יזמות מכורח - הנשים שהקימו עסק מחוסר ברירה

הקמת עסק קטן לפעמים מגיעה מתוך כורח או אילוץ אך מולידה יזמיות ונשות עסקים שמצליחות להתפרנס מעיסוק שהן אוהבות. נילי וייס הקימה עסק כדי להגדיל הכנסה, עינב כהן הייתה חייבת למצוא פרנסה לאחר שבוטלה העסקתה בחברה אליה התקבלה מכיוון שגילו שהיא בהריון, תמר לבין הייתה צריכה למצוא דרך לאזן בין המשפחה לבין עבודה תובענית כעורכת וידאו ובחרה בילדים ואילו ושירה הבר אנקור לא הצליחה למצוא לעצמה בגדים צנועים שאהבה.

80% מהעסקים המשתתפים בימי המכירות ShoppingIL ביוזמת Google שמתקיימת היום הם עסקים קטנים עם פחות מ-20 עובדים. כמה מבעלות העסקים שמשתתפות בימי מכירות אונליין הן נשים שאמנם הגיעו להקמת העסק מתוך אילוץ אך הצליחו לבנות מיזם שמפרנס אותן ולעסוק במה שהן באמת אוהבות.

הכירו את הנשים שהקימו עסקים מתוך הכרח אבל הפכו ליזמיות מצליחות:

נילי וייס (45) אמא לשמונה ילדים מחיספין שברמת הגולן

העסק: "חיננילי", סטודיו לעיצוב

נילי וייס היא מעצבת גרפית בהשכלתה שהחליטה לצאת מגבולות המחשב. לפני 9 שנים עם הולדת ביתה השמינית החליטה לפתוח סטודיו משלה. "רציתי להקים עסק שיאפשר לי להישאר קרובה למשפחה, לפרנס ולא להיות תלויה באף אחד. המשפחה שלי היא ההשראה שלי, והם גם חלק מהעסק. בפרויקטים גדולים, כל הילדים מתגייסים ועוזרים בייצור", היא אומרת.

נילי וייס, "חיננילי" צילום: דרור ארצי

מה היו הנסיבות שהובילו אותך להקים את העסק?

האם העובדה שהיה כורח או אילוץ לדעתך עזרה או הוסיפה קשיים להקמת העסק?

הנסיבות חיזקו את ההחלטה ואת ההקמה של העסק. התחלתי לשכירה ורק לאחר מכן הפכתי לעצמאית בעיקר בשביל תוספת הכנסה ואז זה הפך לעיסוק העיקרי. מקושי הפרנסה כאם להרבה ילדים שרוצה להישאר בבית וגם בשל המקום בו אני גרה- רמת הגולן - שאין בו הרבה הזדמנויות והרבה לקוחות. הקמת עסק שמתנהל ברשת פותח אותי ללקוחות פוטנציאלים בכל הארץ.

כיצד החלטת להקים דווקא את הסטודיו שהקמת?

כיוון שאני בן אדם פרקטי ואוהב לקבל מתנות שימושיות ולא סתם כאלה שישכבו בארון, החלטתי שהמתנות והמוצרים שאני מייצרת יהיו חייבים להיות שימושיים אבל מעוצבים בחינניות. כל מוצר עבר אצלי בדיקת שימושיות, ואם נהניתי ממנו הוא יצא גם ליצור כללי.

כיצד הגיבה הסביבה והאם היו אנשים שעזרו לך בתחילת הדרך?

הסביבה שלי ובעיקר המשפחה, תמכה בי מהרגע הראשון ועד היום כשיש עומס כולם מתגייסים לעזור. מעוף ומט"י מדובר עזרו בהקמה של האתר ולהבין איך משווקים.

אחד היתרונות הגדולים הוא שאני עובדת מסטודיו שהוא חלק מהבית וכך אני גם נוכחת ומעורבת בחיי הילדים והם גם שותפים ועוזרים בתקופות לחץ, וגם נהנית ממרחב פרטי של עבודה בלי פקקים בדרך אליה, בלי להתלבש באופן ייצוגי - אף אחד לא רואה אם אני עובדת בפיג׳מה או בלבוש רשמי, חוץ מפגישות כמובן.

