רכב הכביש-שטח הספורטיבי של אאודי נוסע כמעט על כל הקופה

נתחיל בהתחלה: אאודי Q8 הוא רכב כביש־שטח שאינו הגיוני. לא בלתי הגיוני ברמה העממית של הכסף, אלא ברמה המעשית, של הגודל, של התחושה, של המוצר, של המנוע. הסיפור הוא כזה, יצרני הרכב נמצאים בימים אלה במלחמה בשתי חזיתות, בחזית הראשונה הם מנהלים מלחמה מול רגולטורים וגם סוג של מלחמה מול משקיעים. אאודי מהווה דוגמה מצוינת, רק לפני שבוע היצרנית נקנסה בקנס עצום של יותר מ־700 מיליון יורו בעקבות פרשת זיהום שהתרחשה באירופה ובארה”ב. לכן אאודי חייבת להיראות נקייה, אכפתית, כזו שמפתחת רכבים חשמליים.

בחזית השנייה יצרני הרכב נמצאים בימים אלה בסוג של מרוץ לרכב אוטונומי, מרוץ שבו הם נחושים להמחיש עד כמה הם קרובים לפתרונות אוטונומיים, כמה המכוניות ייסעו בקרוב בעצמן, כמה לא יצטרכו לאחוז בהגה. אך במסדרונות יצרני הרכב יוכל כל אנליסט מתחיל להסביר שמדובר בתוכניות שלא באמת צפויות להתגשם בזמן הקרוב. יצרני הרכב צריכים להרוויח כספים, כאן ועכשיו. וכאשר יותר מחצי משוק הרכב העולמי עדיין נמצא במדינות שבהן אינטרנט סלולרי אינו מוצר נפוץ, הרכב האוטונומי רחוק.

אאודי Q8. תופס מעל 5 מטרים של כביש ובסביבה עירונית צפופה קשה לנווט אותו בלי לפחד צילום: עמית שעל

בלי הנעה חשמלית

בתחום אחד אאודי במפתיע נמצאת הרבה אחרי המתחרים: רכבי כביש־שטח ספורטיביים. מה זה רכב כביש־שטח ספורטיבי, כזה שיש לו ביצועים של מכונית ספורט? לא. מדובר ברכבי כביש־שטח במרכב קופה. הנוסחה פשוטה – היצרן לוקח פלטפורמה קיימת, כלומר שלדה שכבר יש במחסן, ומלביש עליה מרכב יותר מדליק, יותר ספורטיבי, יותר מקומר. ראה ערך ב.מ.וו X6. זה פחות שימושי. הביצועים לא ממש נופלים מרכב הכביש־שטח שעליו הדגם הספורטיבי מבוסס, אך למי שעייף מרכבי כביש־שטח יוקרתיים ומעוניין במשהו שיותר מושך תשומת לב, מדובר ברכב אידיאלי.

אאודי, במפתיע, לא יצרה עד כה רכב כביש־שטח שהוא גם קופה. שיקולי עלות, שיקולי תועלת ושיקולי נראות, כולם הפכו את אאודי ליצרנית הרכב שיושבת על הספסל ומחכה לראות מה יהיה. ויש עוד בעיה, בעוד מרצדס מייצרת רכבי כביש שטח־קופה קיצוניים בעיצובם וב.מ.וו מייצרת רכבי כביש־שטח שדי מזכירים את אלה של מרצדס, אאודי חייבת להיות שונה. לייצר רכב שלא יהיה כל כך מושך תשומת לב. ואז בעצם היא עלולה לפספס את המטרה שלשמה התכנסנו - רכב כביש־שטח ספורטיבי שמושך תשומת לב.

אאודי הופכת את לוח השעונים למסך מגע רב־ממשקי מתחלף צילום: עמית שעל

אז Q8, הרכב הראשון של אאודי שמיועד להתחרות בפלח השוק הזה, מגיע אחרון למשחק, עם נוסחה שונה לחלוטין מזו של המתחרים. קודם כל השלדה. היא לא בדיוק שלדה קיימת של רכבי כביש־שטח של קונצרן אאודי. היא שלדה של למבורגיני. כן, למבורגיני. היא שלדה של פורשה קאיין. כן, פורשה קאיין. שתיהן בנות דוד מרוחקות של אאודי וחברות באותו קונצרן רכב. מעבר לכך, העיצוב הוא לא בדיוק העיצוב הקיצוני שמציגים בגאווה המתחרים. החלון האחורי לא משתפל בזווית אגרסיבית. החזית לא ממש דומה לזו של רכבי הכביש־שטח הבני דודים. והוא ענק. Q8 תופס מעל 5 מטרים של כביש. בסביבה עירונית צפופה קשה לנווט אותו בלי לפחד. בכניסה לבניין של אאודי בבני ברק יש שלט אחד קטן על עמוד, ממש ליד הסיבוב החד של הכניסה. השלט נפל, החזרנו למקום. סליחה.

