יציאה פמיניסטית: אלבום כפול לסולן יציאת חירום

"ראיתי את החולשה של הנשים, את המעמד הנמוך שלהן, את השליטה של גברים עליהן, מה שאתה רוצה, כל התפריט", מספר המוזיקאי אלכס טופל, סולן יציאת חירום, על חוויית ילדותו בשכונת קטמון בירושלים, שהביאה אותו לכתוב את שירו האחרון "קומי תדברי". "ידעתי שאכתוב על זה עוד כשהייתי ילד, כאילו הבנתי באינסטינקט שמשהו לא בסדר, כשאשה חוטפת מכות ומגיעה ניידת ומנסה לעשות שלום בית כאילו זו נורמה. הייתי שומע אלימות פעם מהדירה הזאת ופעם מהדירה ההיא, ובבלוק שלי היו 70 דירות, כמו סרט של פליני".

אלכס טופל צילום: יואב שלף

את התופעה הוא פוגש מקרוב שוב היום, כשנחשף למקרים שבהם מטפלת אשתו, עובדת סוציאלית שניהלה הוסטל לנערות במצוקה. "כשמגיעות נערות יודעים הכל, מי עשה, איך עשה, למה ומתי, ומנסים לגרום להן לדבר וזה כמעט בלתי אפשרי. יש מקרים איומים שבהם האבא אנס, הדוד אנס, האח, הכל ידוע אבל הילדות לא מדברות. שיקומו וידברו ונבין איך הן מרגישות, אף אחד לא אמר שהאמת צריכה להיות מתוקה".

"קומי תדברי" ייכלל במארז הכפול שיוציא טופל ביום חמישי הקרוב, ובו האלבום "על כנפי הדמיון" המאגד את שיריו מהשנים האחרונות והאלבום "הופעה בפלוטו" שמכיל להיטים של יציאת חירום מכל הזמנים שהוקלטו לייב באולפן. בשני האלבומים האלה טופל מביא את אותו קול שבור וסדוק, ונדמה שעם השנים המוזיקה שהוא עומד מאחוריה מתאימה לו יותר ויותר. בתקופה שבה הרדיו רק עושה נעים והרוק מזמן הלך לאיבוד, טופל נאמן לדרכו, רוקר אמיתי שלא מפחד מדיסטורשנים עם הרכב נגנים (גולן זוסקוביץ', ז'אן פול זימבריס ושמוליק בודגוב) שפשוט מעיפים את השירים.

למרות זאת, טופל מסביר כי "יציאת חירום מעולם לא היתה להקה. זו הפלטפורמה שבחרתי להביא את השירים שלי אליה. קראתי לה יציאת חירום מכל מיני סיבות, כמו ההשפעה מ'הדלתות' שאהבתי, אבל מבחינה מהותית זו לא היתה להקה". היום הוא מוציא את האלבומים תחת השם “אלכסטופל_יציאתחירום” בגלל סכסוך ארוך שנים בינו ובין יוסי ברוש, שעמד עמו בראש ההרכב, אשר הביא את טופל לתבוע את ברוש על השימוש בשם הבמה יציאת חירום. בסופו הכריע בית המשפט שאף אחד מהם לא מורשה להשתמש בו, ועל כן "יש היום שתי יציאות חירום, אחת שלי כבר 20 שנה ועוד אחת שלו".

טופל לא מושמע היום ברדיו. את הסיבה לכך הוא תולה בעובדה שהמדיה לא נותנת מקום לזמרים שאומרים מה הם חושבים, והוא הרי זמר מחאה. "היום כדי לשלוח שיר מחאה אתה צריך לשלוח איתו מכתב התנצלות. זו רוח התקופה. יש לי שיר שנקרא 'פרחים בבורסה' על הסחר בזנות. אתה שולח את השיר ודממת מוות מצד תחנות הרדיו, אף אחד לא מוכן להתעסק בזה. אני משתדל שלפחות 30% מהשירים שלי יעסקו בדברים חברתיים, כי אם לא, זה סתם סוכריות מתמוססות. אמנות זה לא רק בידור, זה בסדר חאפלה ו'טודו בום', אבל זו לא כל התמונה".