מה החלק שאת הכי גאה בו בעסק שלך ובלהיות בעלת עסק עצמאי?

אני הכי גאה ומרוצה כשאני מקבלת הזמנות מלקוחות חוזרים שמזמינים שוב ושוב. זה מחזק לי את הידיעה שמה שיצרתי השיג את מטרתו.

מהו הקושי הגדול ביותר בניהול העסק?

הקושי העיקרי הוא בכך שאני סוג של one women show, אני עושה הכל, החל משלב העיצוב, הייצור, השיווק, המכירות, האריזה והשילוח. וכל זה כשרוב היום אני עם עצמי ועם המחשב.

מה הדבר שהכי מאתגר בעסק שמוכר אונליין?

הדבר המאתגר בעיני הוא בעצם זה שאני תלויה באחרים, בין אם זה בקידום ברשת אורגני או ממומן, ובין אם זה בפלטפורמה שהאתר יושב עליה שתעבוד חלק ומהר, ובין אם זה בשירותי השליחים שמביאים את הקניה ללקוחות. השאיפה שלי היא למכור אך ורק באון ליין אבל כעת אני גם משתתפת בירידים.

עינת כהן מימון (44), מנעלה, אם לשלושה

העסק: המותג FITS - בגדי ספורט ובגדי ים צנועים לנשים

לפני חמש שנים התקבלה עינת כהן מימון לעבודה אך כאשר המעסיק הבין שהיא בהריון ביטל את העסקתה. בעקבות כך היא הקימה את המותג FITS לאחר שלא מצאה בגדי ספורט מתאימים להריוניות והיא החליטה לעצב לעצמה. חברותיה ראו ואהבו והציעו לה לפתוח עסק עצמאי. "ה"אני מאמין" של העסק שלי הוא שלכל אישה הזכות להרגיש יפה וליהנות מנוחות מרבית ובשלל מידות".

עינת כהן מימון, המותג FITS צילום: עינת כהן מימון

ספרי על הנסיבות שהובילו אותך להקים את העסק. האם העובדה שהיה כורח או אילוץ לדעתך עזרה או הוסיפה קשיים להקמתו?

אמרו לי מצטערים, העבודה לא רלוונטית. הרגשתי רע. הייתי כנה עם המעסיק, יכולתי להסתיר (את ההריון, מ.מ.) ולהתחיל לעבוד אבל היה חשוב לי להיות כנה והרגשתי שזה היה כמו סטירה לפנים. אם הייתי מוצאת עבודה סטנדרטית בתור שכירה זה כנראה לא היה קורה. פשוט מכורח זה שלא יכולתי להרשות לעצמי שלא לעבוד הצלחתי למצוא מקור פרנסה אחר שלא תלוי באם אני בהיריון או לא.

כיצד החלטת להקים דווקא את העסק בו בחרת?

כשהייתי באותו ההיריון הייתי עושה ספורט ולא הצלחתי למצוא בגד ספורט נורמאלי לנשים בהיריון. אחרי שביקרתי בכל החנויות ולא מצאתי החלטתי להכין בעצמי. בגד ספורט נשי ואופנתי לא במידות של בעלי. פנוי אלי נשים שאהבו את מה שאני לובשת והתחלתי להכין ללקוחות. בהמשך גם הגיע ביקוש לבגדי ים צנועים, גם אגב לנשים לא דתיות שמעוניינות לא להראות הכל. מהר מאוד זה הפך להיות העיסוק המרכזי שלי, תוך מספר חודשים שהבנתי שיש לזה ביקוש והתגובות היו מפרגנות. בהתחלה עשיתי לא מעט טעויות. לא ידעתי לייצר בכמויות, טעויות שעלו כסף, אבל תוך כדי למדתי.

מהו החלק שאת הכי גאה בו בעסק שלך ובלהיות בעלת עסק עצמאי?

