חמישה צעדים שיהפכו אתכם למיליארדרים בסין
התחילו מוקדם, לכו ללמוד במערב, שכחו מתוכניות עסקיות, התמקדו בקמעונאות או נדל"ן והתכוננו לרכבת הרים. אלו הסודות מאחורי המיליארדרים של סין
סקר המיליארדרים שפרסמו השבוע הבנק השוויצרי UBS וחברת הייעוץ PwC הכניס אותי לדכדוך קל. לפי הסקר, סין היא היצרנית הגדולה ביותר של מיליארדרים בעולם כיום, בפער ניכר לפני ארה"ב. ב-2017 נכנסו 89 סינים חדשים לרשימת המיליארדרים הסינית, כלומר תוספת של 2 מיליארדרים בערך כל שבוע בממוצע. אני גר בסין כבר 3 שנים, שזה יותר מ-150 שבועות, ועדיין נמצא בסטטוס המכונה בסינית "דה גונג", אחד שעובד בשביל בעל בית. הכי רחוק ממיליארדר.
אחרי שהדיכאון על כך שאני חי בארץ ההזדמנויות של המאה ה-21 ולא מנצל את זה חלף מעט, החלטתי לנקוט בצעדים פרקטיים ולנסות להבין מה לעשות כדי להפוך למיליארדר בסין.
הדו"ח של UBS ו-PwC בצירוף רשימת המיליארדרים המעודכנת של סין שפרסם בחודש שעבר המגזין פורבס, מספקים לא מעט מידע על איך לעשות כסף במדינה. היות ורק בשנות ה-80 התירה סין לראשונה בעלות פרטית על חברות, 97% מתוך 373 המיליארדרים שחיו במדינה בסוף 2017 עשו את הונם במו ידיהם, בלי עזרה מאבא ואמא. אז כאן אין מקום לתירוצים על כך שלא נולדתי למשפחה הנכונה.
ואלה הם 5 הצעדים שיהפכו אתכם למיליארדרים בסין:
1. התחילו מוקדם, לימדו במערב
המיליארדרים הסינים הם הצעירים ביותר בעולם. בעוד המיליארדר האמריקאי הממוצע הוא בן 65, גילו של מיליארדר סיני ממוצע עומד על 55 בלבד. הגיל הצעיר הוא תוצאה של המהירות בה מתחוללים שינויים כלכליים בסין, מה שמספק הזדמנות להתעשר מהר יותר מאשר במקומות אחרים. 17% מבין מהסינים שנכנסו לרשימה המיליארדרים ב-2017 הקימו את העסק שלהם לפני פחות מ-10 שנים. בארה"ב הנתון עומד על 7% בלבד.
בין המיליארדרים הסינים החדשים תמצאו רבים שעבדו ולמדו בשלבים מוקדמים יותר בקריירה שלהם בארה"ב, לפני שחזרו לסין והקימו חברה. קחו למשל את קולין חואנג (Colin Huang, Pinduoduo) שעדיין לא חגג 40. הוא סיים לימודי תואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת ויסקונסין, היה מתמחה במיקרוסופט ועבד כמהנדס בגוגל, לפני שהקים את אפליקציית הקניות באינטרנט פינדואודואו (Pinduoduo) ב-2015.
ההנפקה של החברה השנה בבורסה בניו יורק הכניסה את חואנג היישר למקום ה-12 ברשימת עשירי סין עם הון של 11.3 מיליארד דולר. בדומה ואנג שינג, יו"ר משותף של מייטואן-דיאנפינג, חברת משלוחי מזון והזמנת כרטיסים שהונפקה השנה בהונג קונג, למד תואר שני באוניברסיטת דלאוור. בגיל 45 הוא שווה 4.4 מיליארד דולר.
