מוריניו במוד הישרדות
"העובדה ש'המיוחד' הצליח לשכנע את אוהדי מנצ'סטר יונייטד שהקבוצה שלו לא יכולה לשחק טוב יותר ממה שהיא משחקת כרגע - היא ההישג הכי גדול שלו בשבועות האחרונים"
ז'וזה מוריניו עלה לגדולה כמאמן שמכין את קבוצותיו למשחקים בצורה הטובה ביותר. על מגרש האימונים, הוא הכין את שחקניו עם אימונים ספציפיים לגבי פעולות ספציפיות שהם צריכים לעשות במשחק הבא. הוא גם הכין DVD אישי לכל שחקן שבו סרטונים של השחקן שאמור להיות מולו במגרש. מנטלית, מוריניו היה מוצא עבור השחקנים מקור לאקסטרה מוטיבציה ספציפית לקראת יריבה מסוימת וטקטית. אף אחד לא היה מלמד את השחקנים על היריבות שלהם טוב יותר מז'וזה מוריניו.
- המתיחות בין מוריניו לפוגבה היא מתיחות בין דורית
- 4 נתונים לא מחמיאים לאלכסיס סאנצ'ס ומנצ'סטר יונייטד
- מוריניו נגד קלופ. יריבות מצד אחד
מוריניו. מאז האליפות בריאל מדריד, זכה באליפות אחת צילום: רויטרס טקטית, הפורטוגלי מחלק את המגרש לשלושה "בלוקים", עליון, אמצעי ותחתון. בבלוקים הללו מוריניו מכין "מלכודות" לשחקני היריבה על ידי יצירת חללים אליהם קבוצתו מאפשרת להם להגיע אליהם עם הכדור. כשהם מגיעים לחלל הכי "נכון" מבחינת לחץ - כלומר מקום ממנו חטיפת הכדור תהיה הכי מסוכנת בכל בלוק ספציפי - שחקני מוריניו, לוחצים, חוטפים כדורים ויוצאים להתקפות מתפרצות, בדרך כלל דרך האגפים. השחקנים שלו מתאמנים בעיקר על המלכודות הללו כאשר האימון ההתקפי העיקרי היה לחץ בבלוק הגבוה.
לפני המשחק הראשון של מוריניו כמאמן ריאל מדריד נגד ברצלונה של פפ גווארדיולה, המאמן הפורטוגלי תכנן לחץ בבלוק האמצעי. הוא הורה לשחקניו ללחוץ את צ'אבי, סרג'יו בוסקטס ואנדרס אינייסטה בשלוש המסירות הראשונות שלהם אחד לשני ואז לחזר אחורה לבלוק התחתון. כלומר, להפוך את המשחק ללא נעים עבור ברצלונה ואז להכניס אותם ל"מלכודות". אייטור קארנקה, עוזר המאמן של מוריניו בריאל מדריד, אמר לפני המשחק ש"נעביר אותם שיעור בכדורגל". ואולם, לאחר שניתח באובססיביות את השיטה של מוריניו, פפ גווארדיולה הגיע מוכן לקלאסיקו. את השבוע לפני המשחק העביר בלהזהיר את שחקניו מהמלכודות הללו של מוריניו.
בסרטונים ואיורים חשף בפניהם את כל מלכודות הלחץ של מוריניו. בסרט החדש, על ברצלונה של פפ (Take the Ball, Pass the Ball) יש סצנה שלמה מהשיחה הקבוצתית בה פפ מפרק את השיטה של מוריניו.
זה נגמר בתבוסה הכבדה ביותר בקריירה של מוריניו. 5-0 שאחריו אמר מוריניו לשחקניו, לפי ז'רזי דודק השוער המחליף של ריאל מדריד בזמנו: "אני יודע שזה כואב, כנראה שזה ההפסד הגרוע ביותר בקריירה שלכם. אבל זו רק ההתחלה. יש עוד דרך ארוכה לתואר. אני אתן לכם חופש מחר. לכו לבתים שלכם. לכו למשפחות, לילדים או לחברים. תלכו ברחוב. תנו לאנשים לראות שאתם יכולים להתגבר על זה. אולי ידברו על המשמעות של ההפסד הזה אבל אל תסתרו. אתם צריכים לראות שיש לכם ביצים, אחרי ההפסד הזה חייבים להילחם על התואר".