קודם כל זה הכיף שלי שיש לי את החופש ליצור ושאני לא שכירה במשרדים ממונים שאומרים לי מה לעשות. אני קובעת לעצמי את הלו"ז וכמה ומתי אני עושה. בנוסף לכך, אני עובדת לפי עונות. מרבית העבודה שלי היא בקיץ בגלל שאני מתמקדת בבגדי ספורט ובגדי ים אז גם בחורף זה מאפשר לי יותר זמן להיות יותר עם המשפחה והילדים. יש לי סיפוק מאוד גדול שאני נותנת מענה לנשים שלא זוכות למענה בבתי עסק אחרים. אני גם מתמחה במידות גדולות מעבר למידה 44 שהיא המקסימלית ברב המותגים. אנחנו מספקים גם מענה לנשים שיש להן פלג גוף רזה ופלג גוף תחתון רחב.

מה הוא הקושי הגדול ביותר בניהול העסק?

חוסר הוודאות. שאין לי הכנסה קבועה. במידה והמצב הביטחוני מתחמם בקיץ, זה יכול להזיק לי מאוד ולהיתקע עם כל הסחורה בבית. זה קרה לי שהיה קשר ישיר בין הפיקים של צוק איתן לבין הירידה במכירות.

מה הדבר שהכי מאתגר בעסק שמוכר אונליין?

באון ליין יש פיקים, והדרישות הן מהרגע להרגע. קשה לחזות אותם. שנית- סוגיית המידות, קשה ללקוחות להעריך לפעמים את המידה שהן זקוקות להן.

אתגר נוסף הוא מלאכת השיווק, אין את החנות הפיזית והכל נעשה און ליין. עד היום השתתפתי בעיקר בימי מכירות ומבצעי חגים בחו"ל שעבדו מאוד יפה.

סטודיו "אהבה קטנה" של תמר לבין, הוקם מכורח צילום: סטודיו אהבה קטנה

תמר לבין, (30), מבני ברק, יזמית חרדית נשואה ואם לילדים

העסק: סטודיו "אהבה קטנה", מוצרים לתינוקות ולבית בעיצוב אישי

תמר לבין עבדה בעבר כעורכת ווידאו אך אופי העבודה שכלל שעות מרובות ודד ליינים קשוחים הקשה עליה לאחר הולדת ילדיה. לפני 6 שנים החלה ליצור יחד עם אחותה מוצרים לתינוקות ולבית בעיצוב אישי.

מה היו הנסיבות שהובילו אותך להקים את העסק?  

עבדתי כעורכת וידאו, ולמרות שמאוד נהניתי מהעבודה עצמה, כל המסביב פחות התאים לי. הדד ליינים המטורפים, הצורך לעבוד גם מחוץ לשעות העבודה שלא לדבר על מלאכת הגבייה. היה לי ברור שאני צריכה לחשוב על כיון אחר. הייתי בחופשת לידה עם תינוק רגוע יחסית שאפשר לי לחשוב על כיוון אחר.כמובן שהראש שלי היה בבועה ששמה תינוק, ככה שכל רעיון שעלה לי היה קשור לתינוקות. תחילה האתר התחיל במכירת מוצרי תינוקות ומתנות ללידה ולאחר מכן התחלנו לייצר מוצרים נוספים.

בנוסף, בשנה וחצי הראשונות של העסק, כשהוא עוד היה בחיתוליו, הרצתי אותו במקביל לעבודה הקודמת כעורכת ווידאו וככה דאגתי ליציבות מסוימת בהכנסות.

כיצד הגיבה הסביבה והאם היו אנשים שעזרו לך בתחילת הדרך?

היה לי ברור בתחילת הדרך שלי בתור יזמית שביקורת ותגובות של אנשים יכולה לבנות אבל גם להרוס. לכן, שיתפתי רק את הקרובים אלי ביותר. לשמחתי הרבה, בעלי, ההורים שלי ואחותי מאוד תמכו בי ודחפו אותי. אחותי סייעה לי מאוד עם כתיבת התוכן לאתר ועם מלאכת התפירה. בלי העזרה שלה בתחילת הדרך אני בטוחה שהייתי נשארת עורכת ווידאו. ככה הצלחתי להקים את העסק בלי רעשי רקע מיותרים ועטפתי את עצמי רק באנשים שידעתי שיתנו לי גב וחוזק, ולא יחלישו אותי. וזה, אפשר לומר מהלך שאני ממליצה עליו מאוד. אחרי שהעסק גדל ואנשים כן ידעו עליו שמחתי שלא סיפרתי.

