אלי כהן רוצה תוצרת הארץ: דורש לבטל מכרז של האוצר במאות מיליוני שקלים

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן דורש לעצור מכרז ענק בהיקף מוערך של מאות מיליוני שקלים שפרסם משרד האוצר (באמצעות מנהל הרכש הממשלתי) לאספקה והתקנת תשתיות תקשורת לכל משרדי הממשלה ויחידות סמך שלהם וזאת משום שאינו כולל סעיף המקנה העדפה לתוצרת הארץ. הדברים עולים במכתב חריף ששיגר כהן ביום רביעי האחרון לעו"ד דינה זילבר המשנה ליועץ המשפטי, שמתוקף תפקידה כאחראית תחום משפט ציבורי-מנהלי היא הסמכות המשפטית של הממשלה לענייני מכרזים.

"הדרת יצרנים ישראלים ממכרזים מרכזיים של ממשלת ישראל עבור כלל משרדי הממשלה הינה מסוכנת עבור התעשייה הישראלית, נוגדת את מדיניות הממשלה והדין ואינה מקובלת!" כותב כהן במכתב שהגיע לידי כלכליסט. במכתבו מציין כהן כי ההחלטה על ביטול סעיף העדפת תוצרת הארץ במכרז זה התקבלה בניגוד למכתב אחר ששלחה ביולי 2017 מירב קדם, אז מנהלת מינהל הרכש הממשלתי במשרד האוצר, לח"כ איתן כבל יו"ר ועדת הכלכלה. המכתב של קדם נשלח בעקבות דיון בוועדה שבראשות כבל, ושורה של התכתבויות שניהל כבל עם אנשי מנהל הרכש. קדם מבהירה במכתבה לכבל כי "קיימת תמימות דעים באשר לחשיבות הנושא שבנדון, אנו מיישמים את חובת מתן העדפה בכל מכרזינו, וכך נפעל גם בקשר למכרז המרכזי לאספקת והתקנת ציוד תקשורת פסיבי במשרדי הממשלה".

אלי כהן שר הכלכלה צילום: עמית שעל

על פי תקנות חוק חובת מכרזים, בכל מכרז לרכישת טובין שיפרסמו המדינה או תאגיד ממשלתי תינתן העדפה לספק של תוצרת הארץ, כל עוד המחיר שהוא מציע אינו יקר ביותר מ-15% מאשר המחיר שמציע ספק זר.

ועדת מכרזים יכולה להחליט על ביטול העדפת תוצרת הארץ, אך החלטה כזו חייבת להיות ממנומקת.

המכרז שבמחלקות פורסם באוגוסט והוא ייסגר ב-19 בדצמבר. זהו מכרז מסגרת שבו יבחרו 2 ספקים מרכזיים לשנים הקרובות. החברות הזוכות יספקו ויתקינו על פי דרישה ובהתאם למחירון שנקבע במכרז, תשתית תקשורת לכל משרדי הממשלה, יחידות סמך, גופים נלווים ובהם גם המוסד לביטוח לאומי, רשות שוק ההון, שירות התעסוקה הישראלי, רשות מקרקעי ישראל, בתי החולים, שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל ועוד.

אבל בניגוד לתקנות הוא אינו כולל סעיף המקנה העדפה לתוצרת הארץ. הנימוקים לביטול הסעיף לא פורסמו, ובקשת כלכליסט לקבל את פרוטוקול הדיון שבו התקבלה ההחלטה לא נענתה.

עם זאת אין זו הפעם הראשונה שיש מחלוקת בין משרד הכלכלה למשרד האוצר על סוגיית העדפת תוצרת הארץ. בדרך כלל המנגנון המשפטי שמאפשר למשרד האוצר לחמוק ממתן העדפה הוא באמצעות הטענה כי לא מדובר ברכישת טובין, אלא במכרז למתן שירות. כלומר, הזוכה במכרז מספק שירות של התקנת תשתית תקשורת. זאת על אף שהמכר כולל גם ציוד רב כגון כבלי תקשורת וארונות תקשורת, שהיקף הכספי לפי הערכות לפחות 50% מהיקף הכספי של השירות.

