האם יעלה על הדעת להגביל רופאים להיפגש עם בעלי מקצוע בשל חשד לטובות הנאה?

השבוע הוציא מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב חוזר מנכ"ל, "כללים להתקשרויות בעלות אופי מסחרי של מוסדות הבריאות" שאמור היה להיות מרוכך יותר מהחוזר שקדם לו ופורסם ביוני.

חוזר זה יצא בעקבות "המקור" בערוץ עשר של העיתונאי רביב דרוקר שבו ניתן היה לצפות במספר רופאים המבקשים נסיעות לחו"ל או ארוחות מסוכני תרופות. בתוכנית ניצפו מעשי תועבה של רופאים בודדים שעושים עבודתם נאמנה יומם ולילה להצלת חיי אדם.

זו עוד אחת מתכניות הדלגיטימציה של רופאי ישראל – תופעה שלצערי הולכת ותופשת תאוצה בשנים האחרונות. בעוד מספר הרופאים לנפש הולך ויורד בישראל ותקני הרופאים לא עלו בשנים האחרונות, המצב במערכת הבריאות הציבורית הולך ונעשה קשה מיום ליום.

הציבור בישראל אינו יודע את האמת - שחסרים תקנים ומאשים את הרופאים עצמם בכאוס במערכת הבריאות הציבורית. הציבור אינו יודע שמי שאשם בכך הם קובעי המדיניות והמחוקק בישראל – הגופים הפוליטיים.

בד בבד גורמים אינטרסנטים מאשימים את הרופאים שאחראים לעלייה ביוקר המחיה בישראל ועלייה בהוצאות הבריאות ולאור זאת אף הגדילו לעשות ולהעביר בחוק את סעיף הבריאות בחוק ההסדרים – כדי שרופאים לא יוכלו לקבל מהחולים שכר ככל שירצו אלא יוגבלו ע"י המבטחים וקופות החולים. הלכה למעשה מי שהרויח ממהלך זה אלה לא החולים עצמם אלא המבטחים וקופות החולים.

אילוסטרציה צילום: shutterstock

לאחרונה אף זכינו לצפות ביד מכוונת שפרסמה באמצעי התקשורת את תלושי השכר של האלפיון העליון של רופאי ישראל (כ-250 מתוך 25,000 רופאים בישראל) המרוויחים שכר של רבבות אלפי שקלים לחודש, דבר שגרם, פעם נוספת, להשתלחות הציבור ברופאים, שרובם מרוויחים שכר של פחות מ 30,000 לחודש ואף למטה מכך.

"חל איסור לקיים פגישות אישיות עם התועמלנים"

ובחזרה לחוזר מנכ"ל משרד הבריאות "המשופץ" בנושא ההתקשרויות בעלות אופי מסחרי של מוסדות הבריאות, שלא ניתן לנתק אותו מהדברים הנ"ל הבאים להעצים את ה"עונש" שמקבלים אותם מעט מרופאי ישראל הסוררים שביקשו נסיעות לחו"ל וטובות הנאה אחרות ופסולות מתעמלני חברות התרופות.

חלק הארי מהחוזר כולל נוהל ביצוע ניסויים קליניים ומחקרים במוסדות בריאות, התקשרויות עם גופים חיצוניים לשם מימון כנסים מדעיים וימי עיון ונסיעות של רופאים לחו"ל על חשבון חברות מסחריות.

החדש בנוהל הוא בכך ש"חל איסור לקיים פגישות אישיות עם התועמלנים". כדי למגר את התופעה של מתן טובות הנאה לרופאים. אולם בניגוד לנוהל מיוני, הנוהל "החדש" מאפשר פגישות "הכוללות 3 משתתפים ומעלה, ובלבד שלפחות 2 מהמשתתפים הם אנשי הצוות הרפואי של המוסד הרפואי".

האם יעלה על הדעת להגביל רופאים להיפגש עם בעלי מקצוע בשל חשד שאלה יגרמו לקבלת טובות הנאה, לכאורה? האם אין כאן פגיעה ברופאים כבני אדם היכולים להפעיל שיקול מה טוב ומה נכון ומה לא טוב ומה לא נכון לעשות?

אין ספק שקבלת טובות הנאה אסורה ויש לגנותה בכל דרך, אולם מכאן ועד להוציא איסור גורף להיפגש עם סקטור זה או אחר בבתי החולים ו/או קופות החולים זה מסוכן ואינו ליברלי.

כדי להקשות על פגישות עם תועמלנים, נדרשים הרופאים לקבל אישור מראש ממנהל המוסד הרפואי או נציג בכיר מטעמו על כל פגישות או הרצאות או כנסים או סימינריונים.

המעקב אחר אלה שנפגשו עם התעמלנים עולה מדרגה. חוזר המנכ"ל קובע שיטה בה "האח הגדול" מקיים מעקב אחר עובדיו. "מנהל המוסד הרפואי ידרוש מכל גוף חיצוני שתועמלנים מטעמו פועלים בשטח המוסד הרפואי דיווח חודשי אודות המפגשים שבוצעו. הדיווח יכלול את מועדי המפגשים, פירוט שמות התועמלנים ושמות העובדים איתם היו המפגשים, ותוכן המפגש. דיווח חצי שנתי אודות המפגשים הללו יועבר ע"י מנהל המוסד הרפואי לוועדה העליונה ויפורסם על ידה לציבור". מדובר בחדירה לפרטיות ודבר שאינו מקובל בסקטורים חופשיים אחרים כגון מורים, עורכי דין, שופטים, וכד'. ומי כוח האדם שיפקח על הנושא כשיש בכל מקרה מצוקת כוח אדם במערכת הבריאות?

יש לזכור שהרופאים הם המשאב האנושי היקר ביותר שיש למערכת הבריאות ואין בלעדיו. הרופאים הם אבן היסוד של מערכת הבריאות בישראל והם "מצרך מבוקש" בכל מדינה מעבר לים. על המערכת האירגונית למנוע פגיעה במשאב זה. על הר"י להדוף כל ניסיון פגיעה ברופאים ובמקצוע הרפואה וטוב שעה אחת קודם.

פרופ' מיכאל שכטר הוא קרדיולוג בבי"ח ציבורי