השכר הממוצע בחברות הממשלתיות - 22.5 אלף שקל בחודש; נמל חיפה בראש הדירוג
השכר בחברות הממשלתיות עלה מ־2007 ב־28%, כך עולה מנתוני רשות החברות. צעדי התייעלות מוצלחים כמו בחברת החשמל הפחיתו את נטל השכר, אולם בנמלים המשכורות עדיין מופרזות, והעסקת הקרובים נמשכת
הפרטות ופיטורי עובדים צמצמו מאוד את כוח האדם בחברות הממשלתיות בשנים האחרונות, אבל במקביל נרשמה עלייה של עשרות אחוזים בשכר הממוצע. לפי דו"ח השכר שמפרסמת הבוקר רשות החברות הממשלתיות, בין השנים 2013 ל־2017 נרשמה ירידה של 3.8% במספר המועסקים בחברות, והוא ירד בראשית 2018 מתחת ל־52 אלף עובדים. השכר, לעומת זאת, עלה בעשור האחרון ב־28% ־ כמו בבשאר ענפי המשק.
השכר הממוצע בחברות הממשלתיות עמד ב־2017 על כ־22.5 אלף שקל ברוטו לחודש, אבל בין חברה לחברה שוררים הבדלים עצומים. הנמלים ממשיכים להציג את עלות השכר הגבוהה ביותר, כ־35.5 אלף שקל בחודש; התעשיות הביטחוניות ומגזר התשתיות באות אחריהם, עם כ־30 אלף שקל בחודש, אבל בחברות הדיור כמו עמידר הנתונים נמוכים בהרבה ‑ כ־16 אלף שקל לחודש בלבד.
צילום: יוסי וייס מחברת החשמל
המנהלים, כרגיל, יוצאים נשכרים במיוחד: ברשות החברות הממשלתיות חילקו בשנה שעברה בונוסים של כ־118 אלף שקל. המרוויח הגדול היה מנכ"ל רפאל יואב הר אבן, שזכה לחמש משכורות נוספות. אחריו ‑ מנכ"ל תש"ן רפי טטרקה (שפרש בינתיים) ומנכ"ל חברת החשמל עופר בלוך, שכל אחד מהם זכה ליותר משלוש משכורות בונוס.
מספר השביתות במשק נמצא במגמת ירידה, ב־38 ב־2015 ל־32 ב־2016. עם זאת, 69% מהשביתות עדיין מתרחשות במגזר הציבורי, בהתאם לשיעור ההתאגדות הגבוה.
בגזרת הנפוטיזם דווקא נרשם שיפור מסוים: בנמל אשדוד ירד שיעור קרובי המשפחה מ־39.5% ב־2016 ל־37% ב־2017.
מנהל רשות החברות הממשלתיות עו"ד יעקב קווינט צילום: בשמת איבי
חוסכים בחשמל, לא בנמל
מבט בהבדלים בין החברות ממחיש כיצד ההסכמים הקיבוציים עשויים להעיק על התפתחות החברה. בעוד שנמל חיפה הוא שיאן המשכורות, עם עלות של כ־38 אלף שקל לחודש לעובד, ואחריו נמל אשדוד עם כ־34 אלף שקל, בחברת החשמל ובחברת נמלי ישראל עומדת עלות השכר הממוצעת על 30 אלף שקל. כך, אף שחברת החשמל מובילה בהוצאה הכוללת על שכר, 6.9 מיליארד שקל בשנה, ההוצאה הזו מהווה רק 30% ממחזור החברה. בנמל חיפה, מנגד, הוצאות השכר מהוות לא־פחות מ־56% מהמחזור. נתון זה ממחיש מדוע קשה כל כך לגבש רפורמה בנמלים.
בשתי חברות ביטחוניות, התעשייה האווירית ורפאל, מועסקים 22,300 עובדים ‑ 42% מכלל עובדי החברות הממשלתיות. התעשייה האווירית חסכה שני מיליארד שקל בעקבות תוכנית התייעלות שהנהלת החברה חתמה באוגוסט 2016 עם ארגון העובדים. במסגרת התוכנית פרשו 830 מהעובדים ונדחתה כניסה של הסכם קיבוצי שחתמו באותה עת ההסתדרות ומשרד האוצר. 42% מהמחזור הכספי של תע"א משמש לשכר.
בתעשייה האווירית וברפאל גם עובדים מרבית שיאני השכר. בכירי רפאל מעטרים את צמרת רשימת המשתכרים בחברות הממשלתיות: שכרו החודשי של המנכ"ל האלוף במיל יורם הר אבן 99 אלף שקל, שלושה סמנכ"לים בחברה משתכרים 83 אלף שקל, וסמנכ"ל נוסף מקבל 78 אלף שקל בחודש.
בתעשייה האווירית עדיף להיות טייס ניסוי ולא מנכ"ל: חמשת שיאני השכר של החברה הם טייסי ניסוי שמרוויחים 81־75 אלף שקל בחודש. שכרו של המנכ"ל הפורש יוסי וייס אינו ברשימת השיאנים, על אף שבעבר היה שיאן השכר של החברות הממשלתיות, עם משכורות ברוטו של מעל ל־100 אלף שקל בחודש.
דו"ח ביקורת וחגיגת שכר
החברה הממשלתית הגדולה ביותר בתחום הדיור, בפער גדול מכל השאר, היא עמידר. בשנים האחרונות עברה החברה תהליך של התייעלות במסגרתו קוצצה מצבת כח האדם בכ־70 עובדים, מכ־540 ב־2014 לכ־470 כיום. במקביל, עלה שכר הברוטו הממוצע בחברה ב־2017 בשיעור של 11% ועמד על 13,231 בממוצע לעובד.
שכר הברוטו של מנכ"ל החברה ראובן קפלן עומד על כ־53.5 אלף שקלים לחודש. יועצה המשפטי של החברה ומי שאמור לשמש שומר הסף שלה, עו"ד שרון רוזנבלט, הוא השני במדרג השכר עם, 49.5 אלף שקלים ברוטו לחודש.
דו"ח ביקורת חמור שפרסם לאחרונה מבקר המדינה באשר לאי הסדרים בחברה, המתרחשים תחת עינם הפקוחה של השניים ואף בהשתתפותם, מעלים את השאלה האם מדובר בשכר ראוי. בהמשך רשימת המשתכרים — שורה של סמנכ"לים המשתכרים 48־49 אלף שקלים כל אחד.
בחברת דירה להשכיר עליה מוטלת המשימה השאפתנית של פיתוח שוק דיור להשכרה ארוכת טווח בישראל, משתכר המנכ"ל עוזי לוי כ־52,200 שקלים ברוטו לחודש.
