תיק רומן זדורוב: החורים בתמונה המלאה

1. סכנת הטשטוש

לא לאפשר לעניינים שוליים להסיט את תשומת הלב מהתמונה המלאה

אין שום קשר בין רומן זדורוב לבין נוחי דנקנר, כמובן, אבל שני המקרים השונים בתכלית הללו מאפשרים להצביע על חיבור משפטי מעניין בין הרשעות בעבירות צווארון לבן להרשעות צווארון שחור. בין עבירת הרצת מניות לעבירת רצח.

ערעורו של זדורוב נדחה בבית המשפט העליון. השופט יצחק עמית הרשיע, עמיתו יורם דנציגר זיכה, וההכרעה הוטלה לפתחו של השופט השלישי צבי זילברטל. זילברטל הצטרף להרשעת עמית וכתב: "הדבר מתקשר להשקפתי בדבר הסכנה שבטשטוש התמונה האמיתית על ידי הסטת תשומת הלב לעניינים שוליים ועמומים, תוך ניצול אותה עמימות". כלומר, אסור שעניינים "שוליים ועמומים" יסיטו את תשומת הלב מה"התמונה האמיתית".

ואם התמונה הזו מתארת בבירור שדנקנר הריץ מניות או להבדיל שזדורוב רצח את תאיר ראדה, נתעלה מעל פרטים שעלולים לקלקל את התמונה, או שפשוט נתעלם מהם. בשני התיקים האלה, בנסיבות שונות לחלוטין, היו לא מעט פרטים כאלה. אבל התביעה, ובעקבותיה גם השופטים, השכילו להכילם ולהסבירם.

רומן זדורוב בבית המשפט העליון. דו"ח המכון לרפואה משפטית מקטין את האפשרות שהפרקליטות תסכים למשפט חוזר צילום: אלכס קולומויסקי

אפשר להוסיף לתמונה משפטית זו את אלון חסן, שהמדינה ערערה על זיכויו. שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע יואל עדן זיכה את יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד שדמותו העגלגלה כיכבה בחברות שעשו כרצונן בנמל, והיו בבעלות קרובי משפחתו. עדן סירב לראות את "התמונה" ואף כינה את כתב האישום "פרשנות יתר" ו"טענות אשר מתמקדות באווירה, בשמועות, בריח לא טוב". שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון, הופיעה סמוך לאחר פסק הדין בכנס משפטי בלשכת עורכי הדין. היא לא התייחסה כמובן לזיכוי חסן, אבל דבריה לבטח הפיחו תקווה בערעור המדינה: "בית המשפט נדרש להפעיל גם את השכל הישר ואת ניסיון החיים על מנת להשלים חללים בפאזל הראייתי".

החללים של ברון הם הפרטים השוליים והעמומים של זילברטל: אם משהו נראה, נשמע ומריח כמו ברווז, אז זה ברווז. מדובר כאן בשתי גישות משפטיות: האחת נותנת משקל מזכה של ספק סביר לחללים, ותמיד יהיו כאלה; הגישה השנייה מתגברת על החללים ומתמקדת בתמונה האמיתית, ככל שרמת השכנוע באשמה היא גבוהה. ועכשיו נותר לראות באיזו גישה יבחרו שופטי העליון בערעורו של חסן.

ושאלה מסקרנת אף יותר: איך ינהגו היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות בתיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו. האם ה"חללים" ­— ויש לא מעט כאלה — ייזקפו לטובתו, או שההתמקדות תהיה בתמונה הגדולה. המשטרה לפחות, בהמלצותיה עד כה, ציירה תמונה בהירה וברורה למדי.

2. המשקל החסר

בחירות השופטים של שקד מסמנות את כיוון הרפורמה

השופט דנציגר נתן לחללים בהרשעת זדורוב את המשקל המזכה. הוא עצמו נבחר על ידי שרת המשפטים איילת שקד לעמוד בראש הוועדה למניעת הרשעות שווא, במסגרת הרפורמה להליך הוגן שהשיקה בשנה שעברה. סגנו של דנציגר בוועדה זו הוא פרופ' אורן גזל־אייל מאוניברסיטת חיפה, ויש משמעות רבה לבחירה בשני משפטנים סניגוריאלים אלה לעמוד בראש הוועדה.

נוחי דנקנר בכניסה לכלא צילום: ynet

דנציגר וחנן מלצר הם שני סניגורים מהשוק הפרטי שמונו לעליון בידי שר המשפטים לשעבר דניאל פרידמן. פרידמן מינה גם את השופט ניל הנדל, בין היתר בגלל עמדת המיעוט האמיצה שלו שזיכתה את סולימאן אל עביד מרצח חנית קיקוס במחוזי באר שבע. קל לחבר את החוטים האלה, במיוחד מאחר שפרידמן הוא המנטור של שקד. אם כי דנציגר לא היה הבחירה הראשונה של שקד, שהעדיפה תחילה שופטים מכהנים. אלא שנשיאת העליון אסתר חיות הטילה וטו.