ריאל מדריד אכן זכתה בתואר. עונה אחרי - כאשר ברצלונה של פפ כבר שחוקה לחלוטין. מאז מוריניו זכה בעוד אליפות אחת, בצ'לסי. לפפ גווארדיולה היתה עונה אחת בה לא זכה באליפות. נראה שמאז שפפ חשף את מוריניו כך, המאמן הפורטוגלי לא הצליח להתאושש.
ארוחת ערב עם פלורנטינו
ואולם הסיפור על איך מוריניו הצליח לשמר את מעמדו אחרי התבוסה הזו של ריאל מדריד - עשוי ללמד משהו על כושר ההישרדות שלו. פלורנטינו פרס, נשיא ריאל מדריד, מקבל החלטות לפי עצות עם המקורבים ביותר אליו. בזמנו היה מדובר בחורחה ואלדנו, שהיה שחקן, מאמן ומנהל ספורטיבי בריאל מדריד. חוסה אנחל סאנצ'ס, האיש האחראי על החזון הכלכלי של ריאל מדריד, אנריקה פרס, אחיו של פלורנטינו ומנהל, מנואל רדונדו, מזכ"ל ריאל מדריד וסגן הנשיא פרננדו פרננדס טאפיאס. מישהו נוסף שפרס קיבל עצות ממנו היה אנטוניו גארסיה פרראס, שהיה יו"ר ומנהל של ערוץ הטלווזיה laSexta. רוב המנהלים היו בעד הישארות המאמן וחיזוקו. ואלדנו התנגד.
אחרי הופעה פומבית מרשימה של מוריניו בכינוס אוהדים - בה, בין השאר, שיבח את פרס וקיבל מחמאות מאלפרדו די סטפנו, נשיא הכבוד של המועדון - וארוחת ערב עם פרס, מוריניו קיבל את כל מה שהוא רוצה. יותר סמכויות וחורחה ואלדנו עזב את המועדון. פרס, שלפי הסיפורים מייחס חשיבות אדירה לארוחות ערב איתו (למשל, את מנואל פלגריני ממש לא אהב מארוחת הערב הראשונה של השניים ולכן פיטר אותו אחרי עונה בלבד, בה קבוצתו שברה שיאי נקודות ושיאי שערים אך לא הצליחה לעקוף את ברצלונה של פפ), התרשם כל כך ממוריניו ומעמידתו בקושי, שהוא העניק סמכויות שלאף מאמן - אולי בהיסטוריה של ריאל מדריד - לא נהנה מהם. איכשהו מוריניו השתמש בהפסד הגדול ביותר שלו לטובתו. והוא היה יכול לעשות זאת בזכות קורות החיים שלו והתדמית שיצר לעצמו.
מוריניו, שמדי פעם מספר על כך שאביו פוטר מאימון ריו אבה הפורטוגלית בחג המולד 1984, מכיר היטב את האכזריות של הענף. הוא עצמו הוחלף בצ'לסי - אחרי שתי אליפויות היסטוריות - על ידי חבר של הבעלים, אברם גרנט. וכעת, בעונתו השלישית במנצ'סטר יונייטד, הוא יודע לשרוד. הוא יודע לגייס אוהדים רבים, יודע "להכניס דברים לפרופורציות" ויודע להעניק תקווה שהכל עוד ישתנה. אבל נראה שמוריניו עובד קשה יותר על הפוליטיקה המסובכת הזו מאשר על הכדורגל עצמו. "העובדה שהוא הצליח לשכנע את אוהדי מנצ'סטר יונייטד שהקבוצה שלו לא יכולה לשחק טוב יותר ממה שהיא משחקת כרגע, זה ההישג הכי גדול של ז'וזה מוריניו בשבועות האחרונים" כתב פרשן הכדורגל, רפאל הוניגשטיין, בטוויטר.
