הרפתנים מחכים לכחלון

שנה של מחלוקות פנימיות בין הרפתנים שמשתייכים למשק הקיבוצי לרפתנים במשקים המשפחתיים במושבים, נמוגה אתמול כלא היתה. הצדדים התכנסו בדחיפות על רקע האולטימטום שהציב להם שר האוצר משה כחלון והצביעו פה אחד על הסכם ענפי המבוסס על הפחתת מחיר המטרה ופתיחת הייבוא.

הרפתנים שעטו להסכם, תוך שהם מפקירים את המחלבות הקונות מהם את החלב הגולמי ואת עתיד ייצור החלב המקומי. אלא שהיום, יממה אחרי שאישרו את ההסכם, פרסמו הרפתנים הודעה הדוחקת בכחלון לאשר את ההסכם ולחתום עליו.

ההודעה בשבת בצהרים מעוררת תחושה שהרפתנים יודעים שלא באמת עשו בהסכם ויתורים קשים ואולי אף חוששים שבאוצר מתחילים להבין שפספסו הזדמנות היסטורית לטפל במחיר המטרה (מחיר החלב הגולמי, נ"ק) הגבוה בישראל בעשרות אחוזים מאשר בעולם.

ההסכם נשען על 3 סעיפים מרכזיים, שהראשון שבהם נוגע להפחתת מחיר המטרה ב-39.5 אגורות בחמש שנים. לצד הפחתת מחיר המטרה, ירד המכס על יבוא חלב מ-8.6 שקלים לק"ג היום ל-4.7 שקלים ולהמשיך לרדת לאורך 10 שנים עד ל-2.5 שקלים לק"ג. הסעיף השלישי מבטיח פיצוי בגובה 450 מיליון שקל לטובת התייעלות. אלא שמאחורי כל סעיף, פרטים שחושפים עד כמה ההסכם הנוכחי ממשיך את ההתנהלות במסגרתה 9 מיליון אזרחים ויוקר המחיה בשוק המזון, שבויים בידי קומץ משפחות.

הפחתה לכאורה במחיר המטרה

ההפחתה בגובה 39.5 אגורות במחיר המטרה היא רק לכאורה. ההפחתה מורכבת מ-23 אגורות בפריסה לאורך 4 שנים. אלא שההסכם החדש מבטל את חובת ההתייעלות השנתית הנדרשת מהרפתנים בהסכם הקודם (מתווה לוקר נ"ק) שעדיין בתוקף. התייעלות זאת באה לידי ביטוי בהורדת 5 אגורות לליטר בשנה. כך, שה-23 אגורות במילא היו ניתנות על ידי הרפתנים בשנים הקרובות. החלק השני בהפחתה, נוגע ל-16.5 אגרות שהרפתנים יורידו בהדרגה ממחיר המטרה, אבל יעשו זאת כהלוואה בלבד, תוחזר להם דרך מחיר המטרה בעוד כמה שנים. הלוואה זאת, נועדה ל"סייע" למחלבות המתמודדות בשנה החולפת עם עליית מחיר המטרה מבלי להעלות בהתאם את מחיר מוצרי החלב שבפיקוח בהתאם.

פתיחת השוק לייבוא

בימים האחרונים העלה משרד האוצר את האיום בפתיחת השוק לייבוא לרף חדש והציב לרפתנים אולטימטום שאם לא יחתמו על ההסכם עד יום ראשון, יפעל חד צדדית להפחית את המכס מ-8.6 שקלים לק"ג ל- 2 שקלים לק"ג. הרפתנים הסכימו אתמול למתווה המפחית את המכס ל-4.7 שקלים לליטר ובהדרגתיות ל-2.5 שקלים לק"ג בעוד עשור. אלא שבמתווה לוקר, ממילא אמור לרדת המכס בשנה הבא ל-5.6 שקלים לק"ג, כך שלא מדובר בפער עצום או הישג דרמטי לאוצר הדוחף לפתיחת השוק. זאת ועוד, פתיחת השוק לייבוא מתייחסת למעשה לייבוא גבינות קשות, מאחר שלמוצרי חלב אחרים יש חיי מדף קצרים המקשים על היבוא. כך, שהורדת המכס תשפיע רק על מחיר הגבינות הצהובות ואילו שאר מוצרי החלב ימשיכו להיות מיוצרים מהחלב המקומי שמחירו גבוה בעשרות אגורות לליטר מזה שבחו"ל.

