לפני שמונה שנים, בנובמבר 2010, צחי כהן היה לרגע הבדיחה בוועדת הבריאות של הכנסת. סרט של אברי גלעד, ששודר בערוץ 2 ועסק בקנאביס רפואי ובתועלת שלו לחולים, הגביר את הביקוש, וכהן זומן לוועדה לדיון בשאלה איך אפשר להתמודד עם העלייה במספר הנזקקים לטיפול. הוא היה אז בן 32, ואחד היצרנים היחידים בישראל. במידה רבה, הוא היה חלוץ התעשייה וממנסחי החזון שלה. "זה עסק שהולך לגלגל מיליארדים, יותר מגוגל", אמר בדיון. חברי הוועדה התפוצצו מצחוק. כהן לא מִצמץ. "אני יודע מה שאני אומר", הוא התעקש, מנסה לגבור בקולו על הרעש מסביב, "שאנשים ימשיכו לצחוק, יש שם מיליארדים".
להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
בסוף השבוע שעבר נחשפה עסקת המיזוג הגדולה ביותר בתחום הקנאביס בעולם, שבמסגרתה קנתה Aurora Cannabis את Medreleaf. העסקה בין שתי החברות הקנדיות נעשתה כבר במאי, אבל רק כשפרטיה נחשפו התברר שהשווי של מדריליף הוא לא פחות מ־2.5 מיליארד דולר. מאחורי מדריליף עומד אותו צחי כהן, הצעיר שהצחיק את חברי הכנסת.
- אקזיט קנאביס: תראפיקס נמכרת לחברה קנדית ב-48 מיליון דולר
- הקנאביס חוקי פחות משבוע, ובקנדה כבר מורגש מחסור
- הישראלי שעשה אקזיט של 250 מיליון דולר מקנאביס
הוא היה ממקימי החברה ומחזיק בה 10% דרך תיקון עולם, חברת הקנאביס הישראלית שלו. המשמעות היא שבעסקה הטרייה רשמו כהן ואמו דורית, בעלי תיקון עולם, אקזיט של כ־250 מיליון דולר — כולו בזכות ההתמחות שפיתחו בגידול קנאביס, שנהפך בשנים האחרונות, בדיוק כפי שכהן חזה, לתחום לוהט בבורסות העולם ולשוק חם.
כהן ב־2011. אחרי שהפסיק לחלק בחינם הקים מרפאות מיוחדות, מעבדה - ושלל שלוחות בחו"ל צילום: טל שחר
אבל בסיפור של כהן יש הרבה יותר מכסף גדול. יש חיים ומוות, סבל והקלה, ומאבק סיזיפי בטחנות רוח. אף תסריטאי לא היה יכול לכתוב את צחי כהן — הילד הדתי שגדל במושב של תוניסאים ליד צפת, שסבל מסיבוך רפואי שהותיר אותו רדוף סיוטים עד שגילה את הקנאביס בטיול לחו"ל, שגייס את אמא שלו, מורה לביולוגיה, והקים איתה סטארט־אפ בבית, שמאמין בקבלה, ושנהפך לטייקון הקנאביס הישראלי הראשון.
כדי להתחיל לפענח את דמותו של כהן, שאינו מתראיין, צריך לחזור שוב לאותו יום בוועדת הבריאות של הכנסת. נושא הקנאביס הרפואי, גידולו והפצתו לא היה מוסדר אז. הדיון עסק במודלים אפשריים להסדרה, תחת החשש של משרד הבריאות מהפצה לא מבוקרת וצמיחה של ענף שיצא מכלל שליטה. באותם ימים חלוקת
הרישיונות לגידול החומר באופן חוקי נעשתה במשורה, ולא תאמה את הביקוש הגובר. גם המודל הראשוני שנקבע מוקדם יותר באותה שנה, שהתיר תשלום תמורת "השירות" של קבלת קנאביס (ולא על החומר עצמו), לא סיפק מענה. בדיון בכנסת כהן ניסה להסביר את היתרונות בשימוש, הרחיב על הצורך בהסדרה שתנגיש את הטיפול לאנשים נוספים, דיבר על הקשיים הנובעים מכך שמשרד הבריאות עדיין רואה בקנאביס איזה סם שצעירים מנסים להשיג, כשבפועל "מבוגרים גילו עולם חדש של תרופות לשינה, מצב רוח טוב, לסרטן (...) עברתי עם כל החולים שלי את כל הרופאים בארץ ובכיתי להם שצריך לטפל בהם". מסביב המשיכו לגחך, אבל דווקא יו"ר הוועדה ח"כ חיים כץ היה קשוב. הוא צלל לעולם הקנאביס עוד לפני הישיבה הזאת, ניסה להבין איך נכון לקדם את התחום והמשיך לפעול ביתר שאת גם אחריה, במידה רבה בזכות הפעילות הנמרצת של כהן.
