ספורט ורטהיימר הגישה בקשה לפירוק: הבעלים הזרימו קרוב ל-20 מיליון שקל בשנתיים וחצי

על פי דוחותיה הכספיים של החברה, בשנת 2016 ההפסד התפעולי של הרשת הסתכם במעל 18 מיליון שקל ובשנת 2017 עמד ההפסד התפעולי על כ-13 מיליון שקל. מבקשת הפירוק עולה כי המגמה של ההפסדים נמשכה גם בשנת 2018. בעלי החברה טוענים להשקעות עתק שירדו לטימיון ולא הצליחו לשקם את הרשת לאחר שנכנסה לתהליך ההקפאה.

סניף של ספורט ורטהיימר צילום: ברק פכטר

מבקשת הפירוק עולה כי בהסכם הרכישה התחייבו שלושת הבעלים, משה טוקר, יובל בראון, ומוני הראל, שילמו לקופת הנאמנים 7 מיליון שקל עבור מניות הרשת ועוד 17.7 מיליון שקל מתוך 27.5 מיליון שקל להם התחייבו, עבור המלאי. כמו כן, קיימת התחשבנות פתוחה בדבר חוב של קופת הנאמנים לבעלי ספורט ורטהיימר בסך 2.37 מיליון שקל.

בנוסף, בהסכם הרכישה התחייבו הרוכשים להזרים לחברה 6 מיליון שקל, כאשר בפועל הם הזרימו 19.6 מיליון שקל. בנוסף, הבעלים ערבים לחובות של מעל 3 מיליון שקל: לבנק הפועלים חייבת החברה 1.8 מיליון שקל, לחברת הסליקה גמא כ-900 אלף שקל ולקניונים ומשכירי הנכסים כ-500 אלף שקל נוספים. כמו כן, קיים חוב של ספורט רטהיימר לחברות בהם שותפים הבעלים: לחברת מבס חוב של 7.3 מיליון שקל ולחברת ספורט סילון 6.6 מיליון שקל.

לטענת הבעלים, מצבה של הרשת הלך והדרדר בין היתר בשל שכר הדירה הגבוה בחוזים היסטוריים עליהם חתמו בעליה הקודמים – דמי שכירות שלא שיקפו את תנועת הלקוחות הדלה בחלק מהקניונים, כפי שמתארים הבעלים, ולעיתים הגיעו עד שליש ממחזור מכירות החנות. הסברים נוספים לכשלון הרשת הם השמיים הפתוחים, "המעבר החד לרכישות של הציבור באינטרנט" והפטור ממע"מ בקניה בסכום של עד 75 דולר לקניה באתרים בחו"ל שפגע בחברה. "הרכישה הצרכנית האופיינית ב'ספורט ורטהיימר' היא של זוג נעלי ספורט אשר אינם מחייבים מדידה והתאמה מיוחדים, תמורת מאות בודדות של שקלים. על סוג רכישה כזה, הפטור הרגולטורי ממע"מ עד 75 דולר, מהווה מכה קשה ביותר, בהשוואה לשאר העסקים הקמעונאיים", נכתב בבקשת הפרוק.

בעלי החברה טוענים בפניה לבית המשפט כי שקלו והתייעצו עם גורמים מקצועיים וכלכליים והגיעו למסקנה אין להם פתרון מעשי, אין תוחלת כלכלית לעסק והם מעדיפים להמנע מהעמקת המצב.

משה טוקר רכש את ספורט ורטהיימר במחצית 2016 ולאחר מכן הצטרפו לחברה שני השותפים הננוספים. מתחילת דרכה בבעלות החדשה התקשתה הרשת לעלות על פסים חיוביים. גורמים בענף ציינו כי בין הצדדים התגלעו חילוקי דעות בנוגע לניהול החברה, אך כעת ניתן להבין כי התנאים בהם פעלה הרשת היקשו עליה וככל הנראה הובילו לחילוקי הדעות עד לסגירתה הסופית. כך למשל, עולה מהפניה לבית המשפט כי החברה קירטעה זמן רב לאחר שנרכשה, עד שהבנקים הסכימו לפתוח לה חשבונות בנק, להסיר שעבודים ולבטל הגבלות בחשבונות הבנקים.