ההימור המוצלח של עובדי נייר חדרה: העדיפו אופציות על תוספת שנתית - והרוויחו 70 אלף שקל

בשנת 2016 פרץ סכסוך עבודה בין עובדי מפעל נייר חדרה המאוגדים לבעלי החברה החדשים דאז, קרן פימי בראשות ישי דוידי, בעקבות דרישה של האחרונה מהעובדים לוותר על סעיף הטייס האוטומטי שהיה חלק מרכזי מההסכם הקיבוצי שלהם. על פי אותו סעיף קיבלו העובדים תוספת דרגה אוטומטית של 4% בשכר מדי שנה ותוספת מפעלית של 5.2%. את שתי אלה ביקשו בקרן פימי להמיר באופציות שניתן להמיר למניות החברה.

כשפורסם ההסכם החדש, גוף המתקרא המפלגה הקומוניסטית פירסם מאמר תחת הכותרת "תקדים מסוכן: ביטול תוספות שכר תמורת אופציות". כיום, מה שנראה אז כעוד מאבק שבו נאלצים 260 ההעובדים לוותר לבעלים החדשים, התגלה כמודל מוצלח לעובדים, שקיבלו כמעט בעל כורחם 120 אלף אופציות למניות המפעל (כ־1.8% ממניות החברה).

אלא מאז שרכשה פימי את החברה היא עברה לרווחיות, והמניה שלה זינקה בשלוש השנים האחרונות ב־150%, לשמחת בעלי המניות וגם העובדים. האופציות שניתנו להם היו במחיר מימוש של 120 שקל למניה (בפועל, מחיר המימוש עמד על כ־105 שקל, בגלל הדיבידנדים שחולקו מאז וגם מהם נהנו העובדים). מאז זינק מחיר המניה בבורסה בת"א ל־266 שקל.

כל עובד קיבל אופציות בהתאמה לשכרו ולוויתורים שבוצעו בו על פי נוסחה שלא פורסמה. בחישוב גס של 120 אלף אופציות במכפלת הרווח של 146 שקל (הפער בין מחיר המימוש למחיר המניה כיום), בחלוקה ל־254 עובדים, הרווח פר עובד נכון להיום מסתכם ב־69 אלף שקל לפני מס בפרק זמן של שנתיים וחצי בלבד. הרווח הסופי ייקבע לפי מחיר המניה בזמן המימוש שבו יבחר כל עובד. חלקם כבר החלו לממש את האופציות שהבשילו (הגיעו לתאריך שממנו אפשר להמיר את האופציה למניה ולמכור אותה).

"שיתוף פעולה ייחודי"

ישי דוידי הסביר בזמנו: "זה שת"פ ייחודי בין ההנהלה לעובדים, ולפיו הם שותפים להעלאת ערכה של החברה או לירידתה. זה מודל שיוצר זהות אינטרסים בין העובדים לחברה". משך תוכנית האופציות הוא ל־7 שנים. מ־2017 היה יכול עובד לממש רבע מהכמות כל שנה. האופציות הוקצו על פי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, כלומר העובדים יחויבו בתשלום מס רווח הון בעת מימושן.

מפעל נייר חדרה

דוד גלנוס, יו"ר איגוד עובדי הדפוס בהסתדרות (שאליו שייכת נייר חדרה), היה פעיל במו"מ מול פימי. בתשובה לשאלה האם הרווח המהיר יחסית והחד־פעמי מהמניות שווה יותר מהבטחת תוספת שכר לטווח ארוך? הוא אומר: "השאלה היא מה היה נכון אז. מצב נייר חדרה היה קשה. לפעמים, כדי למנוע פיטורים ועד צריך לוותר ולהיות יצירתי. זה הרבה יותר מורכב מהשאלה אם זה היה נכון לטווח ארוך. הוועד היה מוכן לנסות את המודל שהוצע לו תוך אמונה בהנהלה החדשה, והצליח לו. העובדים מרוצים מאוד. הם הרוויחו מכך שהם עובדים בחברה מצליחה".

הדוחות שפירסמה אתמול (ב') נייר חדרה לרבעון השלישי אכן מלמדים על המשך השיפור בתוצאותיה, והיא סיימה את הרבעון ברווח של 20 מיליון שקל, עלייה של 25% ביחס לרבעון המקביל ועלייה של 6.4% במכירות. החברה הודיעה כי תחלק את כל הרווח הנקי שלה ל־2018 כדבידינד.