“הלב", הגרסה העליזה

במדיטק חולון עומלים בימים אלה על ההפקה המוזיקלית הססגונית "הלב", המבוססת על סדרת הטלוויזיה היפנית שבה צפינו באדיקות בילדתנו, ושתעלה בחנוכה הקרוב. במרכז ההצגה כאמור מרקו, ילד איטלקי שנוסע לארגנטינה לחפש את אמו, רק שהפעם החליטו בהפקה לעשות תיקון לסדרה, שהותירה בשנות השמונים לא מעט עיניים מלוחלחות, ויש שיעידו כי גם נגיעות של טראומה וחרדת נטישה.

הגרסה הבימתית החדשה לילדים, בעיבוד ובימוי צביה הוברמן למוזיקה של אמיר לקנר, מציגה ילד אמיץ וגיבור, ומלווה בהרבה שירים וריקודים. "אנחנו משתדלים לתקן את הטראומה", מספרת דקלה הדר, המגלמת את מרקו (וגם אשתו של אדיר מילר בסדרה "צומת מילר"). "היה חשוב לנו שהצבע הכללי לא יהיה של טרגדיה או טלנובלה, אלא יותר ססגוני עם ניחוח איטלקי. יש הרבה שמחה ומוזיקה בהצגה, וגם בסצנות עצמן הקו המנחה הוא שלא מדובר בילד קורבני. כשצפינו בסדרה אמרנו: אוי, מסכן, מה עובר עליו? אבל על הבמה הוא כל הזמן פועל כדי לעבור סיטואציות שהוא נקלע אליהן ולא נופל לרחמים עצמיים".

עדי ארד ודקלה הדר, המגלמת את מרקו. הדר: "ילדים יתחברו לילד שלא יתמסכן" צילום: שי בן אפרים

הדר (37), בוגרת תיכון תלמה ילין ובית צבי, מתגוררת בתל אביב עם בת זוגה ובנם בן השנה ושמונה חודשים. מלבד תפקידה ב"צומת מילר", היא גילמה תפקידים שונים בתיאטרון הקאמרי, דיבבה עשרות סדרות, וכיום משחקת בהצגה "המוגבלים" בבית ליסין. גם היא זוכרת מילדותה את ימי החופש הגדול, שבהם צפתה בדבקות בסדרה ובעיקר את רעש הקבקבים של מרקו — סאונד שמלווה אותה גם בעבודה על הדמות.

"זה ילד שרץ כל הזמן ממקום למקום והסאונד הזה משקף את האופי שלו", היא אומרת, "ילד שפועל כדי לשנות את עתידו. בהתחלה שיחקתי קצת את הדרמה והמסכנות והבאתי את הרחמים שלי כדקלה, אבל לאט לאט הבנתי שהילדים יתחברו יותר לילד שלא יתמסכן. צריך לשחק את הדבר עצמו ולא לשפוט את הדמות. אז מרקו שלנו הוא ילד יותר שובב וכיפי, כזה שמציק לילדה שאומרת לו דברים לא נעימים על אמא שלו, ילד מדליק".

בבסיס הסיפור, שנכתב במאה ה־19, ערכים של צייתנות, הקרבה וכבוד למדינה ולמשפחה. כיצד מתאימים אותם להיום?

"התקופתיות באה לידי ביטוי בלבוש ובמשחק, ולמסרים כל ילד יוכל להתחבר. אלה תכנים שחשוב להעביר היום, עם כל האינטרנט והטכנולוגיה שבגללם אנחנו מכונסים בעצמנו. מרקו הוא ילד מאוד אכפתי ואמפתי. כשהוא רואה מישהו שקשה לו הוא מיד חושב איך יוכל לעזור לו, הוא קולט סיטואציה ומיד חושב איך הוא יכול לקדם אותה. אחד המסרים העיקריים בהצגה הוא שצריך להיות קשובים לצרכים ולבעיות של אחרים, ראייה חברתית כוללת".