראל ויתרה על הצטרפות לאמנה הזאת. אז למה? כי האמנה הזו לא שווה דבר; אין בה הגדרה של מתקפת סייבר, או של פעולה המהווה פגיעה לא מידתית בחופש הביטוי וכולי. והכי חשוב: אין בה הגדרת סנקציות המקובלות על החתומים - כך שבעצם, אין כל מניעה לחתום ואז לפעול בניגוד סימטרי לסעיפי ההסכם. וממשלת ישראל לא צריכה שמישהו מבחוץ ירוץ אחריה ויקרא "הלו, חוק צנזורת האינטרנט של מיקי זוהר פוגע בחירויות גולשים!" בקול גדול. לא. את זה היא צריכה לשמוע מבפנים.
שקט, מצנזרים
ההסכם עקר מסיבות נוספות: כמעט בלתי אפשרי לייחס באופן ודאי מתקפת סייבר לגורם מדינתי; אין מדינה שלא פוגעת בחירויות למיניהן כדי לקדם שיוויון או למנוע אותו; וכל שלטון יעדיף את הישרדותו על פני ציות לעיקרון אידיאליסטי זה או אחר.
אז מה הטעם בהסכם האינטרנט של מקרון? לא ברור. יתכן שזה ניסיון לייצא ליברליות אירופית, ועמה תקווה להשפעה פוליטית; יתכן שזה מהלך יח"צ צרפתי, או ניסיון למסר של חזית מאוחדת מול רוסיה ונסיונות המעורבות שלה בכלכלה ובפוליטיקה העולמית. כך או כך - ההסכם עצמו מיותר והחלטת ישראל מובנת. אם תחזור בה הממשלה ותצטרף לאמנה, דעו שמדובר במהלך יח"צ; הרי לא יבוטלו מהלכי הסייבר והצנזורה למיניהם לאחר החתימה - ואשמח לטעות בעניין הזה.
שקוף זה לא הצבע שלנו
קבוצת ארגוני זכויות גולשים וזכויות אדם - ביניהם שחקנים בולטים כ-Human Rights Watch וה-EFF - העבירו מכתב למארק צוקרברג, מנכ"ל פייסבוק, ובו קריאה נרגשת והוגנת: לדבריהם, הגיע הזמן שהרשת החברתית תחיל הליך סדור לסתימת פיות. הכוונה היא שיהיה תהליך לצנזורת גולשים בפייסבוק, שיהיו שלבים לפני שמחליטים להעיף משתמש לזמן קצוב או לצמיתות. למה? משום שחופש הביטוי הוא זכות טבעית של אנשים ופגיעה בה היא פגיעה בחברה. ופייסבוק, מה לעשות, היא הבמה הבינלאומית הכי גדולה לביטוי בימינו. 70 ארגונים חתמו על המכתב הזה, בו נכתב לצוקרברג "עתיד חופש הביטוי העולמי נמצא בידיך" והוסבר שהליך כזה, שיהיה שקוף ופתוח, גם יועיל לפייסבוק עצמה. או במילים אחרות, יכול להיות שיש לנו פה שיא עולמי באופטימיות.
שקיפות? הצחקתם אותו צילום: רויטרס
זה לא שתוכן המכתב שגוי; הוגן והגיוני שלאנשים תהיה שליטה על מה שקורה לחשבון שלהם בפייסבוק. הוגן שיצונזרו רק לאחר שיסבירו להם מה עשו לא בסדר, בלי איזה תירוץ רעוע על הפרת נהלי הקהילה, מה שהחברה עושה כיום. הוגן שידעו מה כתבו ופגע באנשים, כדי שאם עשו זאת בטעות יוכלו להתנצל ולהימנע מכך. ואם עשו זאת בכוונה? אז ידעו שהנה, פה עובר הקו האדום ואת זה לא מוכנה קהילת פייסבוק לקבל. הוגן שאנשים שבנו את הביזנס שלהם על פעילות בפייסבוק לא יאבדו את המכנסיים מהיום למחר משום שהחברה החליטה לחסום אותם. הוגן שחברה שמשפיעה בצורה כל כך משמעותית על השיח בכל כך הרבה מדינות ומסגרות תנמק את השיקולים שלה, ותערב בתהליך את מי שמושפע ממנו. כן, החברה השיקה באפריל האחרון כלי שמאפשר לערער על מחיקת תוכן, אם היא בוצעה בידי אלגוריתם. אבל לא די בכך. המשתמשים, אומרים ארגוני זכויות האדם, לפעמים נפגעים ממדיניות פייסבוק שנועדה ספציפית להגן עליהם. ואם ייענה צוקרברג לבקשתם, המצב הזה יוכל להשתנות.
אבל זה לא יקרה. למה? כי צוקרברג. מנכ"ל פייסבוק הוא אחד האנשים הכי חזקים בעולם כיום, עם אפס מגבלות מוסריות.