"צחי כהן היה עקשן כמו פרד", מספר אילן מרציאנו, יועץ של כץ מאז ועד היום, ששימש אז יועץ לוועדה. "כשהוא נכנס לוועדה הוא היה בודד מאוד בנושא הזה, כולם היו נגדו, המון גיחוכים. כולם הסתכלו על זה כסם, ועליו כעל בן אדם הזוי. אחרים במצב כזה היו מוותרים, אבל הוא אמר: 'אין לכם מושג מה קורה פה', והמשיך. לא היתה לו אוזן קשבת, עד שכץ השתכנע וראה גם את הפוטנציאל העסקי בענף. זה מקרה קלאסי שבו אתה פוגש בן אדם עם חזון מול סביבה סקפטית, והוא מנצח נגד כל הסיכויים".
"כהן הקדים את זמנו וצפה את העתיד", אומר אורן ליבוביץ', עורך אתר האינטרנט מגזין קנאביס וכנראה האיש הבקיא ביותר בישראל בנעשה בענף. "יש לו אמביציה ישראלית של לדחוף ולעשות את הבלתי ייאמן. כשהתחיל, האווירה היתה של 'אף אחד לא יאשר דבר כזה'. ואז, בישיבה אחת בכנסת, היה אפשר לקלוט את החזון שלו".
זה, בתמצית, הסיפור של כהן: צעיר "הזוי" שרוצה לעזור לחולים סובלים, ובו בזמן רואה באופק משהו "גדול יותר מגוגל" — לפי ההערכות, מכירות הקנאביס החוקי ברחבי העולם השנה יסתכמו בכ־20 מיליארד דולר, ועוד חמש שנים יעברו את ה־50 מיליארד.
האם דורית, בתחילת השנה. "היתה לי מנטליות שהצמח הזה הוא הדבר הכי רע שיכול להיות, אבל צחי כל כך שכנע אותי, שאמרתי שאני אלך איתו עד הסוף" צילום: אביהו שפירא
אבל כדי לצאת למסע, כהן היה צריך קודם כל לשכנע את אמא. "היתה לי מנטליות שהצמח הזה הוא הדבר הכי רע שיכול להיות", סיפרה האם דורית כהן (65) בעבר בראיון ל־Ynet. "אבל אז (צחי) נחשף לקנאביס הרפואי בארצות הברית ואמר 'אני אעשה את זה בארץ'. וכשראיתי שהוא השיג רישיון ממשרד הבריאות אמרתי: הבן שלי גאון".
צחי (40) הוא אחד מחמשת ילדיהם של דורית, מורה לביולוגיה, ושלמה, קבלן במקצועו. חבר מימי התיכון בצפת מתאר אותו כ"בחור מאוד חיובי, אבל גם ציני. בעל דמיון פורה, שחבש כובע מצחייה כדי ללכת עם כיפה ולהיראות בלי. היינו ילדים טובים, עד אחרי הצבא לא נתקלנו בקנאביס. כשהוא התחיל עם זה הוא הציע לי להצטרף אבל אמרתי 'לא בשבילי, תודה', כי נורא פחדתי. זה נראה לי הזוי, לא ראיתי את הפוטנציאל".
