"שהחברים הטובים של אפי נוה יציעו לו לפרוש מפעילותו"

"שרים לא צריכים לעשות שיימינג לפקידי ציבור. השרה שקד שגתה, היה עליה לפתור את העניין בינה לבין היועץ המשפטי לממשלה", אמר עו"ד אילן בומבך בנוגע לתגובת שרת המשפטים לדברי המשנה ליועמ"ש עו"ד דינה זילבר, שהביעה התנגדות ל”חוק הנאמנות בתרבות”. “השרה היתה צריכה לדבר עם היועמ"ש, לתפוס שיחה עם זילבר בארבע עיניים, אבל ודאי לא להשפיל עובדת ציבור בפומבי. מנדלבליט צריך להבהיר לשקד שאי אפשר לעשות שיימינג לעובדי ציבור". הדברים נאמרו בדיון שהתקיים אתמול במסגרת פורום Dun’s 100 של ראשי הפירמות המובילות לפי תחום התמחות.

בכנס, שמתקיים זו השנה השישית, השתתפו 19 עורכי דין. את הדיון, שעסק הן בנושאים שעלו לאחרונה על סדר היום הציבורי והן בנושאים משפטיים, הנחה סגן עורכת מדור שוק ההון של "כלכליסט" עמיר קורץ.

עו"ד רונן עדיני הצטרף גם הוא לביקורת על התנהלות שרת המשפטים: "לשרה שקד, למירי רגב ולאחרים במערכת השלטון יש חוסר הבנה בסיסי בנוגע למהו משטר דמוקרטי. הגישה היא שכולם צריכם לדבר בקול אחד ואסור להביע גישה מנוגדת. זו גישה שלטעמי היא מסוכנת. השלב הבא זה שאם אתה מביע דעה נגד מי שמנהל את המדינה אז תיחשב לבוגד".

"יועמ"ש לא יכול להשמיע מניפסט פוליטי, זה בסדר שיש לה דעה והיא יכולה להגיד שהיא רוצה לרוץ לפוליטיקה אם היא רוצה, אבל תפקיד היועמ"ש זה לבקר את החקיקה ולא לדבר על עניינים פוליטיים", אמר עו"ד טל בננסון. "אני לא מסכים עם השרה שקד וגם לא עם ההתלהמות ההפוכה".

משתתפי הכנס. “כמעט בכל פסקי הדין הפליליים יש ספק” צילום: אוראל כהן

איך למנות יועמ”ש

עו"ד רונן בהרב התייחס לעניין העקרוני שמאחורי הדברים וכן לחוק היועמ"שים ששרת המשפטים מבקשת להעביר: "המשפט הישראלי מאמץ לתוכו דיונים ערכיים. אי אפשר לא לדון בשאלות ערכיות, אי אפשר לעשות הפרדה בין מה פוליטי, מה משפטי ומה ערכי. המסקנה מהדבר הזה היא תמיכה בהסדרה ברוח חוק היועמ"שים. אנשים שיש להם דרייב פוליטי ורוצים ליישם מדיניות זכאים לשאול את היועצים שלהם שאלות משפטיות ולקבל תשובות משפטיות וערכיות. בארצות הברית למשל שואלים את המועמדים לתפקידים כאלה שאלות ערכיות וכך מחליטים אם לקבל אותם. המינוי צריך להיות תואם לרצון השר".

עו”ד ד”ר יעל ארידור אמרה כי "לכולנו ברור שהערכים שלנו משקפים איזושהי פוליטיקה, אבל אנחנו לא מגיעים למסקנה שהכל פוליטי. אני לא חושבת שהיועמ"שים צריכים להיות מינוי פוליטי, הבסיסי השלטוני שלנו הוא הפרדת רשויות, הפוליטיקאים נבחרים והמוסדות הם אלו שצריכים להגביל אותם. היועמ"שים צריכים להיות מינוי מקצועי מתוך ערכים שמשותפים לכולנו כמו שלטון החוק. גם היועמ"שים צריכים לקבל מקום להביע את עמדתם המקצועית".

עו"ד חובב ביטון אמר כי "ישנה שאלה אמיתית בנוגע למה צריך להיות התפקיד של היועץ המשפטי במשרד, מה מותר לו ומה אסור לו לומר. לדעתי, יש היגיון רב בחוק היועמ"שים, שהיועמ"ש יהיה מינוי פרטי. הבלם צריך להיות מקצועי וענייני ולא ערכי".

ראשי ערים בחקירה

נושא נוסף שעלה הוא ראשי ערים שמתנהלים נגדם הליכים פליליים, ובחרו להמשיך ולהשתתף במערכת הבחירות האחרונה. "כוח בלתי מוגבל משחית באופן בלתי מוגבל. ברשויות המקומיות אין שמירה כמו שצריך וזו התקלה, שומרי הסף פשוט לא נמצאים, אין עליהם בקרה", אמר עו"ד גיא גיסין.

