"הפריחה הכלכלית בפורטוגל היא לא נס, אלא תוצאה של תהליך מייגע"

אנה תרזה להמן, שרת התעשייה של פורטוגל, לא חושבת שהפריחה שעוברת על המדינה שלה היא נס. הזינוק של 12.7% בתיירות בשנה שעברה, הצמיחה בקצב הגבוה ביותר מאז שנת 2000 (2.7%) והעניין מצד משקיעים זרים, הם לדבריה תוצאה של עבודה קשה. "זה תהליך מייגע של נקיטת מדיניות אחראית לצד נתינת תמריצים להנעת הכלכלה והחייאת הדינמיקה שלה", אומרת להמן על מדיניות ממשלתה, שהחליטה לזנוח את מסלול הצנע הקשה שאותו דרש ממנה האיחוד האירופי ליישם. לישראל היא הגיעה בחודש שעבר בהזמנת איגוד ההייטק בהתאחדות התעשיינים, והשתתפה בכנס החדשנות DLD שנערך בתל אביב.

ממשלת פורטוגל מנסה למשוך יזמים למדינה, ולהפוך את הערים הגדולות בה למרכזי הייטק שיתחרו בערים הגדולות באירופה, כמו לונדון, פריז וברלין.

"פורטוגל היא שער כניסה טובה לאירופה. האווירה מאוד פתוחה. קל לעשות עסקים. אפילו חברות ממדינות אירופיות גדולות כמו צרפת וגרמניה משקיעות אצלנו – למרצדס יש מרכז פיתוח אצלנו. נטיקסיס, בנק ההשקעות הצרפתי, מעסיק 600 מהנדסים בפורטוגל. יורונקסט, שמפעילה את הבורסות בפריז ואמסטרדם, העבירה את חטיבת הטכנולוגיה שלה לליסבון. אנחנו מושכים גם חברות סטארט אפ משאר אירופה. האקו-סיסטם שלנו פורח", אומרת להמן.

נוסף על החברות שהזכירה להמן, גם פולקסווגן, גוגל וענקית המסחר המקוון הגרמנית זלנדו הודיעו השנה כי על הקמת מרכזי פיתוח בליסבון. להמן מסבירה את המגמה באופן פשוט. "המשקיעים גילו את פורטוגל רק לפני כמה שנים, אבל עכשיו קל לנו הרבה יותר למשוך אותם", היא מסבירה.

להמן. "המשקיעים גילו את פורטוגל רק לפני כמה שנים, אבל עכשיו קל לנו הרבה יותר למשוך אותם" צילום: sapo.pt

גם מדונה באה

ממשלת פורטוגל מנסה למשוך משקיעים גם באמצעות מסלול "ויזת זהב" שמבטיח תושבות למי שמשקיע במדינה לפחות מיליון יורו, או שיוצר בה 10 מקומות עבודה, או קונה נכס נדל"ן בשווי של 500 אלף יורו לפחות. אחת מהמשקיעות הללו היא מדונה, שרכשה אשתקד בית בעיירה סינטרה ב-7.5 מיליון יורו. התמריץ שלה לא היה רק קבלת מעמד תושבת בפורטוגל. לפי חשבון האינסטגרם שלה, בנה דיוויד בנדה התקבל לאקדמיה לכדורגל של קבוצת בנפיקה ליסבון.

לפי נתוני הממשלה, מאז החלה תוכנית ויזת הזהב של פורטוגל ב-2012, קיבלו 6,498 משקיעים מעמד תושב במדינה. כ-60% מהם סינים, אבל נוכחות גבוהה נרשמה בקרב ברזילאים, דרום אפריקאים, טורקים ורוסים. מספר הישראלים שקיבלו מעמד תושב בפורטוגל באמצעות התוכנית הוא זניח יחסית – 11 בלבד.

המפנה בסיפור של פורטוגל הגיע בשלהי 2015. המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בראשות אנטוניו קוסטה הבטיחה לבוחרים לעצור את מדיניות הצנע שנקטה הממשלה המכהנת באותו זמן, כחלק מתנאי חבילת חילוץ של 78 מיליארד יורו שקיבלה פורטוגל ב-2011 מהבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית. קוסטה הצליח להרכיב קואליציה ששמה לה למטרה להפסיק את הצנע, אך גם להנמיך את הגירעון התקציבי כך שיהיה נמוך מ-3%, בהתאם לכללי גוש היורו. המטרה הושגה כבר ב-2016, אז הצטמצם הגירעון מ-4.4% ל-2% בלבד. בשנה הבאה, שנת בחירות, מתכוונת להגיע ממשלתו של קוסטה לעודף תקציבי של 0.2%.

"הצלחנו להגיע לאיזון טוב מאוד בין מדיניות תקציבית אחראית לבין צעדים מרחיבים שהצליחו לתמרץ את הכלכלה לאחר המשבר החריף שממנו סבלנו. אפשר לראות את זה בגירעון התקציבי. כיום יש לנו את הגירעון הנמוך ביותר בתולדות הרפובליקה הפורטוגלית. התראיינתי לערוץ טלוויזיה גרמני לא מזמן והם התעקשו לקרוא לזה 'הנס הפורטוגלי'. אני לא חושבת שזה נס. מעולם לא טענו שהמשבר נגמר, אנחנו פשוט עושים כמיטב יכולתנו כממשלה אחראית כדי לשפר את הכלכלה שלנו וכן כדי לעמוד בהתחייבויות שלנו כלפי האיחוד האירופי", מדגישה השרה.

ליסבון, פורטוגל. המדינה הציעה ויזה לרוכשי נכס נדל"ן בשווי של 500 אלף יורו לפחות צילום: שאטרסטוק

השקעה בענפי ייצור

התנופה של המשק הפורטוגלי באה לידי ביטוי גם בירידה באבטלה, שעמדה באוגוסט על 6.9% לעומת ממוצע של 8.1% בגוש היורו, וזינוק בייצוא, הודות להשקעה למיכון ואוטומציה בענפי הייצור. נוסף על ענקיות כמו יצרנית המטוסים הברזילאית אמבראייר, שהקימה 2 מפעלים בפורטוגל, חברת האופנה הישראלית קום איל פו העבירה את הייצור לשם. בראיון לכלכליסט בדצמבר אשתקד, אז התבצע המהלך, הסבירה בעלת החברה, סיביל גולדפיינר, את ההחלטה. "בפורטוגל יש מגוון אינסופי של אפשרויות, ועכשיו אחד המפעלים שאנחנו עובדים איתם קונה עבורנו חלק מהבדים באיטליה. השארת הייצור בישראל בלבד לא יכולה היתה להחזיק מעמד. זו שיטה ישנה לגזור, לתפור ולשים כפתורים. בפורטוגל אפשר לעצב דגם ולבחור לו את הבד ולתפור ולעשות את כל השלבים במחשב באותו מפעל", היא אמרה אז.

אף שלהמן לא מכירה את המקרה של קום איל פו, היא מתגאה ש"כבר לפני 20 או 30 שנה כולם חשבו שהטקסטיל באירופה גמור, אבל השקענו במיכון ואוטומציה, והחברות שנשארו אצלנו, בפורטוגל, מצליחות".

על פיתוח הקשר עם התעשייה הישראלית אומרת להמן כי "כבר יצרנו כמה קשרים, עם התאחדות התעשיינים למשל. עוד לא חתמנו על מזכרי הבנות או הסכמים. אבל כבר זיהינו נושאים לעבודה משותפת בעתיד. פגשנו גם שחקנים מתחומים אחרים כמו משקיעי הון סיכון. הביקור מאוד פרודוקטיבי. זו התחלה".