בגיל 17 עבר כהן ניתוח בשיניו שהוביל לזיהום ולחיידק טורף. בראיון יחיד שהעניק בעבר, ל"ידיעות אחרונות", תיאר סבל מתמשך: "רוב הזמן הייתי מסומם מתרופות, הגוף היה מעוות, היו לי בצקות, ישבתי בכיסא גלגלים, הייתי מת (...) הייתי בצד של החולה, המסכן, העלוב, סבלתי מכאבים חזקים, הייתי מסומם מתרופות ושום דבר לא עזר". הוא הצליח להחלים, אבל המשיך לסבול מסיוטים קשים, עד שביקר באנגליה, "ופעם אחת עישנתי. נרדמתי מקסים, היתה בי שלווה, ישנתי מדהים אחרי חצי שנה של סיוטים. אבל כשחזרתי לארץ לא המשכתי עם זה כי לא היה לי מאיפה להשיג".
אחר כך למד הנדסת בניין ועבד בשיפוץ בתים בקליפורניה, שם החל לעשן בתדירות גדולה יותר ולקרוא באובססיביות על הקנאביס והאופן שבו הוא מסייע לחולים. כשחזר לארץ ביקש רישיון לגדל אותו כאן, ואז נסע להולנד להשתלם בתחום. ב־2005 קיבל אישור לגידול בבית של 100 שתילים, שאת תוצרתם יחלק ללא תמורה לחולים שקיבלו היתר. בשלב הזה הצטרפה אמו. "הוא כל כך שכנע אותי, שאמרתי שאני אלך איתו עד הסוף", סיפרה דורית כהן. ידיד של המשפחה מצפת אומר: "איזו אמא היתה מסכימה לשתף פעולה עם הבן שלה בדבר כזה? זו היכולת שלו לסחוף אחרים לדבר שהוא מאמין בו. הוא היה אובססיבי לגבי זה".
כהן הפסיקה ללמד והתחילה לגדל זן אחד של הצמח בבית המשפחה במושב ביריה. "היתה לי מרפסת ענקית, אבל הייתי צריכה להאריך את שעות האור והדלקתי פרוז'קטור, כל ביריה היתה מוארת". צחי רשם את הפעילות כעמותה, תחת השם "תיקון עולם", מונח מרכזי בקבלה, הקרובה ללבו.
המנכ"ל לוצקי. "הפוטנציאל ענקי. זה כמו לחשוב לפני 20 שנה מה הפוטנציאל של האינטרנט" צילום: אלעד גרשגורן המימון הראשון הגיע בעיקר מחסכונות המשפחה; מקורבים מעריכים שמדובר בהשקעה של כמיליון עד 3 מיליון שקל, ואומרים ששלמה ודורית אמרו לצחי שהם "מקדימים את הירושה". כסף נוסף הגיע מתרומות שכהן השיג מפעילים אמריקאים למען לגליזציה של קנאביס, ומכמה שותפים עלומים שעברו בדרך. אחד מהם היה פרי דוידזון, צעיר מצפת שהיה מראשוני תיקון עולם ואף שימש מנהל העמותה, עד שעזב. כיום הוא מוביל את סאיקי (Syqe) מדיקל, סטארט־אפ לצריכת קנאביס באמצעות משאף, שעובד בשיתוף פעולה עם חברת טבע.
חולים ראשונים התחילו להגיע, לקבל את החומר בחינם — וגם לסייע בגידול. "נכי צה"ל היו מתנדבים לעשות את העבודה, לשתול, להשקות, לגזום. חלקם ישבו עם קפוצ'ונים על הראש, מסוגרים. הבת שלי התאהבה באחד מהם, הם התחתנו ויש להם שתי בנות", אומרת כהן. כיום, למעט אח אחד, כל ילדי משפחת כהן עובדים בתיקון עולם. בשנים ההן דורית גידלה בביריה וצחי חילק בתל אביב, מהדירה שלו ברחוב פנקס. מ־400 מטופלים בשנים הראשונות, כעמותה, תיקון עולם צמחה לחברה בע"מ שמשרתת כיום כ־15 אלף מטופלים.