לאור אי אלו פרשיות עבר, ניתן לצפות שתחת מכסה המנוע של Q8 ישכון מנוע בנזין עתיר כוחות סוס, שמשודך למערכת הנעה חשמלית סופר־מתוחכמת, כזו שתאפשר לרכב לנסוע עשרות קילומטרים בכוח חשמל, לפני התערבות אלימה של מנוע בנזין עתיר סוסים. אבל לא. יש לו מנוע טורבו דיזל בנפח 3.0 ליטר. לגרסה קוראים 50 TDI - חלק משיטה חדשה של אאודי שכבר אינה מתייחסת לנפח המנוע בשם הדגם. המנוע מפיק 286 כוחות סוס. במרוץ החימוש של רכבי הכביש־שטח הספורטיביים זה לא הרבה. למי שאינו מוטרד מאיכות הסביבה, מרכב כביש־שטח ענק עם יומרות ספורטיביות, זה מנוע מושלם. מדובר באמת באחד ממנועי הדיזל הטובים ביותר בשוק היוקרה. ראשית, הוא שקט להחריד. שנית, הוא גמיש להפליא.

ההספק של המנוע אינו גבוה, אך המומנט מרשים. הוא גמיש ברמה שמעיפה את האאודי המגודל ל־100 קמ"ש בתוך 6.5 שניות ועד למהירויות מצחיקות. אבל אין כאן חשמל. חבל. אגב, יש גם מצב שטח, למי שמעוניין לנסוע בשטח. אפשר להרים את המתלים, להוריד את המתלים, לעבור על מהמורות, לרחף מעל בורות. ברכב ששווה מעל חצי מיליון שקל, חבל לנסות. מה שבטוח, התנהגות הכביש של Q8 מיועדת לנסוך בנהג ביטחון עילאי ולהתגבר על העיקרון הפשוט שקובע שככל שהמסה יותר גדולה, כך יותר כואב לעוף לתעלה. אאודי Q8 הוא מכונת כביש ענקית ועצבנית, כיאה למעמד. הוא משייט נפלא וגם מתנהג היטב, כל עוד לא לוקחים אותו למקום ההוא, שבו המסה משנה. אז הזנב מתנתק והרכב הענק הזה נכנס להחלקה. לטייקונים הריגוש הזה נעים. לכל השאר לא.

עוד נקודה ששווה להתעכב עליה היא תא הנוסעים. יצרני רכבי היוקרה ביצעו בשנים האחרונות כמה זינוקים טכנולוגיים בתחום שבו רבים סברו שלא ניתן עוד להתקדם. גם אאודי. במיוחד אאודי. Q8 מדגים היטב לאן ניתן לקחת טכנולוגיה קיימת. יש יצרנים שמטמיעים ברכב מסך מגע, יש יצרנים כמו אאודי שהופכים את השימוש במסך מגע לאמנות של חישה. יש יצרנים שמייצרים פריטים שנראים טריוויאליים, כמו לוח שעונים. יש יצרנים כמו אאודי שהופכים את לוח השעונים למסך מגע רב־ממשקי מתחלף.

לא זועק שופוני

גם המושבים מרשימים, לא רק בנוחות, גם ברמת המחשבה. הכוונון, הירידה לפרטים. כאן Q8 נבדל מרכבי כביש־שטח יוקרתיים אחרים. אצל האחרים הכניסו נופך ספורטיבי ברכבי הכביש־שטח קופה. באאודי הנדסו מחדש. התוצאה מרשימה. על אביזרי בטיחות אין מה לדבר כמובן, יש הכל. Q8 עוצר לבד, מאיץ לבד וכיוצא בזאת.

שורה תחתונה: מדובר ברכב כביש־שטח קופה מרשים. אך למען האמת, כל רכב כביש־שטח קופה של יצרן גרמני הוא מרשים. לזכותו של Q8 עומדת הייחודיות. בשפה פשוטה, למרות הגודל הוא לא זועק שופוני. ויש גם תא נוסעים מרשים והתנהגות כביש משובחת שעומדת בניגוד מוחלט לגודל. מאידך, בגרסה הישראלית Q8 יוצר תחושה של ציפייה להגעת גרסאות מנוע מתוחכמות יותר ובעיקר חזקות יותר שיאפשרו למי שיקנה אותו לקבל מיצוי הרבה יותר עמוק של היכולות, גם במחיר תשלום נוסף שכנראה לא ממש יכביד על מצב העו"ש של הקונה בכל מקרה.