לימודים ועבודה במערב יתנו לכם נקודות זכות אבל הם לא הכרחיים. פרנק ואנג (Frank wang, DJI) הלך ללמוד תואר שני באוניברסיטה של הונג קונג למדע וטכנולוגיה. כמו מארק צוקרברג, גם הוא ייסד את חברת DJI מהחדר שלו במעונות ב-2006. כיום DJI היא חברת הרחפנים הגדולה בעולם והוא, בגיל 38, מדורג במקום ה-34 ברשימת עשירי סין עם הון של 5.4 מיליארד דולר.
2. אל תחשבו יותר מדי
מחברי הדו"ח של UBS ו-PwC מציינים, כי בניגוד ליזמים במערב, אנשי העסקים המצליחים בסין מתעסקים פחות בתוכניות עסקיות. הם פועלים יותר בשיטת ניסוי וטעייה, תופסים הזדמנויות כדי להתאים את עצמם לשינויים המהירים המתרחשים בסין.
כתוצאה מכך חלק מהחברות המצליחות של סין החלו לפעול במתכונת אחרת לגמרי, לפני שהפכו למה שהן היום בהשפעת הנסיבות. דוגמה טובה לכך היא JD.com, כיום חברת הקניות באינטרנט השנייה בגודלה בסין, שקמה ב-1998 כרשת חנויות למוצרי מחשוב.
הפריצה של החברה הגיעה רק ב-2003, כשהחלה למכור גם דרך הרשת. זו לא היתה תוצאה של תוכנית עסקית צופה פני עתיד של המייסד ליו קיאנגדונג (Liu Qiangdong, JD.com), אלא תגובה למגיפת הסארס שפרצה בסין באותה השנה וגרמה ללקוחות המקומיים להסתגר בבית במקום לצאת לקניות.
בנסיבות אחרות הונו של ליו קטן השנה ב-34% ל-6.5 מיליארד דולר, לאחר שמניית JD.com נחתכה בחדות מאז מעצרו בספומבר בארה"ב בחשד לאונס. ליו אמנם שוחרר וחזר לסין, אבל התביעה האמריקאית עדיין מתלבטת האם להגיש נגדו כתב אישום. ארה"ב, מתברר, יכולה להיות נקודת התחלה טובה עבור המיליארדרים הסינים אבל גם מקום רע מאוד להסתבך בו.
3. התכוננו לרכבת הרים
הג‘ונגל שנקרא עולם העסקים הסיני מלא בירידות ועליות. במהלך 2017 הפכו 106 סינים למיליארדרים, אך כמעט מחצית מהם (51) איבדו את המעמד וחזרו להיות סתם מיליונרים עוד באותה השנה.
השיעור הגבוה של תחלופת מיליארדרים מצביע על הסיכונים הרבים הטמונים בעשיית עסקים בסין והצורך להמר בגדול כדי להצליח. הצרות של אנשי עסקים סינים יכולות לבוא משינוי בהעדפות צרכנים אבל גם מחיכוכים עם הממשל, שמעורב בעולם העסקי בסין הרבה יותר מאשר במדינות אחרות, בעיקר בעידן קמפיין המלחמה בשחיתות של הנשיא שי ג‘ינפינג.
במאי האחרון למשל נידון וו שיאוהוי (Wu Xiaohui- Anbang), היו"ר והמייסד של ענקית הביטוח והפיננסים אנבנג ל-18 שנות מאסר באשמת הונאה ומעילה. החברה ניהלה מסע קניות בזבזני בחו"ל כולל רכישת מלון וולדורף אסטוריה בניו יורק, מגמה שהרשויות הסיניות לא ממש אהבו.
אבל הצרה הגדולה ביותר של המיליארדרים הסינים ב-2018 היתה דונלד טראמפ. מלחמת הסחר, הירידה החדה בשוקי המניות בשנחאי ובהונג קונג ובשער מטבע היואן, הובילו לכך שהשווי של 75% מבין 400 עשירי סין של פורבס בשנה שעברה קטן. המפסיד הגדול ביותר הוא שו ג‘יאקין (Xu Jiayin - Evergrande), יו"ר תאגיד הנדל"ן Evergrande שאיבד 11.7 מיליארד דולר, 28% מהונו, והידרדר מהמקום הראשון לשלישי בדירוג המיליארדרים. היום שווה המסכן רק 28.4 מיליארד דולר.