כהן עסק רק בקבלת החולים, בלי עבודה, בלי הכנסה. "התייחסתי לקבלת החולים כאל עבודה במשרה מלאה. הבנתי שבעתיד יהיה לזה גם פן כלכלי", אמר בראיון לפני שלוש שנים. "פניתי להוספיסים, לרופאים (...) חלק טענו שאני סוחר סמים מטורף ואמרו 'ביי, לך לעזאזל'". אבל הביקוש בשטח גבר על התנגדות המערכת. "הבית שלו בפנקס נהפך למעין קליניקה לעשרות מטופלים, קטועי איברים, חולים, גם אונקולוגים הגיעו להבין במה מדובר, וזה כל הזמן גדל", מספר אחד ממכריו של כהן. "כל המטופלים הראשונים היו עם פוסט־טראומה, כאלה שהתחילו לעשן אחרי צבא וזה עשה להם טוב. הם לא ידעו שזה רפואי, רק ידעו שזה עוזר להם".
לא רק הקנאביס עזר להם, גם משפחת כהן. "בביזנס בביריה ראית אנשים קטועים, הלומי קרב, כל מיני סוגי חולים", מספר אברי גלעד, שהכיר את המשפחה בעבודה על אותו סרט מ־2010. "זו אחת האג'נדות של העסק, לשקם אנשים דרך מתן עבודה בדבר הזה. אלה אנשים עם תחושת שליחות גדולה. הם חשבו שאפשר לעשות מזה גם כסף, אבל תיקון עולם זה גם אידאולוגיה — הם באמת חושבים שאפשר לתקן עולם באמצעות הקנאביס. ארבע שנים הם חילקו את זה חינם ושרפו את כל חסכונות המשפחה, הם ידעו שהם יושבים על זהב רפואי ולא יכלו לעמוד מול החולים. אלה אנשים מזן קיצוני, ובעיניי אפשר לקרוא להם צדיקים".
גלעד חוזר לרגע אחד מייצג: "אני זוכר את צחי יושב עם בן אדם מאוד זקן, במצב מדורדר, יושב איתו בבית שלו, והבן אדם עם ראש שמוט, פה פעור, מרייר. צחי לוקח שאיפה מג'וינט, ולאט לאט נושף את העשן בעדינות לתוך הפה של הבן אדם. האיש לאט לאט מתיישר, מחייך. זה צחי.
מוצרים של תיקון עולם. 15 אלף ישראלים כיום מטופלים במוצרי החברה, נתח שוק של כ־40% מהענף
"השנים הראשונות היו לו נורא קשות, שמו לו מקלות בגלגלים, אבל הוא התעקש כל הזמן להמשיך לפעול, הוא אמר לי תמיד: 'בסוף אני אכבוש את העולם עם הקנאביס ואהיה מיליארדר'. כן, זה היה נשמע הזוי. הוא פנטזיונר, לא איש עסקים קר. כשלא היה לו כלום הוא חילק את מה שאין לו. אבל הנה, כיום הוא שווה מאות מיליוני דולרים. מתברר שההזיות הן המציאות. צריך גם הוזים".
צחי קליין, מי שיצר את הסרט עם גלעד, היה בעצמו פעיל בתיקון עולם. "כל אלה שהיו שם היו אנשים מיוחדים מאוד, כל אחד בדרכו", הוא אומר. "לא מדובר בסטלנים משוגעים לקנאביס, כל אחד מהם הבין מה זה עושה לעצמו או לאהוביו. צחי התחיל, אחר כך היו בודדים, ואז זה התגבש ונהפך לביזנס. החלוקה התקיימה בצפת ואז עברה לתל אביב, לבית בפנקס. לאף אחד מאיתנו לא היה ניסיון בטיפול באנשים, ופגשנו שם את החולים הכי קשים, שעברו את כל המרפאות עד שהגיעו אלינו. אנשים שאף פעם לא השתמשו בקנאביס, חלקם בחיים לא עישנו סיגריה, ויצאו משם במצב יותר טוב". אדם אחר שהיה מעורב בפעילות תיקון עולם באותם ימים נזכר: "כל היום היינו במלחמות, בג"צים, ועדות בכנסת. אתה מתחיל בתמימות כהרפתקה ומגלה שחולים תלויים בך ושאי אפשר להסתכל לאחור".