אם דנציגר יביא לוועדה את עיקרי הזיכוי שלו בתיק זדורוב וגזל־אייל את השקפת עולמו המקצועית, סביר להניח שתוחזר על כנה גישת הפרטים והחללים שמנצחים את התמונה הגדולה. בסופו של יום, גם דנציגר וגם עמית הסכימו על הבעיות בתיק זדורוב, אלא שעמית הצליח לגהץ אותם (לא תמיד בטיעונים משכנעים) להרשעה, ודנציגר הפיק מהם זיכוי מן הספק.

3. סערה על שערה

הסיכוי למשפט חוזר לרומן זדורוב הולך ומצטמצם

דו"ח המכון לרפואה משפטית שפורסם אתמול הרחיק ככל הנראה את האפשרות שהפרקליטות תסכים למשפט חוזר לזדורוב, אם וכאשר סניגורו ירום הלוי יגיש בקשה לכך. השערה שנמצאה בזירת הרצח — שאינה של זדורוב או של תאיר ראדה — מתאימה ל־0.45% מהשושלות בישראל. מנתון זה לא ניתן לגזור מספר של חשודים.

הפרקליטות מדברת על אלפי ואולי עשרות אלפי אנשים, וכיוון שנמצאו בזירה שערות רבות ברור שיימצאו שערות משושלות רבות באוכלוסיה. אם שוללים את התזה לפיה א"ק היא הרוצחת, אין משמעות רבה לכך שאחת השערות מגיעה משושלת שעשויה להתאים לבן זוגה לשעבר א"ח, כמו גם לרבים אחרים.

אלון חסן צילום: עמית שעל

עו"ד הלוי ינסה למנף את דו"ח המכון לטובתו. אולי כקצה חוט חקירתי להמשך בדיקות דנ"א שיצמצמו את מעגל האפשרויות. במיוחד לנוכח האפשרות שהשושלת שאליה משתייך א"ח נדירה, ולכן קיים סיכוי נמוך שהדנ"א שנמצא בזירת הרצח שייך לגורם לא ידוע ולא מוכר. זאת, כשלא נמצאה בזירה כל ראיית דנ"א של זדורוב — נתון משמעותי אם מסכימים לטענה טענת הפרליקטות?שזדורוב פעל מתוך התפרצות עצבים אלימה ולא היה מתכנן קר רוח המצוייד בכפפות ובמודעות לניקיון הזירה.

בשבוע שעבר זימן אליו מנהל המכון לרפואה משפטית ד"ר חן קוגל את הלוי ואת מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות עו"ד ג'ואי אש והציג בפניהם את הממצא המרעיש של השערה. בפרקליטות זעמו על זימון הלוי. לשיטתם, המכון הוא זרוע של התביעה ולכן על קוגל להעביר אליהם בלעדית את ממצאיו, והם כבר יחליטו מה לעשות אתם. אלא שלקוגל יש תפיסה אחרת. לטעמו, המכון הוא משרת ציבור וזה כולל, מה לעשות, גם את הסנגורים.

במקביל נתקלה הפרקליטות בבעיה נוספת: שלל ראיונות בתקשורת שהעניקה ד"ר נורית בובליל, רופאה במכון. המכון כפוף למשרד הבריאות ולא מקבל הוראות מהפרקליטות, ולכן ובובליל התראיינה בחופשיות שאפשרה לתקשורת לדון בשושלות ודנ"א מיטוכונדרי, ובעיקר בשאלה האם השערה מצדיקה משפט חוזר.

4. התנגדות מערכתית

שיעור נמוך של קבלת בקשות לקיום משפט חוזר

"המשפט החוזר טומן בחובו לא רק הכרה במגבלות השפיטה, אלא גם את אמון הציבור בהכרה עצמית זו של מערכת השפיטה את גבולותיה", כתב אהרן ברק באחת הבקשות למשפט חוזר שהתקבלו. מקום המדינה התקבלו 29 מתוך 500 בקשות שהוגשו למשפט חוזר, ורובן בעבירות קלות ערך. בעבירות כבדות משקל המערכת נוהגת להתבצר ולהתנגד, במיוחד כשהנאשם יושב בכלא שנים ארוכות, כמו זדורוב. בשלב זה דו"ח המכון תומך בעמדת המערכת, מסקנות ועדת דנציגר וגזל־אייל עוד רחוקות, ובחינת התמונה הגדולה שעולה מפסק הדין המרשיע של עמית לא ממליצה לזדורוב לטפח תקוות.