מי ימרה את פי הקיסר? איור יונתן פופר
למי ששכח: פייסבוק ערכה בחשאי ניסויים על המשתמשים שלה, שיכלו לגרום נזק מסוכן לחולים בדיכאון; פייסבוק ידעה שמנגנון הלייקים שלה נועד לייצר לולאת דופמין וליצור התמכרות לכל דבר ועניין, למעשה - כך תוכננה מראשיתה; וכן, פייסבוק גם איפשרה גישה למידע אישי של מיליוני אנשים דרך קיימברידג' אנליטיקה, והיום למדנו שידעה היטב מה חומרת המעורבות הרוסית בסיפור הזה. ידעה, והתאמצה להשתיק, להסתיר, ולטשטש עקבות. כשנקראה פייסבוק להעיד על כך בבתי נבחרים בארה"ב ובאירופה - פיזרו נציגיה ובראשם צוקרברג תירוצים והבטחות. כל מה שנעשה בחברה נעשה בדברו. למעשה, לאחרונה נטען שהורה לכל מנהליו לעבור מאייפון לאנדרואיד, בגלל שטים קוק מתח עליו ביקורת; והעסיק אדם שכל תפקידו לגלות למה אנשים לא אוהבים אותו. וזה, זה האדם שממנו ציפיתם לקבל אמפתיה, הבנה ורחמים?
הנהלת פייסבוק, שבטח צחקה עד לכדי כאב בטן, מסרה בתגובה: "אלו הם נושאים מאוד חשובים. בגללם השקנו את יכולת הערעור באפריל, ופרסמנו את דו"ח השקיפות המציג את יעילותנו בהסרת תוכן פסול. אנחנו אחת מהחברות הבודדות שעושות זאת - ואנו מצפים להמשיך ולעשות זאת בעתיד". או במילים אחרות, אנחנו חברה מסחרית ואנחנו נבחר במה להתעסק ואיך להתעסק.
יש, יש מי שיכול לכופף את צוקרברג, מבלי להסתמך על רגשותיו: רגולציה מתאימה, שתאלץ את החברה להיות אחראית לדברים שקורים בפלטפורמה שלה. כן, זה יעלה לה כסף וכן, זה יפחיד משקיעים אך כל מגבלה על החברה, כל דבר שישפר את השקיפות, הנגישות של הקהל אליה ויאזן במעט את מאזן הכוחות - רק יועיל למשתמשים. בסופו של דבר, מהי פייסבוק בלעדינו?
קצרצרים
1. נמשכות התקלות במכשירי הפיקסל 3 של גוגל: הסמארטפון, שאמור להיות חלוץ נבחרת אנדרואיד ולמשוך משתמשים אל מערכת ההפעלה של החברה, הגיע לשוק עם תקלות מוזרות, ביניהן מגרעת וירטואלית בראש התצוגה ובעיות תצוגת סרטונים, אפליקציות שנסגרות ברקע ועוד. אז הנה, מתגלה לה תקלה חדשה: הודעות שמגיעות לטלפון פשוט נמחקות לפעמים. גוגל הודתה בכך ואמרה שתתקן בקרוב את כל הבעיות. להבא, נסי להשיק את הטלפון בלי באגים; זה קרה גם בפיקסל 2 של השנה שעברה והיה מוזר מאוד גם אז.
מגרעת פיזית, ולצידה אחת וירטואלית. פיקסל 3 XL צילום: uravgconsumer
2. נישאר עם גוגל: בכל פעם שהיא משיקה פיצ'ר חדש, אני אוהב לשאול את עצמי "הא, מעניין איך זה ירגל אחרי"; ולא סתם - זו חברת האינטרנט שאוספת הכי הרבה מידע משתמשים מאפליקציות. קחו למשל את כלי שליחת ההודעות ישירות מתוך תפריטי שירותי גוגל השונים, שהושק אשתקד; עכשיו מביאה אותו החברה לגוגל Maps. שלא תטעו, אני חושב שזה רעיון מעולה ושנוח לשלוח לעסקים הודעות תוך כדי שמחפשים אותם במפה. אבל עם רקורד פרטיות כמו של גוגל, לכו תדעו בידי מי עוד נוחת המידע הזה.
3. פלנטיר של פיטר ת'יל, חברת שירותי הריגול שנערכת להנפקה בשנה הקרובה, מדממת כסף; לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, החברה שקמה לפני כ-14 שנה עדיין איננה רווחית, ונהנית מהערכת שווי של 20 מיליארד דולר. עשרים מיליארד זה הרבה מאוד כסף בשביל חברה שמוכרת תוכנות פריצה - יותר מליפט, יותר מסלאק, ויותר מעוד חברות רבות אחרות עם מוצרים לקהל הרחב ולא רק לממשלות ומיליציות. המיקוד שלה הוא בממשלות וצבאות, כמו כל חברת נשק. וחברות שכאלה פועלות תחת מגבלות משמעותיות מאוד, שנועדו למנוע מצב בו תגיע מרכולתן לידיים הלא נכונות. עד כה, גילו המשקיעים אופטימיות: פלנטיר גייסה 2.5 מיליארד דולר ב-12 סבבים; מעניין איך יקבלו אותה כשתגיע לבורסה.