פרופ' משולם. שיתוף פעולה מחקרי צילום: עמית שאבי החלוקה בחינם הסתיימה ב־2010, כשמשרד הבריאות התיר לגבות תשלום על השירות, 360 שקל בחודש (כיום המחיר עומד על 370 שקל). אז גם תם עידן המרפסת, כשהשתילים יצאו לחווה מיוחדת שהקימה המשפחה, על פני 33 דונם, ביער ביריה. זו חקלאות הייטק: שורות שורות, מדוגמות, מטופלות בקפידה ומאובטחות בקפידה גדולה לא פחות: מוקפות גדר תיל גבוהה ומצלמות. מאז קמה חווה נוספת, בעמק יזרעאל.
החברה היא הגדולה בענף בארץ — "38 אלף אנשים בישראל מטופלים בקנאביס רפואי, 15 אלף מהם דרכנו", מסר הדובר שלה, כלומר נתח שוק של כ־40%. תיקון עולם מעסיקה כ־100 עובדים, ובהם אגרונומים, כימאים ואנשי סיעוד. וזו רק הפעילות בארץ, כי לחברה יש שלוחות גם באוסטרליה (שם האח מור מנהל כיום את הפעילות), בארצות הברית וכמובן בקנדה. כעת היא מנסה לבסס פעילות מקבילה גם באירופה, כשצחי כהן עצמו חי כיום בכלל ביוון ומשמש יו"ר החברה הגלובלית. האם דורית, ששוחררה ממטלת הגידול, נותרה אחת הבעלים (צחי ואמו מחזיקים בכמעט 93% מהחברה, כשיתר המניות הן בידי המנכ"ל אהרון לוצקי, עורך הדין רונן שיין והדובר ערן רייס).
הדרך של כהן ותיקון עולם ב־13 השנה האחרונות משלבת באופן מדהים למדי צדקה וכסף גדול, גישה ברוח הקבלה ומדע, רבנים ועסקים. כשהותר לגבות כסף תמורת השירות, החברה כבר יכלה לקבל הלוואות מהבנקים, והמשיכה לשלם משכורות נמוכות ולהיעזר במתנדבים, בתהליך צמיחה אטי ביותר. במקביל, הרחיבה את הפעילות ואת השירות שהיא מציעה למטופלים. כך, ב־2011 תיקון עולם הקימה מרפאה לשירות המטופלים שלה, שבה אחיות ואחים מוסמכים מלווים את הטיפול בקנאביס, ובמקביל החלה בפעילות מחקרית.
בשלב הראשון כהן נעזר בפרופ' רפאל משולם (87), כימאי חתן פרס ישראל, לשעבר רקטור האוניברסיטה העברית, חבר האקדמיה הלאומית למדעים — וחוקר הקנאביס המוביל בישראל, ואחד המובילים בעולם. כבר בשנות השישים הוא היה הראשון לבודד את ה־THC, הרכיב הפסיכואקטיבי בקנאביס, ואת ה־CBD, החומר בעל ההשפעות הרפואיות. מאז עומד משולם בחזית המחקרים והידע הגלובלי בתחום. כהן העביר למעבדה של משולם את תוצרת השתילים מההכלאות השונות שפיתח, כדי לבחון את מינון החומר הפעיל ולשפר את הגידולים בהתמדה. כיום תיקון עולם עובדת הן עם משולם והן עם פרופ' רות גלילי (92) מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית, גם היא מחוקרי הקנאביס המובילים בעולם, כדי לבסס את גוף הידע האקדמי על הסגולות של החומר ולזכות בהכרה גדולה יותר של הממסד הרפואי.
ב־2012 הקימה תיקון עולם מעבדה משלה, שפועלת מאז בחווה ביער ביריה (אחת נוספת כבר פועלת בעמק יזרעאל). בניהולה של ד"ר חגית יריב, חוקרי המעבדה עוסקים בבדיקת התוצרת מהזנים השונים.
