מלחמה על תוצרת הארץ: כביש חדש לירושלים בלי רכש גומלין

חברת פיצרוטי האיטלקית, שחוברת לחברת שפיר הישראלית בסלילת כביש 16 בירושלים, לא תחויב ברכש גומלין — כך נודע ל"כלכליסט". באופן חריג, הפטור מרכש הגומלין ניתן לחברה מראש, לפני שנתיים. אלא שמאז שהאישור ניתן, התחמם המאבק בין משרד הכלכלה הרואה ברכש גומלין נכס כלכלי חשוב למדינה, לבין משרד האוצר המבקש להקל בדרישות רכש הגומלין, וכעת במשרד הכלכלה חוששים שהפטור יהווה תקדים מסוכן.

כביש 16 שייקרא “דרך אריאל שרון”, יחבר בין מחלף מוצא לשדרות בגין ויקצר את הכניסה מכביש 1 לדרום ירושלים. עלות הפרויקט, שיכלול שתי מנהרות, נאמדת בכמיליארד שקלים. החברה המשותפת תהיה אחראית על התכנון, המימון, ההקמה, התחזוקה והתפעול של הכביש ל־25 שנים. החברה זכתה במכרז באוגוסט וחתמה על החוזה בחודש שעבר, לאחר שדרשה רק 50 מיליון שקל כמענק הקמה מצד המדינה. הכביש אמור להיפתח לתנועה ב־2022–2023.

אישור מוקדם

משרדי האוצר והכלכלה מצויים כיום במלחמת חורמה סביב חובת רכש הגומלין, הקובעת שחברה זרה שזוכה במכרז ממשלתי צריכה לרכוש מהתעשייה הישראלית מוצרים או שירותים בהיקף של 25% עד 35% משווי הפרויקט. במשרד האוצר טוענים שהחובה הזאת מייקרת ומעכבת את הפרויקטים, בעוד משרד הכלכלה רואה זאת ככלי מרכזי לחיזוק ופיתוח התעשייה הישראלית, שמאבדת משקל בכלכלה.

מחלף מוצא ליד ירושלים צילום: עמית שאבי

גורמים במשרד האוצר מסרו ל"כלכליסט" כי כבר ב־2016, עוד לפני פרסום המכרז, פנתה ועדת המכרזים הבין־משרדית לגוף האחראי על רכש הגומלין, הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) במשרד הכלכלה בבקשה לפטור את הפרויקט מחובת רכש גומלין משום שזהו פרויקט מורכב הנדסי ו"ברור שהיקף הרכש המקומי בפרויקט יעלה על 80% מעלות הפרויקט", לשון התגובה. לטענת האוצר, הרשפ"ת השיבה כי מאחר וברור כי עיקר העבודה והמוצרים הם ישראליים, "אין חובה להגדרת חובת שיתוף פעולה תעשייתי, וכך פורסם המכרז".

במשרד הכלכלה אישרו את הפרטים: "לאחר בדיקת המכרז נמצא כי 90% מהעבודה תתבצע על ידי נותני שירות ישראלים ותוך שימוש במוצרים ישראלים, בהתאם לכך ניתן הפטור". עם זאת הוסיפו כי “איננו מאשרים באופן גורף מתן פטורים”.

ויכוח חריף

אך למרות אישור הפטור, גורם בכיר המעורה בפרטים, מסר ל"כלכליסט" כי משרד הכלכלה אישר את הפטור לפני זמן רב, כאשר היו סבורים שם שבפרויקטים העתידיים האוצר יתמוך במדיניות רכש הגומלין. אלא שכפי שנחשף ב"כלכליסט", חילוקי הדעות רק הולכים ומחמירים.

אגף החשב הכללי בראשות רוני חזקיהו מגבש תוכנית לפרויקטי תשתית בעשרות מיליארדי שקלים, וכפי שנחשף ב”כלכליסט” ביולי, בדיון סוער ביקש סגן החשכ”ל, נחמיה קינד, לפטור מרכש גומלין חברות שקמות לצורך פרויקט מסוים — השיטה שבה פועלת שפיר־פיצארוטי.

האוצר מציע שאם החברה הישראלית המבצעת, רוכשת מערכות של חברה זרה בחו”ל, ההתחייבויות יקוזזו על ידי רכישת שירותים מחברות ישראליות, כגון ביצוע עבודות עפר. במשרד הכלכלה מסרבים לגישה זאת ומתעקשים שהחברות הזרות יהיו מחויבות לרכש גומלין.

גורמים במשרד הכלכלה הסבירו ל"כלכליסט" כי אם הצעת החשכ”ל תתקבל אפילו עבור פרויקט תשתיות אחד, זה יהיה תקדים שיחסל את מוסד רכש גומלין, שהכניס לטענתם ב־2017 לבדה 8.6 מיליארד שקלים.שר האוצר, משה כחלון ושר הכלכלה, אלי כהן, משתייכים לאותה מפלגה־ "כולנו"־ שנמצאת בתקופה רגישה של ערב בחירות. ברמה של הדרג הפוליטי, מנסים השניים –עד כה ללא הצלחה־ להפחית את גובה הלהבות כאשר המחלוקת קיימת בעיקר ברמת הפקידות המקצועית.