עליזה שינזון: "לאור יש משמעויות מרגשות עבורי"
המעצבת מכניסה אובייקטים לתוך אריחים ומאפשרת להציץ בהם באמצעות אור פנימי: "הקפאה של משהו חי שהאור הוא שמפיח בו חיים"
"לאור יש משמעויות מרגשות עבורי", אומרת המעצבת עליזה שינזון, שעובדת בימים אלה על סדרה חדשה של גופי תאורה חדשניים אמנותיים, שאותם היא תציג בתערוכה שתקיים בסטודיו שלה בהרצליה בחנוכה הקרוב. "כל הידע שאנחנו מכניסים לחיינו הוא אור, צריך להרגיש אותו, להתמזג איתו".
- הביתן הישראלי בביאנלה בלונדון: תערוכה שמשתנה לעיני המבקרים
- מעצבי כל העולם התאחדו
- דברי אליי בפרחים: שמלת סחלבים? כן, יש דבר כזה
הגופים בסדרה, תוצאה של חקירה מתמשכת שארכה שש שנים, הם מעין אריחי הצצה - משטחים ריבועיים המכילים בתוכם אלמנטים תלת־ממדיים שונים. "זה עולם ומלואו. זה לא סתם עיגול שמאפשר הצצה. לא רואים בו את האור עצמו, אלא את מה שנמצא בפנים החור. הצפייה הזאת מייצרת פרץ של תחושות". הפסלים שלה, לדבריה, מבוססים על אסוציאציות מהטבע, על צורות אורגניות. "כשמסתכלים עליהם, ממש אפשר להרגיש את אדמת הירח, את הגן היפני או את חלוקי הנחל - הם כולם הקפאה של משהו חי שהאור הוא זה שגורם לו לחיות". את האלמנטים השאובים מהטבע היא מייצרת מיציקות של דבק איפוקסי ופוליאוריתנים, והתאורה מגיעה מחלקו האחורי של האובייקט.
"דברים מתוחכמים מדי"
שינזון (58) החלה את דרכה בבצלאל בלימודי עיצוב חזותי, אבל מיד נשאבה לעולם של עיצוב שילוט ומערכות הכוונה. את הסטודיו שלה היא מחזיקה כמעט 30 שנה, ועובדים בו לצדה מעצבים מתחומים שונים - עיצוב פנים, עיצוב גרפי, אדריכלות ושילוט. לפני כ־14 שנה החלה לקחת על עצמה גם פרויקטים בעיצוב פנים של חללים ציבוריים, ומאז זה הפך להיות התחום המרכזי שבו היא עוסקת, גם בארץ וגם בחו"ל.
עם הפרויקטים המרכזיים שלה ניתן למנות את לובי הכניסה למגדל היובל (קריית הממשלה בתל אביב), לובי מגדל אמות ביטוח בדרך מנחם בגין, עיצוב חזית הבורסה לניירות ערך ורבים אחרים. בכולם היא הקדישה מחשבה מיוחדת לנושא האור. "תמיד השתמשתי באור ובתאורה, וכבר 12 שנה אני יוצרת פסלי אור בחללים שאני מעצבת. לא פעם הם גם הופכים להיות המרכיב העיקרי של הפרויקט. אמרתי לעצמי שאם אני יכולה לעצב אותם, אני יכולה גם לייצר אותם. היום זה מקובל, אבל לפני שנים אף אחד לא היה עושה את זה. זה הכיף שלי: לנסות ליצור דברים חדשים, אחרים. לפעמים הם גם מתוחכמים מדי. לא פעם אני חושבת ליצור משהו בתוך שנייה ובסוף מבלה חצי שנה בניסיון להוציא אותו לפועל".
חוזרת לאירוויזיון
לאורך השנים עיצבה שינזון סדרה של שולחנות, פסלים בקופסאות אור, סדרות של אריחים, גופי תאורה עשויים במדפסות תלת־ממד וכאלה המבוססים על בדים ושקיות ניילון. אחד הפרויקטים הבאים והמרגשים ששינזון מתחילה לעבוד עליו בימים אלה הוא המיתוג הגרפי המחודש של כל השילוט וההכוונה לקראת האירוויזיון שיתקיים במרכז הירידים במאי הקרוב. "החיים שלי תמיד מסתובבים במעגלים", היא מספרת. "ב־1979, כשהייתי בשנה א' בבצלאל, בחרו בי לעזור בשידור של האירוויזיון בירושלים. עכשיו אני סוגרת מעגל ונמצאת שוב מאחורי הקלעים של הסיפור הזה".
את מתכננת להתאים את המיתוג של המרכז לאופי של האירוויזיון?
"דווקא כשמדובר באירוע צבעוני מאוד, אני בעד ללכת בכיוון אחר במיתוג. פרויקטים צבעוניים במקומות צבעוניים לא שורדים. דווקא השקט, הבהירות, הם שיוצרים את החבל שאפשר להיאחז בו וללכת איתו. לדוגמה, אם השילוט בנתיבי איילון היה צבעוני, האינפורמציה מיד היתה הולכת לאיבוד. אנשים בארץ חושבים שהכי גדול והכי מצועצע זה הכי יפה. אבל זה לא נכון. אני משתדלת לייצר מיתוג שיהיה ברור וחדשני ויחזיק לאורך זמן, שיעזור לאנשים להגיע לאן שהם צריכים ולהבין את פני השטח"