פריצת הדרך המשמעותית בעבודה המחקרית נרשמה כבר בראשית הדרך, עם הפיתוח של אבידקל, זן של קנאביס שכמעט לא מכיל את החומר הפסיכואקטיבי (THC) אלא רק את ה־CBD, החומר בעל ההשפעות הרצויות, ושנהפך למוצר הפופולרי ביותר של החברה. "הזן הזה ייחודי לתיקון עולם", אומר לוצקי, שלפני שמונה שנים החל לנהל את החברה במקום פרי דוידזון. "ה־CBD בכלל לא כתוב בפקודת הסמים ויש לו השפעות מצוינות, אנטי־דלקתיות, טוב למחלות אוטואימוניות. לכן אבידקל קנה פופולריות בעולם וגם בישראל, כולל לטיפול בילדים אוטיסטים ואפילפטים. אפשר להשתמש בו בלי חשש. וזה לא רק הזן הזה, תיקון עולם תמיד היתה בחזית המחקר, מובילה אותו בישראל ובעולם". בין השאר היא מעורבת בתשעה מאמרים שכבר פורסמו בכתבי עת רפואיים מוכרים, שעליהם חתומים רופאים וחוקרים מבתי החולים מאיר, הדסה עין כרם, איכילוב, שיבא, וולפסון ואסף הרופא, ועוסקים בין השאר בהשפעות זני הקנאביס של החברה על אנשים שסובלים מקרוהן, פרקינסון ומחלות גריאטריות, כמו גם ילדים עם אוטיזם ואפליפסיה.
את השם אבידקל — מחווה שמזכירה שם של מטופל שהלך לעולמו — בחר כהן עצמו, כמו את שמות כל 21 הזנים שהחברה מגדלת, כולם פיתוחים שלה. חלק מהם מובנים מאליהם — אחד נקרא למשל "דורית", על שם אמו — וחלק שואבים השראה מהקבלה, "מיכאל", "רפאל", "מטטרון". אחד המנטורים של כהן הוא הרב הטברייני דב קוק. "כשצחי רצה את שטח החווה ביער ביריה", מספר מקורב לרב, "המשפחה הביאה את הרב קוק למקום. הוא הסתכל ואמר: 'ירוק! ירוק! ירוק!'. כעבור זמן לא רב המקום אושר בידי מינהל מקרקעי ישראל וקק"ל".
חרף השילוב של קנאביס וקבלה, קשה להגדיר את כהן אדם רגוע ו"רוחני". מכריו מתארים אותו כ"טיפוס לא קל" — אימפולסיבי, מדבר ללא פילטר, "מתרגז בצורה אגרסיבית", "גאון עסקי שצריך שדברים ילכו בדרך שלו". וכאמור, הוא מתרחק מתקשורת, "לא כי הוא מופנם, אלא כדי שלא יתפסו אותו בלשון", מסביר ליבוביץ' ממגזין קנאביס. "יש לו פה משוחרר, לא בורר מילים, ויש לו הרבה מחאה כלפי התנהלות משרד הבריאות. לכן כדי למנוע מראש חיכוכים הוא מעדיף לא לדבר".
לא רק צחי העתיק את מגוריו מישראל. האח מור, שמתואר כדתי יותר, עבר לאוסטרליה. "נמאס לו מכל האנשים הקטנים ששמו להם מקלות בגלגלים", אומר אברי גלעד, ומתייחס ליחסים המורכבים עם משרד הבריאות והמשטרה. "הם השאירו את האופרציה בארץ אבל עזבו וחילקו את העולם ביניהם. בחו"ל הם אורחים רצויים, בעוד שבארץ לא נותנים למור להיכנס לשטחים שלו בביריה בגלל משהו מהעבר, שטויות של המשטרה והמשרד לביטחון פנים". עובד לשעבר מסביר שבמסגרת האירוע המדובר מור לקח מהחווה שמן קנאביס לצורכי עבודה, אף שהיה אסור לו להוציא אותו מהמתחם, ונתפס.
