אמריקה של טראמפ: עשירה פחות ולאומנית יותר

הרבה עומד על הפרק

בחירות האמצע היקרות ביותר בהיסטוריה

בחירות האמצע בארה"ב נערכות אחת לארבע שנים, בחודש נובמבר, שנתיים כמעט לאחר כניסתו של הנשיא לתפקיד.

השנה הן נושאות משקל רב יותר מבעבר, זאת בשל התנהלותו הייחודית של הנשיא המכהן.

בהתאם, אלה יהיו בחירות האמצע היקרות בתולדות ארה"ב, עם 4.7 מיליארד דולר שהושקעו בקמפיינים נכון ל־29 באוקטובר, והערכות ל־5.2 מיליארד דולר בחישוב סופי.

מיומו הראשון בבית הלבן עסוק טראמפ בשבירת מוסכמות ובהפגנת לוחמנות כלפי אויבים וקרובים כאחד. נוסף על מלחמת הסחר שהוא מנהל מול סין, 51 אנשי ממשל, בהם יועצים בכירים, עזבו בגלל חילוקי דעות בלתי ניתנים לגישור.

35 סנאטורים ו־435 חברי בית הנבחרים ייבחרו מחר. במקביל יתקיימו בחירות ב־36 מדינות, בהן פלורידה, ורמונט ואריזונה, לתפקידי מושלים ועמדות מפתח נוספות. כיום, בשני בתי הקונגרס — הסנאט ובית הנבחרים — ישנו רוב רפובליקני. אם הדמוקרטים יזכו ברוב באחד מהם, הם יוכלו להגביל באופן משמעותי את התנהלותו של טראמפ בשנתיים הבאות.

תרחיש שבו גל כחול ישטוף את הקונגרס לא יהיה חסר תקדים. כך קרה ב־2006 בתקופת ג'ורג' וו. בוש וב־2010, בכהונת אובמה. בשורה התחתונה תעמוד למבחן הלגיטימיות של טראמפ להמשך פעולה, ומהפך יהיה ללא ספק מהלומה קשה. אם לשפוט מהתנהלותו עד כה, הוא ישחרר קיטור באמצעות החלטות פזיזות בנושאי חוץ.

מקלקל את החגיגה

הפד כשק חבטות

בינואר 2018 מונה המשפטן ג'רום פאוול ליו"ר הבנק הפדרלי המרכזי של ארה"ב. הוא נכנס לנעליה של ג'נט ילן, כלכלנית בעלת שם, עם רזומה עשיר במשרות כלכליות ציבוריות בכירות, אחרי שהשלימה כהונה אחת בלבד בפד. לעומתה פאוול, עורך דין בהכשרתו, שהונו האישי נאמד ב־112 מיליון דולר, בילה את רוב הקריירה שלו בבנקים ובקרנות השקעה.

יו"ר הפד ג'רום פאוול, הנשיא טראמפ ונשיא סין שי ג'ינפינג

אלא שמאז נכנס לתפקיד, טראמפ לא חוסך ממנו ביקורת ומפנה אצבע מאשימה אל הפד כאשר השווקים לא מתנהלים לשביעות רצונו. "בכל פעם שאנחנו עושים משהו נהדר, הוא מקלקל עם העלאת ריבית", רטן הנשיא בחודש שעבר בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל".

מדיניות "אמריקה תחילה" תימשך

גם רוב דמוקרטי לא צפוי להרגיע את מלחמת הסחר

"סין ניצלה את הכלכלה האמריקאית", הכריז הבית הלבן בחודש מאי. "מעתה והלאה אנחנו מצפים שמערכת יחסי הסחר תהיה שונה".

כחודש לאחר מכן נכנסה לתוקפה הפעימה הראשונה של מכסים על סחורות סיניות, בשווי 34 מיליארד דולר. בתוך שעות השיבה סין באותה המטבע. עד כה הטילה ארה"ב מסים על סחורות סיניות בשווי 250 מיליארד דולר, כמעט מחצית מהיקף היבוא מסין ב־2017. במקביל הזהיר ממשל טראמפ, כי אם לא תחול פריצת דרך בשיחות עם בייג'ינג, ארה"ב תטיל מכסים על כל הסחורות המיובאות ממנה.

אך לא רק סין. תחת מדיניות "אמריקה תחילה" אין הנחות גם למקורבים. מכסים הושתו על שותפות סחר אחרות, כמו האיחוד האירופי, קנדה ומקסיקו, שגירעון הסחר מולן תפח והלך. במקביל ניסח טראמפ מחדש את הסכם הסחר הצפון־אטלנטי (NAFTA), רבע מאה אחרי כינונו, ובהנחייתו הוחלף שמו ל־USMCA, ראשי התיבות של ארה"ב, מקסיקו וקנדה.

מלחמת הסחר גררה שיבושים בשרשראות אספקה במגוון תעשיות ומגזרים, באופן מיוחד חקלאות, שבבים וכלי רכב.

אך גם אם בחירות האמצע יולידו רוב דמוקרטי, טראמפ צפוי להמשיך במדיניות סחר החוץ, שכן הטלת מכסים אינה נדרשת לאישור הקונגרס. יתרה מכך, משום שהפיכה דמוקרטית תקשה עליו להעביר שינויים דרמטיים במדיניות הפנים, אנליסטים צופים כי ימשיך ביתר שאת את התהפוכות במדיניות החוץ.

קומץ חברות גלגלו את ההטבה לעובדים

רפורמת המס תגדיל את הנטל על מעמד הביניים

בדצמבר 2017 חתם הנשיא טראמפ על רפורמת המס הנרחבת ביותר מאז ממשל רייגן, שעיקריה הורדת מס החברות משיעור של 35% ל־15%. על פי סוכנות התקציב הפדרלית (CBO), גוף מחקר ממשלתי לא מפלגתי, הרפורמה תעמיק את הגירעון הממשלתי ב־1.45 טריליון דולר על פני עשור.