מה החלק שאת הכי מרוצה ממנו בעסק שלך ובלהיות בעלת עסק עצמאי?

לעסוק בצד הכייפי של החיים. לייצר מוצרים שעושים כיף ונעים וללוות את הלקוחות שלנו בזמנים מרגשים כמו, לידת תינוק מעבר דירה, ימי הולדת וחגים. ולפא פחות חשוב מכך, היכולת להעסיק עוד תשע נשים מוכשרות מהקהילה החרדית בבני ברק בה אני חיה. כשלקוחות שלנו מגיעות לסטודיו, גם אם הן לא מחפשות עבודה הן שואלות אם אנחנו מחפשות. האווירה כיפית ומדבקת. צוות שכולו נשים שיוצרות יחד.

מה הוא הקושי הגדול ביותר בניהול העסק?

אימהות הן עובדות הרבה יותר מסורות ויעילות, יש להן דד ליין מאוד ברור לאסוף את הילדים ולהתפנות למשרה השנייה שלהן. אבל מצד שני, ובעיקר בתקופות החורף, יש לא מעט היעדרויות בשל הילדים. אנחנו מקבלים את זה באהבה וזה מצריך מכל הצוות גמישות מקסימלית. העסקת נשים ובמיוחד אימהות בשורה התחתונה היא החלטה אסטרטגית מעולה מבחינה עסקית אבל היא כן מצריכה היערכות ונכונות להכיל את האילוצים.

מה הדבר שהכי מאתגר בעסק שמוכר אונליין?

אני בעיקר מוצאת יתרונות בעסק שמוכר און ליין. אני מקבלת הרבה הצעות להציג בחנויות ובתערוכות אבל אני מסרבת. האון ליין מאוד מתאים להתנהלות שלנו ולמותג. אני לא מוצאת חסרונות במכירות און ליין. 

בנוסף, יש אתגר משמעותי בתחילת הדרך להביא למודעות גדולה למותג. הפרסום ברשתות מאוד עוזר אבל הוא לא מספיק. מניסיוני, מאוד עזר לנו לייצר שת"פים עם אתרי מכירות כמו "מרמלדה" ו"בייבי-קופון" ובהחלט להיערך מראש לימי קניות ישראלים ובינלאומיים- הן מבחינת מבצעים אטרקטיביים, תגבור כוח האדם ומוכנות לספק את המוצרים במהירות מקסימלית.

שירה הבר אנקור, (28), במקור מקרני שומרון

העסק: 'סטודיו שחרית', בגדי נשים צנועים

למרות שלמדה מדע המדינה ומשאבי אנוש באוניברסיטה תמיד היה לשירה הבר אנקור שכשתגדל תהיה מעצבת אופנה. בשל השיוך המשפחתי, כבת של רב ישיבת הסדר מפורסם, הורמו לא מעט גבות כאשר הקימה כבר בגיל 22 את המותג "סטודיו שחרית" במסגרתו היא מעצבת בגדי נשים אופנתיים וצנועים. "קיבלתי לאורך השנים הצעות לעבוד כמעצבת במותגים אחרים, אבל אל רציתי להיות כפופה לאחרים, אני רוצה ליצור לפי הקול הייחודי שלי. הלכתי בדרך שונה משלי, רוב החברות שלי עובדות סוציאליות ומורות".

שירה הבר אנקור, סטודיו שחרית צילום: מוריה רבינוביץ

מהן הנסיבות שהובילו אותך להקים את העסק?

נולדתי בת זקונים למשפחה בת תשעה ילדים. מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי צריכה למצוא בגד לאירועים משפחתיים. לשמחה הגדולה היה מתלווה לא פעם גם כאב ראש. כי כשהייתי מוצאת בגד אופנתי ומקורי - הוא לא היה צנוע ואם היה צנוע היה קודר ומשעמם. פעמים רבות מצאתי את עצמי מאלתרת תוספות או תופרת לעצמי שמלה לפי החלומות.