אבל מעבר לאופי המורכב ולחיכוכים עם הרשויות, ליבוביץ' מתעקש שהכוונות טובות. "השם תיקון עולם הוא לא סתם יציאה קבלית. צחי בא ממקום אידאולוגי, לפני הביזנס והכסף, והוא באמת מאמין שהקנאביס יביא לתיקון עולם. לפני כמה חודשים, למשל, היה בלגן עם העלאת מחירים לקנאביס רפואי בעקבות הרפורמה, ותיקון עולם הודיעה שהיא מבטיחה שהמחירים למטופלים לא יעלו בשום צורה שהיא. אף בית עסק לא ייתן הבטחה כזאת". ואמנם, בארץ הזנים של החברה נמכרים בכ־10 שקלים לגרם, בעוד בחו"ל הם נמכרים ב־10 דולר ויותר.
את המתקנים של תיקון עולם, אגב, מאבטחת חברת K.B.SEC, שהנשיא שלה הוא אליק רון, ניצב משטרה בדימוס. "כקצין גם אני רדפתי אחרי סמים", אמר רון בעבר ל"ידיעות אחרונות", "אבל המדיניות (כלפי הקנאביס הרפואי) מעוותת ועקומה. נהפכתי ללוביסט קנאי לעניין. אחרי שאתה נחשף לדברים אתה אומר: איך המדינה הדפוקה הזאת מתנהלת? בבית מרקחת נותנים סמים עשרות מונים מסוכנים מזה. משהו פה דפוק".
ניצב בדימוס רון. מאבטח המתקנים של תיקון עולם צילום: עמית מגל
בארץ תיקון עולם היא החברה המובילה בענף, וממובילות המאבק להסדרה גם כיום. בין השאר, היא עתרה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה שלפיה כל הפצת הקנאביס הרפואי תיעשה בידי חברה אחת, שראל, וב־2015 ניצחה. אבל חבלי הלידה של הענף, ובעיקר היעדרו של היתר היצוא שהגביל את פוטנציאל הצמיחה, הובילו את כהן לפנות החוצה. "ישראל היתה יכולה להיות מעצמת ענק עולמית בתחום הקנאביס הרפואי, אבל מדינות אחרות אמרו להם בואו אלינו. כולם נהנים מזה, ורק פה לא", אומר גלעד.
כך נולדו שיתופי פעולה עם חברות במדינות אחרות: תיקון עולם משתפת בידע ובפיתוחים שלה, תמורת אחוזים מהחברה המקומית. המהלך הראשון נעשה בקנדה ב־2014, כשכהן הקים עם שותפים מקומיים את מדריליף, החברה שהובילה לאחרונה לאקזיט הענקי. שנתיים אחר כך הקים עם אמריקאים את Tikun Olam USA, שמפעילה כבר תשע חוות ברחבי ארצות הברית, וב־2017 הוקמה השלוחה האוסטרלית Medifarm, שבקרוב תשנה את שמה לתיקון אוסטרליה ("זו יבשת של 25 מיליון תושבים, מעט שחקנים ופוטנציאל גדול", אומר לוצקי). בימים אלה מתבצעים מאמצים לחדור לאירופה, בדגש על יוון, אנגליה וגרמניה. בארצות הברית מכירות הקנאביס יסתכמו השנה בכ־11 מיליארד דולר, והשוק עתיד לצמוח בכ־16% בכל שנה עד 2025; הצפי אגב הוא שכבר בעוד שנתיים מכירות הקנאביס בלגליזציה המלאה בקרב האמריקאים יעברו את מכירות הקנאביס הרפואי. בקנדה צופים שכבר בשנה הבאה המכירות יגיעו ליותר מ־7 מיליארד דולר. במילים אחרות, המציאות הנוכחית מבהירה שהתחזית של כהן על שווקים של מיליארדי דולרים, זו שעוררה צחוקים, היתה אפילו נאיבית למדי. ותיקון עולם רוצה כיום נתחים גדולים יותר ויותר מהענף העולמי הרותח.
