מחקר של אוקספורד: כ-88% מכל המידע האישי שאוספות אפליקציות נוחת בידי גוגל
חוקרי האוניברסיטה בחנו פריסה של תוכנות מעקב באפליקציות שונות, וגילו שרובן המכריע מעביר מידע לגוגל - יישומים חינמיים ויישומים בתשלום כאחד. בניגוד למקובל לחשוב, דווקא אפליקציות בידור וחינוך הן שאוספות הכי הרבה מידע, ולא יישומי מדיה חברתית
מחקר של אוניברסיטת אוקספורד גילה שגוגל היא זללנית המידע הגדולה ביותר בעולם המובייל; המחקר התבסס על ניתוח אפליקציות ואיתור רכיבי מעקב (Tracker) המובנים בהן ומעבירים מידע אישי.
- גוגל עוקבת אחריכם גם אם אסרתם עליה; כך תבטלו את הריגול
- מלחמת השחרור: איך ייעצר הריגול מצד חברות האינטרנט?
- הדבר החם הבא בתחום הפרטיות: סיוט לפייסבוק, חלום ורוד עבורנו
החוקרים גילו שכ-90% מהאפליקציות הפופולריות בעולם משדרות החוצה את המידע שאספו על המשתמשים, כשמדובר גם באפליקציות חינמיות וגם באפליקציות בתשלום. המידע מועבר גם למפתחי האפליקציה - אך גם ל-10 עד 20 גורמי צד שלישי כבורסות פרסום, חברות מחקר שיווקי ובראשן ניצבת גוגל; כן, ענקית האינטרנט אוספת מידע מאפליקציות גם אם פותחו בידי חברה אחרת, אפילו מתחרה.
מתוך כמיליון אפליקציות שנבדקו, נמצא שב-88% מהמקרים המידע שמועבר מוצא את עצמו בסוף בידי גוגל. פייסבוק, שנמצאת במקום השני היא היעד רק ב-43% מהמקרים. טוויטר היא השלישית ברשימה, עם כ-36% מהמקרים. אחריהן בסדר יורד: ורייזון (יאהו-Oath), מיקרוסופט, אמזון ולאחריהן חברת הגיימינג Unity, חברת המונטיזציה Chartboost, חברת השיווק למובייל AppLovin, חברת האינטרנט Cloudflare ומפתחת הדפדפנים אופרה.
כל סוג של מידע יכול להיות מעניין: פרטים אישיים, נתוני גלישה, פרופיל חומרה או היסטוריית גלישה ומיקום. החוקרים גם ניתחו את היעדים הסופיים של המידע ומצאו שהשמות שחוזרים ועולים הם אותו מספר מצומצם של חברות טכנולוגיה: גוגל, פייסבוק, טוויטר, אמזון, מיקרוסופט ואפילו ורייזון שמחזיקה ביאהו, AOL ועוד מספר שירותי תוכן פופולריים.
אילו אפליקציות שותות הכי הרבה מידע?
מבחינת פילוח האפליקציות, אלה ששילחו הכי הרבה מידע היו משחקים ואפליקציות בידור, אך מיד אחריהן אפליקציות כלים או פרודוקטיביות כגון פנסים, יומנים או מזג אוויר. אפליקציות חינוך היו במקום השלישי, ודווקא אפליקציות מדיה חברתית, חדשות, מוזיקה וצילום היו בתחתית הרשימה למרות שהן נתפסות כאלה שמחזיקות בהכי הרבה מידע על המשתמש. החלק המדאיג הוא שהאפליקציות לצעירים הן אלו שהיו הבעייתיות ביותר - רוב הגיימרים הם ילדים ובני נוער וכך גם משתמשי אפליקציות חינוך.
המפתחים מכסים את עצמם לגבי שימוש במידע של קטינים על ידי הודעה על איסור שימוש מתחת לגיל 13 - דבר שאינו מבוקר או מפוקח.. עוד ממצא מעניין הוא שרוב המידע האישי מועבר לגורמים בארה"ב, ורק 5% לסין ו-3% לרוסיה. אבל מכיוון שקל מאוד להקים שרת מרוחק בחברות הענן האמריקאיות קשה לדעת כמה מהמפתחים מאחורי הטרקרים הם אכן אמריקאים.
מנהל המחקר הסביר שהבעיה נעוצה במודל ה-Freemium בו המשתמשים יכולים להשתמש באפליקציה בחינם או לרכוש אותה או חלקים מהשירותים שלה בהמשך. לדבריו, המודל מתבסס על שימוש בפרסום אם המשתמש מסרב לשלם במזומן - אך גם אם שילם - אין זה בהכרח אומר שהאפליקציה תפסיק להעביר את המידע. שיתוף המידע בין השחקנים בשוק הזה יצא משליטה, לדבריו.
עוד בעיה היא שאף אחד לא ממש מודע להיקפי המידע שמשותפים, לא כל שכן למספר הגורמים שמצליחים לשים את ידיהם עליו. זה יכול להיות גם מתווכים או ברוקרים שמוכרים, קונים או משלבים את המידע שלכם באחר בהתאם לצרכים של הלקוחות שלהם. התעשייה הזו נולדה בראשית ימי האינטרנט המסחרית, אך מהפכת המובייל הפכה את פעילותה לנרחבת ופשוטה בהרבה.