4. עזבו תוכנה, לכו על קמעונאות
עולם הטכנולוגיה הסיני תופס כותרות גדולות בשנים האחרונות. בסין יש מעל 800 מיליון משתמשי אינטרנט ובשוק כל כך גדול אפליקציה קטלנית אחת יכולה להזניק אותך הישר לרשימת המיליארדים.
למייסד ByteDance ג‘אנג יי מינג (Zhang Yiming, Bythedance) יש שתי אפליקציות קטלניות בארסנל: אפליקציית החדשות טואו טיאו עם 120 מיליון משתמשים יומיים פעילים ואפליקציית הסרטונים הוויראלים Douyin עם 500 מיליון. ג‘אנג בן ה-34 נכנס היישר למקום ה-25 ברשימת עשירי סין עם הון של 6.8 מיליארד דולר.
אבל החשיפה התקשורתית שמקבל עולם הטכנולוגיה הסינית מטעה. לפי נתוני UBS ו-PwC, רק 7% מהמיליארדרים הסינים החדשים ברשימה הגיעו מתחומי הטכנולוגיה, בעוד 25% הגיעו מתחום חומרי הגלם, 22% מקמעונאות, 12% מנדל"ן ו-%11 מתעשיית הבריאות.
ואן לונג (Wan Long, WH Group) מעלה את הגיל הממוצע של המיליארדרים הסינים החדשים. הוא בן 78 כבר ורק השנה נכנס לרשימה. ואן הוא היו"ר והמנכ"ל של קבוצת WH, אחת הספקיות הגדולות בעולם של חזיר ובשר ארוז. המניות של החברה בהונג קונג טיפסו השנה מעלה והוא נכנס לרשימה בפעם הראשונה עם הון של 1.2 מיליארד דולר. עדיף מאוחר מאף פעם.
עוד סיני שהפך למיליארד בגיל מאוחר יחסית הוא וו שאושון (Wu Shaoxun, Jing Brand) בן ה- 62. וו מכהן כיו"ר ג‘ינג, ספק גדול של משקאות אלכוהול בסין. השנה עלה הונו ל-1.4 מיליארד דולר. עם כל הכבוד לאינטרנט, אנשים צריכים קודם לאכול, לשתות ולגור איפושהו.
5. היו סינים
זו אולי לא עובדה מפתיעה במיוחד אבל יש משהו אחד שמשותף לכל המיליארדרים של סין בלי יוצא מהכלל, כולם סינים מבטן ולידה. רשימת המיליארדרים האמריקאית משופעת בלא מעט שמות של מהגרים לארה"ב - סרגי ברין, אחד משני מייסדי גוגל, נולד במוסקבה והיגר עם הוריו לארה"ב בגיל שש; מייסד וואטסאפ יאן קום נולד לא רחוק, באוקראינה, לפני שעבר לקליפורניה; אילון מאסק נולד בדרום אפריקה והגיע בגיל 21 ללמוד בארה"ב ותאי לי, מנכ"לית ונשיאת חברת SHI שעוסקת ב-IT, היא בכלל קוריאנית שנולדה בבנגקוק.
לעומת זאת, סין היא לא מדינת מהגרים ואין לה יומרות להיות כזו. יזמים זרים שעובדים בסין בהחלט הפכו למיליונים, אבל בכל הנוגע למיליארדרים מדובר במועדון סגור לסינים אתניים בלבד. יכול להיות שזה קצת מוריד את הסיכויים שלי להפוך למיליארד בסין. אם אתם כבר סינים, עדיף שתהיו גם גברים כי רק 8% מהמיליארדרים הסינים הם נשים, בהשוואה ל-12% בארה"ב.