רכב מסונדל: איך אפשר להפוך את אוטו-תל לברכה?

היעדר תחבורה ציבורית בשבתות, עלויות אחזקת רכב פרטי ומצוקת החניה בתל אביב הופכים על הנייר שירותי שיתוף רכב כמו אוטו-תל לפתרון מתבקש. אך למרות התנאים הנוחים, קשה לראות בשירות של Car2go ועיריית תל אביב הצלחה גדולה.

למתכננים כדאי לקחת שיעור מוונקובר בקנדה, שמובילה את צפון אמריקה עם יחס של 4.22 מכוניות שיתופיות לאלף איש. בגוש דן יחס זה מבטא 16.7 אלף מכוניות, בשעה שאוטו-תל מפעילה צי של 260 מכוניות בלבד.

מכונית של אוטו-תל

מספרים אלו הם תוצאה של רגולציה עירונית מכוונת בוונקובר; תקנות בנייה מאפשרות ליזמים להקים חניה ייעודית אחת לרכב שיתופי במקום חמש מקומות חניה לציבור הרחב. יותר מכך, העירייה מאשרת למשתמשי שירותי רכב שיתופי לחנות בכל מקומות החניה לתושבים בעיר, כולל אלו הדורשים היתר. בניגוד למכוניות של אוטו-תל או Car2go, את המכוניות השיתופיות בוונקובר אפשר להחנות כמעט בכל נקודת חניה חוקית: אין צורך להחזיר אותן לנקודת חניה של השירות כדי לסיים את התשלום, שמבוצע רק עבור זמן הנסיעה בפועל.

בגוש דן לא רק שמספר המכוניות השיתופיות עדיין נמוך, גם הצורך במקומות חניה ייעודיים, הקיימים בתל אביב בלבד, מגביל את התפתחות השירות. סקרים שערכה עיריית ונקובר מצאו ששירותי הרכב השיתופי הפחיתו דרמטית את הבעלות על רכב פרטי וגרמו לתושבים לוותר על בעלות או רכישת רכב. כך, רגולציה חכמה במרכז הארץ עשויה לסייע בפתרון בעיית הפקקים החמורה שמטרידה רבים מתושבי ישראל.