ראיון פרישה חסר בסיס עם שר הביטחון, ממש כמו החשדות נגדו

"כי מלכתחילה לא התאמתי לתפקיד".

אתה צוחק עליי, כן?

"לא צוחק. איך שלא תהפוך את זה, לא התאמתי לתפקיד".

מה זאת אומרת לא מתאים לתפקיד? הרי זה היה התנאי שלך לכניסה לממשלת נתניהו מלכתחילה.

"כן, אני מצטער. זאת היתה טעות גדולה לדרוש את התפקיד הזה, וטעות גדולה עוד יותר לתת לי אותו. תחשוב בעצמך".

עכשיו כשאתה אומר את זה...

"קודם כל, מה אני מבין בביטחון? איזה רקע יש לי?".

זה לא קובע. נפתלי בנט מבין בחינוך? זאב אלקין מבין בהגנת הסביבה? אופיר אקוניס מבין במדע?

"כן, אבל בביטחון היה מקובל אחרת. ביטחון זה עסק רציני".

יודע מה, אולי יש בזה משהו.

"אבל נעזוב רגע את הרקע ביטחוני, בוא נגיד שאני לומד מהר ומשתלט על החומר. עדיין נשאר עניין האופי".

אופי? מהבחינה הזאת אתה הכי סמכותי שאני מכיר, ממש כאילו נולדת לתפקיד.

"אויש נו, עכשיו אתה עושה ממני צחוק. הרי אני ציניקן קיצוני. אין לי שום בעיה להתלהם כשאני באופוזיציה, להיות פופוליסט מזעזע, להסית נגד חלקים באוכלוסיה וללבות שנאה - העיקר לגרוף קולות ולערער את הסמכות של ראש הממשלה. כל העניין הזה עם לתת 48 שעות להנייה, למשל, תגיד לי אתה מה זה אם לא פופוליזם זול?".

וואלה?

"וואלה. אתה חושב שיש יש לי מושג איך מורידים את הנייה ב־48 שעות? ב־48 יום? מה אני מבין בזה?”.

שר הביטחון המתפטר אביגדור ליברמן

ובכל זאת, לא היתה לך בעיה לחזור ולהצהיר על זה.

“פשוט גיליתי שזה עובד לזרוק פתרונות קלים שכיף לשמוע. אותו דבר עם העונש מוות למחבלים, עם גיוס בחורי ישיבות, הרעיון בלהפציץ את סכר אסואן, או הטרנספר - יש לי מלא דוגמאות. אתה צריך רק להגיד, וזה עובד".

עובד?

"לא עובד במובן של זה באמת קורה. עובד במובן של אני מתקדם ומי זוכר אחר כך. ציניקן קיצוני, אמרתי לך".

בדיעבד אלה באמת היו התבטאויות לא אחראיות מצידך.

"זה בדיוק מה שאני טוען, ולכן זה היה מאוד לא אחראי למנות אותי לתפקיד. בדיחה עצובה אם יורשה לי".

די. עם כל הרהורי החרטה, עכשיו אפילו אתה נסחף.

"נסחף? הרי אם לפני חמש שנים היית אומר שאני אהיה שר ביטחון, כולם היו מתפלצים רק מהמחשבה”.

וזה עוד לפני...

"כן, זה עוד לפני שהזכרנו את כל הפרשיות שנחלצתי מהן אלוהים יודע איך. העדים שמתו, הגרסאות שהשתנו, היועמ"ש יהודה ויינשטיין הרחום, הכסף בחשבון של הבת המוכשרת שלי שאין לי שום קשר אליו. אני לא צריך להזכיר לך את כל אלה, בטח לא את כל פרשת ישראל ביתנו, שגם עליה הייתי צריך להגיד שאף אחד לא סיפר לי כלום אף פעם, תהרוג אותי מי באמת מאמין לזה. בקיצור, זה גבל בפשע לתת לי את תיק הביטחון. לא פחות".

תשמע השר ליברמן, זה מדהים הווידוי הזה. מעמיד פתאום דברים באור כל כך ברור. יש דברים שפשוט לא היה צריך לעשות מלכתחילה.

"כן, זה מזכך. תחושה נעימה בכל הגוף, אני מודה. רק מי יאמין לי?"

מה זאת אומרת?

"אפלטון מכיר? משל המערה?

מכיר.

אני ראיתי את האור, אני יודע את האמת. אבל אף אחד לא יאמין לי. כולם טוב להם להמשיך לראות את הצללים בחושך".