מנדלבליט נגד פסקת ההתגברות בעניין המסתננים: "בעלת משמעות מרחיקת לכת למשטר הדמוקרטי"

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הביע הערב התנגדות "נחרצת" לפסקת ההתגברות הייחודית לעניין המסתננים, שהממשלה מנסה לתפור אל תוך חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. הצעת החוק של חברי הכנסת שולי מועלם ויואב קיש אמורה לעלות ביום ראשון הקרוב בוועדת שרים לענייני חקיקה.

ההתנגדות "הנחרצת" מופיעה שלוש פעמים בחוות הדעת שפרסם מנדלבליט, הרצופה אזהרות מפני הנזקים, הפנימיים והבינלאומיים, שטמונים בפסקת ההתגברות הזו.

הצעת החוק מבקשת להכשיר את חוק מניעת ההסתננות שנפסל בבג"ץ. "משמעות הדברים", כותב היועץ, "היא מתן אפשרות לכנסת לחוקק חוק הפוגע בזכויות האדם הבסיסיות ביותר של מסתננים, גם אם החוק אינו הולם את ערכיה של מדינת ישראל, לא נועד לתכלית ראויה, או שהוא פוגע בזכויות במידה העולה על הנדרש".

את פסקת ההתגברות ניתן להחיל בשתי דרכים – הסמכת הכנסת להתגבר על כל פסק דין שבו פוסל בג"ץ חוק של הכנסת. פסקה כזו אמורה להיות חלק מחוק יסוד החקיקה שאמור לבסס מערכת יחסים חדשה בין הרשויות, במיוחד בין הרשות השופטת למחוקקת. למתווה כזה מתנגד שר האוצר משה כחלון.

אביחי מנדלבליט צילום: צביקה טישלר

הפסקה הייחודית, שנתפרת לנושא מסוים, המסתננים במקרה כזה, היא מתונה יותר והתנגדותו של כחלון אליה מתונה אף היא. פסקה כזו אינה חלק מהסדר כולל אלא מורכבת אל תוך חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. תקדים כזה, אם יעבור, יאפשר לכל חבר כנסת, לשר ולממשלה לבודד ולמגן נושאים שקרובים לליבם בפסקת התגברות ייחודית.

היועץ כותב על הפסקה הנוכחית המוצעת: "יש לומר בבירור כי שלילת כל מגבלה על הפגיעה בזכויות האדם ביחס לקבוצה מסוימת, כפי שמוצע עתה, היא בעלת משמעויות מרחיקות לכת למשפט החוקתי ולמשטר הדמוקרטי בישראל ואני מתנגד לה באופן נחרץ (ההדגשה במקור, מ"ג). הסרת המגבלות המהותיות על כוח השלטון, כך שתותר לכאורה פגיעה ללא סייג בזכויות הפרט, עלולה להביא למדרון חלקלק....".

היועץ מתריע מפני "חור שחור" - "מקום בו אין הגנה על זכויות האדם, המשמעות היא שכל פגיעה מותרת. הדבר עלול להוות תקדים ל'חורים שחורים' מזדמנים נוספים, והוא מסוכן ומוטעה גם יחד בראיה חוקתית ומשטרית-דמוקרטית".

מנדלבליט שמתריע בחריפות נגד פסקת ההתגברות הייחודית קובע שראוי להסדיר את עקרון ההתגברות בחוק יסוד: החקיקה "לאחר ליבון ציבורי שקוף ומשתף".

מנדלבליט מצביע על בעיות שהתיקון המוצע יגרום לדימויה הבינלאומי של ישראל ומעמדה בעיני המשפט הבינלאומי לנוכח "החרגת ציבור המסתננים מתחולת ההגנה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".