רפורמת המס אושרה בסנאט ברוב זעום — 51 תומכים אל מול 49 מתנגדים. ההשלכות המיידיות שלה, על פי אנליסטים, הן הטבות מפליגות לתאגידים ולעשירים, ובטווח הבינוני והארוך, הגדלת נטל המס על מעמד הביניים והמעמד הנמוך. עבור טראמפ ותומכי המהלך, משמעותה של הרפורמה היא השבת חברות ומפעלים אמריקאיים לארה"ב במטרה לחזק את הצמיחה הכלכלית ולהגדיל את ההכנסות ממסים.

"בזכות קיצוצי המס שלנו תוכלו לשמור יותר מהכסף שאתם עובדים כל כך קשה בשבילו", אמר טראמפ בנאום שנשא באפריל באירוע שהבית הלבן הגדיר: קיצוצי מס לפועלים אמריקאים.

בשטח בינתיים, חברות גדולות הזדרזו להכריז כי יגלגלו חלק מהטבות המס לעובדיהן בצורת בונוסים מיוחדים או העלאת השכר השעתי.

כך עשו ענקית התעופה בואינג, בנק וולס פרגו וחברת התקשורת AT&T, ואליהן הצטרפו ענקית המדיה ופארקי השעשועים, וולט דיסני והקמעונאית הגדולה בעולם וולמארט, שהעניקה לעובדיה בונוסים בטווח של 1,000-200 דולר. עם זאת, מבדיקה שערך אתר CNBC, רק עשירית מהחברות הנסחרות במדד S&P 100 הצהירו על כוונות אופרטיביות בנושא.

התמיכה לא תמיד לפי הקווים המפלגתיים

בסן פרנסיסקו יצביעו על מס סיוע לחסרי בית, במישיגן על מריחואנה

הבוחרים האמריקאים לא יצביעו רק לסנאט ולבית הנבחרים מחר, אלא גם על 150 חוקים שמועמדים לאישור בעשרות מדינות. בניגוד לשסע המפלגתי הבולט שמאפיין את הבחירות לשני הבתים, התמיכה בהחלטות שעל הפרק לאו דווקא ניתנת לניבוי לפי התמיכה המפלגתית.

אחרי שהשכנה מצפון, קנדה, הפכה השנה למדינה השנייה בעולם אחרי אורוגוואי שאישרה באופן גורף שימוש במריחואנה לצורכי פנאי, יצביעו גם תושבי מישיגן וצפון דקוטה על צעד דומה. שימוש במריחואנה לצורכי פנאי כבר חוקי בקולורדו, קליפורניה, וושינגטון, אורגון, אלסקה, מיין, ורמונט ומסצ'וסטס. לפי הסקרים, תושבי מישיגן, המאוכלסת יותר מצפון דקוטה, צפויים לאשר את החוק, בעוד תושבי צפון דקוטה צפויים לדחות אותו.

חנות קנאביס בפורטלנד, אורגון. חוקי בתשע מדינות צילום: Steve Dipaola

בסן פרנסיסקו יצביעו התושבים על מס עירוני בגובה של 0.5% על חברות שהכנסותיהן השנתיות עולות על 50 מיליון דולר. ההכנסות מהמס מיועדות לסיוע ל־7,500 חסרי הבית בעיר. אם יאושר המס, תקציב העירייה לטיפול בחסרי הבית יגדל בכ־80% בשנה.

המאבק על המס העירוני בסן פרנסיסקו פילג את קהילת הטכנולוגיה המשגשגת בעיר, שהואשמה לא אחת גם בהזנקת יוקר המחיה. עם המצדדים בו נמנים מנכ"ל ומייסד ענקית שירותי הענן סיילספורס, מארק בניוף, והסנאטורית דיאן פיינסטיין, לשעבר ראש העירייה. המתנגדים כוללים את מנכ"ל טוויטר ג'ק דורסי ומשקיע ההון סיכון מייקל מוריץ. בשעה שהתומכים טוענים כי לחברות ההייטק בעיר יש אחריות כלפי תושביה, המתנגדים למס סבורים כי הגדלת התקציב לא תסייע לפתרון בעיית חסרי הבית.

במדינות מיין, איידהו, נברסקה, מונטנה ויוטה יצביעו התושבים על הרחבת תוכנית ביטוח הבריאות הממלכתית מדיקייד, המעניקה סיוע בהוצאות רפואיות למעוטי יכולת. כדי לכסות את הרחבת התוכנית, עומדות על הפרק בחלק מהמדינות גם העלאות מסים. גם כאן התמיכה או ההתנגדות למהלך אינן עולות בקנה אחד עם הצפוי מהמפלגות. כך, למשל, מושל איידהו הרפובליקני בוץ' אוטר הודיע לאחרונה כי הוא תומך בהרחבת הביטוח הממלכתי.

בקליפורניה, שהפכה לסמל ההתנגדות של המדינות לממשל טראמפ, יצביעו התושבים על ביטול מסים שהטילה המדינה בשנה שעברה על שימוש בדלק. לאכזבת המחוקקים השמרנים במדינה, שמקווים לבטל את המסים, הסקרים מלמדים שרוב תושבי קליפורניה דווקא תומכים בהשארתם. באריזונה יצביעו התושבים על הצעת חוק שתחייב את חברות החשמל הפועלות בתחומה להפיק 50% מהחשמל ממקורות מתחדשים. בוושינגטון יצביעו התושבים על הטלת מס על פליטת פחמן דו־חמצני, שאם יאושר יהיה הראשון בארה"ב שיושת ברמת המדינה.

רן אברמסון