את כל הפעילות מרכז מישראל המנכ"ל לוצקי, שבעבר ניהל מפעלים בתעשייה הקיבוצית (אלה של גבת, הקיבוץ שבו גדל, של העוגן ושל גניגר). מכרים מגדירים אותו איש ענייני ונוח, מה שמאפשר לו להסתדר גם עם כהן. לוצקי הכיר את החברה ב־2007, לאחר שבנו איבד כף יד בתאונת עבודה ונזקק לקנאביס רפואי. הבן החל להתנדב בחברה, וביקש מאביו לעזור בייעוץ. לוצקי נהיה מעורב בפעילות, עד שכהן הציע לו לנהל אותה. בתפקיד הזה הוא מג'נגל לא מעט כדורים: פעילות הגידול וההפצה של החברה, העבודה המחקרית, הניסיון להתפתח בארץ וההתרחבות בחו"ל.
לדבריו, 15 מחקרים קליניים על מוצרי החברה מתקיימים כעת בשיתוף בתי חולים בארץ, כולל תל השומר, מאיר, וולפסון, לניאדו ואסף הרופא. "יש כמה סוגי מחקרים שרצים: בתחום של מחלות מעיים (קרוהן וקוליטיס), סוגים שונים של סרטן, סוכרת, טיפול בכאב, שם מנסים לבדוק לא רק את ההקלה על המטופל אלא מה התועלות הנוספות".
מלבד המחקר, הדגש הוא על שווקים חדשים. "ככל שההסדרה של קנאביס רפואי והלגליזציה יתקדמו, השווקים יגדלו. השלב הראשון הוא חוק שמתיר קנאביס רפואי, זה מכשיר את דעת הקהל ואת דעת הממסד הרפואי להמשך. אצלנו כרגע אירופה על הכוונת. בקנדה המוצרים שלנו עד עכשיו יועדו לקנאביס רפואי ולא לציבור הכללי, אבל בשבוע שעבר קנדה אישרה לגליזציה רחבה".
בישראל הרגולציה עוד רחוקה, ובינתיים התעשייה כאן מחכה להיתר יצוא של קנאביס רפואי.
"אני יכול להצטער שלא פתוחים לשמוע אותנו ולא משתפים אותנו בתהליך קבלת ההחלטות בעניין, כי המדינה כולה מפסידה מזה. מבחינת הפוטנציאל הכלכלי, לישראל יש עדיין יתרון מסוים בתחום, כי יש לנו כבר ניסיון של שנים בגידול ובמחקר. בארצות הברית למשל עוד בעייתי לעשות מחקרים, ויש גופים אמריקאיים שעושים את המחקרים שלהם כאן. היתרון הישראלי הנוכחי היה יכול לאפשר להרבה חקלאים להתפרנס ולתמוך גם בתעשיות נלוות כגון מעבדות. חבל שהחלטת הממשלה להתיר יצוא מתעכבת כל כך הרבה זמן. ככל שהתעשייה בעולם תתפתח נאבד את היתרון שלנו. עכשיו עדיין אפשר להיכנס לשווקים חדשים ולתפוס בהם נתח גדול".
איפה תשקיעו את כספי המכירה לאורורה?
"הכסף יכול ללכת לכל פעילויות תיקון עולם, כולל בישראל. בארה"ב יש פוטנציאל גדול מאוד: הממשל הפדרלי עדיין רואה בקנאביס סם מסוכן, אבל ב־30 מדינות (כולל וושינגטון הבירה) כבר יש לגליזציה מלאה או לפחות מכירה של קנאביס רפואי".
לאן אתם מכוונים בשנים הבאות?
"היעד הראשון הוא להמשיך לפתח זנים ותרופות שייתנו מענה לעוד חולים. זה הכי חשוב לנו — לעזור לאנשים. ואנחנו רוצים להשאיר את השירות זול ונגיש לכולם. במקביל אנחנו רוצים להתפתח מבחינה עסקית בעוד מדינות, על אותו בסיס של שיתוף פעולה עם גורמים מקומיים. והפוטנציאל שם ענק. זה כמו לחשוב, לפני 20 שנה, מה הפוטנציאל של האינטרנט. החומר הזה יכול להחליף הרבה מאוד תרופות, הוא מפחית את השימוש באופיאטים ונחשב בטוח מבחינה רפואית. פרופ' משולם תמיד אומר שאין שום צמח או תרופה עם שימוש כל כך נרחב, לכל כך הרבה סימפטומים של כל כך הרבה מחלות".