רפת צילום: בלומברג

 

פיצוי לרפתנים

היעדר היעילות הענפית, נובע מפריסה היסטורית של רפתות משפחתיות קטנות במיקומים אסטרטגיים מבחינה ביטחונית. חישוב מחיר המטרה מתבצע על פי עלויות ייצור החלב ברפתות משפחתיות קטנות יחסית, שאינן יעילות. חישוב זה מוביל הן לכך שמחיר החלב הגולמי בישראל גבוה בשיעור ניכר מאשר בעולם, והן לכך שברפתות הגדולות בקיבוצים הרווח על ייצור החלב גבוה מכפי שאמור היה להיות.

ההסכם מוביל לכך שרפתנים שמסוגלים לצמוח, יוכלו לקנות מכסות חלב של רפתות בלתי יעילות שייסגרו. המהלך יחזק עוד יותר את הרפתות הגדולות בקיבוצים ובמושבים הגדולים ויוציא את הרפתות הלא יעילות תמורת פיצוי של 450 מיליון שקל. למעשה, במקום שהציבור ישלם יותר על מוצרי החלב, הוא ישלם לרפתנים דרך המסים שכולנו משלמים ושישמשו את האוצר לפיצויים.

העיזים בהסכם

"אנו קוראים לשר האוצר משה כחלון לחתום מיידית על הסכם הסדרת ענף החלב. קיבלת בהסכם את הפחתת מחיר המטרה והפחתת מכסים", כתב הבוקר אביתר דותן יו"ר איגוד מגדלי הבקר בהודעה לכחלון.

על פניו, דותן שעשה לכאורה בשם הרפתנים ויתורים מפליגים, אמור היה להיות הבוקר במצב בו הוא זה שמחוזר על ידי האוצר ולא להפך. אלא שדותן יודע שההסכם טומן בחובו לא מעט "עיזים" והיה מעדיף שכחלון יחתום לפני שיבין את פוטנציאל הנזק.

ההשג המשמעותי של הרפתנים נוגע למחיר המטרה. דותן הצליח לבטל את כוונת האוצר להעביר את קביעת מחיר המטרה מידי ועדת היישום הנשלטת על ידי הרפתנים, לידי ועדת המחירים הנשלטת על ידי האוצר. מדובר בכשל הגדול ביותר של האוצר, שבחר לדלג מעל המשוכה הגבוהה ביותר והזניח את מנגנון מחיר המטרה.

המרכיב המרכזי במחיר החלב הגולמי הוא המזון לבהמות הנשלט ונקבע על ידי הקיבוצים שבבעלותם מכוני התערובת. הימנעות מטיפול במכוני התערובת, תותיר את מחיר המטרה גבוה. כשמצרפים לכך את השארת קביעת המחיר בידי ועדת היישום, הכשל מתעצם וחושף את האוצר כמי שלא באמת רצה פתרון ענפי, אלא מענה מיידי לעתירת תנובה לבג"ץ. בעיה נוספת בהסכם נוגעת להתחייבות האוצר שכמות החלב בייצור המקומי לא תפחת. אם הייבוא יוביל להפחתת הצורך בכמות החלב המקומי, הפחתת המכסים תיעצר. כך, שמדובר בפתיחת השוק לכאורה בלבד וכל עוד לא תפגע ברפתנים.

האיומים שנותרו

למרות שהמחלבות ניסו עד הרגע האחרון להיות צד להסכם, בחרו הרפתנים לדאוג לעצמם גם במחיר פגיעה במחלבות. אלא שהדאגה לעצמם נכונה רק בטווח הקצר, שכן ככל שהמכס יופחת ויתקרב ל- 2.5 שקלים לק"ג, הכדאיות של תנובה וטרה לייצר בישראל גבינות צהובות, תרד. המחלבות עשויות למצוא שייבוא עדיף גם מבחינתן, ואז יצמצמו את היקף רכישת החלב הגולמי מהרפתנים.

עניין נוסף נוגע לכך שגם אחרי הורדת מחיר המטרה ל- 1.9 שקלים בינואר הקרוב, אם יאושר ההסכם, עדיין מגיעה למחלבות העלאת מחיר למוצרים המפוקחים. זאת ועוד, לא ברור האם תנובה תמשוך את העתירה שהגישה לבגצ בדרישה שכחלון ינמק מדוע לא אימץ את המלצת ועדת המחירים מחודש מרץ להעלות את מחיר המפוקחים ב-3.4%.