לשמחתי, מעז יצא מתוק, היצירות גרפו התלהבות רבה וזה הוביל אותי להחלטה להקים סטודיו משלי. הקמתי את הסטודיו לפני 6 שנים כשהייתי בת 22 התחלתי בכמויות קטנות ובמכונת תפירה ביתית בבית הורי בקרני שומרון. מאז גדלנו והתרחבנו. פתחנו סטודיו 'בוטיק' ביתי בר"ג, הקמנו אתר והיקף המכירות שלנו בארץ ובעולם הולך וגדל. הקמת הסטודיו נבעה מדרישה לאופנה צנועה ומקהל גדול שצמא לכך בלי מענה מתאים. ככל שהסטודיו מתרחב הקהל נעשה מגוון והצורך כבר לא נובע רק מהפן ה'דתי' או ה'הלכתי', אלא רצון של נשים רבות להתלבש בבגדים איכותיים, יפים ושלמים. מגמה זו חוצה גבולות, דתות וארצות, ואנו רואים זאת בסטודיו באחוז הגדל של המכירות שלנו לחו"ל, לנשים המעוניינות להתלבש בצורה שלמה ומכובדת.

העובדה ש'נאלצתי' למצוא פתרון למחסור בבגדים צנועים שיהיו אופנתיים וייחודיים היא זו שגרמה למיתוג הסטודיו כסטודיו ייחודי בעל ערך מוסף. כגודל הצמא כך גודל הביקוש.

כיצד החלטת להקים דווקא את הסטודיו שהקמת?

תמיד היתה לי משיכה עזה לתחום האומנות והעיצוב. כשהתחלתי לתפור לעצמי בגדים מהרגע הראשון הם גרפו התלהבות רבה מכל הסביבה. התלבטתי על כמה כיוונים אבל בסופו של דבר הרגשתי שבתחום האופנה אני יכולה לתת מענה לצורך אדיר שאין לו מענה בשוק.

כיצד הגיבה הסביבה והאם היו אנשים שעזרו לך בתחילת הדרך?

בהתחלה היו חששות מהלימודים במקום לא דתי וגם מהקושי של אישה בהקמת עסק ועוד עסק בתחום האופנה. אבא שלי הוא ראש ישיבה מוכר בציונות הדתית ולאנשים מבחוץ היה נראה שזה סותר, הרבה שאלו אותי איך הוא מקבל את זה. ובאמת ההורים שלי בהתחלה חששו אבל ברגע שיצאתי לדרך הם היו אלה שהכי תמכו בי גם בלימודים וגם בשנים הראשונות של הסטודיו ועד היום.

מה החלק שאת הכי מרוצה ממנו בעסק שלך ובלהיות בעלת עסק עצמאי?

שאני עוסקת בדבר שאני אוהבת ונהנית ממנו. כמו כן, גיליתי שהבעיה האישית שלי היא בעיה שמשותפת להרבה נשים ואני שמחה לתת מענה ולשמח נשים בבגדים שלי.

מהו הקושי הגדול ביותר בניהול העסק?

בתחום האופנה שום דבר לא צפוי. הכל מאד משתנה. אם פעם רוב המכירה והפרסום היו דרך ירידי אופנה היום המיקוד הוא באינטרנט וברשתות החברתיות. גם הייצור בארץ לא פשוט, אבל אני שמחה שאני יכולה לעזור ולפרנס עוד ישראלים בדרך.

מה הדבר שהכי מאתגר בעסק שמוכר אונליין?

לי אישית הכי קשה העניין של השיווק האינטרנטי שכל הזמן מתקדם. זה לא כמו פעם שרק היית קונה חנות במקום מרכזי ולקוחות היו באות אלא אתר באינטרנט זה כמו משרד בקומה 100 שאם אתה לא ראשון במנועי חיפוש וברשתות חברתיות והולך צעד לפני כולם אתה לא קיים. זה תחום שאני פחות מתמצאת בו ולא טבעי עבורי ולכן פה הקושי הגדול שלי.