עו"ד עופר שפירא התייחס להימשכותן הארוכה של חקירת אנשי ציבור: "אין שום עניין שמצדיק חקירה של שנתיים, זה לא רק נראה רע אלא גם מתקבל רע בעיני הציבור ויוצר חוסר אמון בגופים החוקרים. אם יש עניין מעמידים לדין, ואם אין עניין תשחררו. גם את חקירות ראש הממשלה אפשר היה להגביל. כתב אישום צריך להיות מושג בסמוך למועד גילוי החשדות, אחרת נוצרים חוסר צדק ומה שמתפרש כרדיפה אחר הפקידים".

עו”ד גיא גיסין, אתמול בפורום: "אין שומרי סף על ראשי הרשויות המקומיות" צילום: אוראל כהן

השלכות תיק זדורוב

שאלה נוספת שעלתה נגעה להצעת החוק של ח"כ רויטל סוויד, שלפיה אדם יורשע ברצח רק במקרה שהשופטים מחליטים זאת פה אחד, וזאת על רקע רצח הנערה תאיר ראדה ותיק רומן זדורוב, שלאחרונה הוגשה בו בקשה למשפט חוזר בעקבות גילוי ראיות חדשות הנוגעות לזהותו של הרוצח.

עו"ד חיות גרינברג הסתייגה מהתנהלות הפרקליטות: "זה לא תחום ההתמחות שלי כיום, אבל כן התמחיתי בפרקליטות הפלילית בתל אביב. אחרי כמה חודשים כמתמחה כבר רציתי לעזוב את המקצוע. היה מאוד מאכזב לראות איך הדברים מתנהלים שם, ולכן אני לא מתפלאת על מה שקורה סביב פרשת זדורוב. הגוף הזה צריך להיות בטופ של הרגישות, של תשומת לב לפרטים, וניכר שהוא מפספס".

עו"ד אופיר צברי הביע גם הוא תמיכה בהצעת החוק: "כמו שזה נעשה בארה"ב, ששם מי שמחליט הם לא אנשי מקצוע, כך קל וחומר צריך להיעשות כאשר יושבים שלושה אנשי מקצוע ולאחד מהם ספק. אם יש בסך הכל שלושה אנשים, ואחד מהם לא השתכנע והלך נגד הזרם — האיש צריך להיות מזוכה".

עו"ד יואב ביין התנגד להצעת החוק: "לדעתי יש טעם בזה שאם שופט אחד לא חושב כמו דעת הרוב, יש ספק שאי אפשר להשאיר פתוח או לעשות משפט חוזר ולהמשיך לחקור. לא צריך להיות זיכוי אוטומטי, צריך להמשיך ולחקור".

עו"ד אבי אברהמוף אמר: "יש מקום לספק סביר ולזכות. צריך לשקול להנחיל את הכלל הזה בעבירות חמורות, ביתר העבירות נדמה לי שהמתווה הקיים הוא נכון".

עו"ד אהוד גינדס הוסיף כי "השאלה היא באיזו מידה המערכות השלטוניות יודעות לבקר את עצמן כשמתעוררות עדויות חדשות. המשטרה והפרקליטות כנראה לא מסתכלות על התמונה הכללית בצורה טובה ובוחנים אותה מחדש, וחלקים גדולים בציבור לא מרגישים שנעשית כאן ביקורת אמיתית".

עו”ד יאיר ליבוביץ אמר: "הבעיה היא שלכל אחד יש דעה אם הוא אשם או זכאי. הבעיה היא באנשים שחושבים שהם יכולים לחוות דעה על תיק שהם לא מכירים".

עו”ד גונן קסטנבאום: "כמעט בכל פסקי הדין הפליליים יש ספק. יש מקום שבכל התחומים בעבירות חמורות הרשעה תהיה כששלושה שופטים מסכימים פה אחד".

עו"ד איתן לירז: "מערכת המשפט שלנו עובדת טוב מאוד. היום זה די פופוליסטי להגיד שצריך לעשות שינוי באופן ההרשעה. השאלה היא האם ובאילו נסיבות צריך לפתוח משפט חוזר".

ומילה על אפי נוה

המשתתפים נשאלו בנוגע לעמדתם בדבר החשדות נגד ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה, בקבלת דבר במרמה ועבירה על חוק הכניסה לישראל. החשד הוא שנוה ניסה לסייע לנוסעת להיכנס לישראל בלי להציג את דרכונה.

עו"ד רחל בן ארי: “אני לא אוהבת את השיחה על ההדחה, אבל הייתי מצפה שהחברים הטובים של נוה יציעו לו לפרוש ולהקפיא את פעילותו, כעצה חברית דווקא ולא מתוך אופוזציה".

עו"ד גיא גיסין: “אני מסכים שמישהו שנמצא תחת חשד לא צריך להיות בוועדה למינוי שופטים, אבל אי אפשר להתעלם מכל הדברים הטובים שעשה ללשכה, וצריך לזכור את זה לפני ששופכים דם".