אחרי ההפסד 3-1 למנצ'סטר סיטי בסוף השבוע - משחק בו הקבוצה בתכלת שלטה לחלוטין - מוריניו, כחלק מתוכנית ההישרדות שלו, יצא להתקפה נגד סטטיסטיקות. "אתם יכולים ללכת לסטטיסטיקות" אמר לעיתונאים. "זו הדרך שבה אנשים שלא מבינים כדורגל מנתחים את המשחק. עם סטטיסטיקות". הסטטיסטיקות מהמשחק עצמו לא החמיאו ליונייטד בשום צורה. הראו שקבוצתו של פפ גווארדיולה לא איפשרה לשחקני קבוצתו של ז'וזה מוריניו לנשום. שליטה בכדור בכמעט 65% מהזמן. סיטי בעטו 17 בעיטות לשער, יונייטד רק 6. הבעיטה היחידה למסגרת של שחקן יונייטד היתה הפנדל המוצלח של אנתוני מרסיאל. אם זה היה נגמר 0-5 אף אחד לא היה מופתע. זה היה לא כוחות.
נתון אחד מלמד על כמה דומיננטית היתה סיטי והוא קשור לשלושה המחליפים שעלו למשחק. רומלו לוקאקו ואלכסיס סאנצ'ס, שנכנסו למשחק במחצית השנייה ושיחקו, כל אחד, 25 דקות לפחות, השלימו 4 מסירות כל אחד. פיל פודן, הקשר הצעיר של סיטי שנכנס למשחק בדקה ה-92, השלים 7 מסירות בשתי דקות. ואולם, נראה שמוריניו מבקש מאוהדי יונייטד לא לסמוך על הסטטיסטיקות (כפי שדונלד טראמפ מבקש לא להאמין למה שהם שומעים) היא העובדה שהקבוצה עם תקציב השכר שנמוך משל סיטי בכמיליון ליש"ט בלבד, מציגה את העונה הגרועה ביותר של מנצ'סטר יונייטד בפרמיירליג.
זה מתחיל בקריסת ההגנה של מוריניו. הקבוצה שמרה על שער נקי אחד בלבד ב-12 משחקי פרמיירליג. רק לפולהאם, לה יש את ההגנה הגרועה בליגה האנגלית, יש מאזן גרוע יותר במובן הזה. מנצ'סטר יונייטד היא הקבוצה היחידה בחלק העליון של הטבלה עם הפרש שערים שלילי. זו הפעם הראשונה ב-40 שנה שמנצ'סטר יונייטד עם הפרש שערים שלילי אחרי 12 משחקים.
יונייטד ספגה 21 שערים - שלושה יותר מאשר מנצ'סטר סיטי, ליברפול וצ'לסי ספגו ביחד העונה. רק פולהאם (שספגה 31), קארדיף (25), ברנלי (25) והאדרספילד (22) ספגו יותר מיונייטד - והן מועמדות ברורות לירידה. לשם השוואה, בשתי העונות הראשונות של מוריניו ביונייטד, הקבוצה ספגה 29 שערי ליגה ו-28 בהתאמה. יונייטד בקצב ספיגה של 67 שערים, 1.75 שערים למשחק. ולמרות שרשמה כמה קאמבקים מרשימים במהלך העונה, הקבוצה של מוריניו בילתה 395 דקות העונה בפרמיירליג בפיגור. רק שלוש הקבוצות מתחת לקו האדום היו זמן רב יותר בפיגור העונה.
הסטטיסטיקות כל כך גרועות, שמן הסתם מוריניו רוצה שיתעלמו מהן. זה חלק מתוכנית ההישרדות האישית שלו. חלק מיכולת מוכחת שלו להציל את עצמו. "אני מעריץ את ז'וזה, את כל המנג'רים שעומדים בפני בעיות קשות", אמר גווארדיולה לפני משחק הדרבי. "הסיטוצאיה שהוא חי בה, המצב הממש גרוע, זו סיטואציה שאני אהיה בה... כל המאמנים, כשהם סובלים, אני יודע שבמוקדם או במאוחר, גם אני אהיה בסיטואציה הזו". ספק אם גווארדיולה יהיה בסיטואציה דומה. ספק אם אי פעם הוא יכניס את עצמו לסיטואציה כזו כמו מוריניו. בכל זאת, הוא כבר פיצח את המלכודות של מוריניו.