מעשית במשרד האוצר מתנגדים למתן העדפת לתוצרת הארץ משני טעמים: ראשית כדי לפשט את ולייעל את התהליך. החלת העדפת תוצרת הארץ מחייבת בחינה של הספק והארץ שבה הוא מייצרת את מוצריו. הליך מסורבל ואיטי שעלול להיגרר גם לבתי המשפט. שנית קיימת גישה המעדיפה להסיר את כל החסמים והמכסים כדי לאפשר תחרות חופשית שמעודדת הוזלת מחירי והתייעלות.

מנגד בשוק התקשורת טוענים כי ההתמודדות מול יצרני זרים אינה הוגנת, שכן תנאי הפתיחה שלהם טובים וזולים בהרבה: הם לא מחוייבים לשלם שכר מינימום, ארנונה, חשמל וכדומה. "כל עלויות היצור שלנו גבוהות ב-30% מכל חברה אחרת בעולם, גם במערב" אומר מוטי חן מטלדור, "בנוסף אין הדדיות במכרזים - כשאני מוכר להודו וסין אני משלם מכס בשיעור של 29-20%, וכאן חברות זרות משלמות הרבה פחות".

בשוק תשתיות התקשורת מסבירים כי מעבר לחשיבות הישירה של הזכייה במכרז שמבטיחה עבודה בהיקפים נעים לאורך שנים, המכרז הזה משפיע גם על העבודה מול גופים לא ממשלתיים  - חברות רבות במשק מעדיפות לוותר על הביורוקרטיה הכרוכה בבחירת ספק ופונות לחברות שנבחרו על ידי החשב הכללי במשרד האוצר, מתוך הנחה כי הבחירה והמחירים טובים.

חשיבות נוספת למכרז זה נובעת מכך שהפעם האחרונה שהוא נערך הייתה ב-2011, אז נבחרו כספקיות ראשיות החברות בינת יישום, ומגלקום. בתחילת הדרך ההתקשרות עימם הייתה ל-3 שנים, ואז הערכה הייתה כי היקף הכספי של ההתקשרות הוא 120 מיליון שקל, אלא שבמרוצת הזמן הוארך תוקף ההתקשורת שוב ושוב. כלומר, בפעם הראשונה מזה 7 שנים נפתח השוק הזה שוב לתחרות.

הנפגעות העיקריות מהחלטת מנהל הרכש הממשלתי הן החברות שהיו ספקיות הציוד לזוכות במכרז של 2011: טלדור שלה שני מפעלים שבהם יחד 360 עובדים האחד בקיבוץ עין דור, האחר בבית שאן; פייברנט של שון שמואל שלה כ-200 עובדים ביקנעם; וקונטק זיווד אלקטרוני שבבעלות פקר פלדה (נכדה של אפריקה ישראל) וסולמון את ססבון, ולה 80 עובדים באור עקיבא.

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים אומר בשיחה עם כלכליסט כי "זה כסף ציבורי וצריך לדאוג שתהיה עבודה בישראל, בוודאי כשמדובר בתקשורת תחום שבו אנחנו מובילים באיכות ובמחיר. זה מקומם שממשלת ישראל במקום לדאוג לתעשייה הישראלית כמו כל מדינות העולם דואגת לחברות זרות" באשר לטענה כי המכרז הוא לאספקת שירותי תקשורת ולא מוצרים (טובין) אומר ברוש "גם על צוללת אפשר להגיד שזה שירות להגנת חופי ישראל. אם לא רוצים לתת העדפה אפשר להגיד על כל דבר אפשר שזה שירות ולא טובין. אם מישהו באמת רוצה תוצרת ישראל עליו לדאוג לכך".