סקר: רמת השחיקה של עובדי מערכת הבריאות גבוהה ב-54% מזו של שאר העובדים

מדד השחיקה של עובדי מערכת הבריאות בישראל עומד על 3.4 (בסולם של 1 עד 7), גבוה ב-54% מאשר המדד (2.2) של העובדים במגזר הפרטי והציבורי שאינם במערכת הבריאות, כך עולה מסקר מקיף שערך משרד הבריאות בקרב 42,534 עובדים במערכת שהסכימו להשיב על השאלון (כ-30% מכלל המוזמנים).

שחיקה הגבוהה מ-3 נחשבת במחקרים במערכות בריאות בעולם כגבוהה, ויש לטפל בה מיידית.

המדד כולל תשעה פרמטרים המעידים על שחיקת העובד, בהם תשישות פיזית ועייפות נפשית.

עוד עולה מהסקר כי שיא השחיקה של עובדי הבריאות מגיע לאחר 3-5 שנות ותק, ולאחר מכן המדד הולך ויורד באיטיות. עם זאת גם לאחר יותר מ-30 שנות עבודה, המדד נותר מעל 3.

מבחינת הנתונים לפי תחום תעסוקה עולה כי המדד מגיע לשיא בקרב רופאים ואחיות, והוא פחות גבוה בקרב עובדי משק ואדמיניסטרציה.

חדר ניתוח צילום: Engin­_Akyurt/Pixabay

עוד עולה כי מדד השחיקה גבוה ב-16% בקרב מי שעובדים גם במשמרות לילה, לעומת אלו שאינם עובדים בלילות. בנוסף, מדד השחיקה גבוה ב-37% בקרב אלה העובדים 70 שעות או יותר בשבוע לעומת מי שעובדים עד 20 שעות שבועיות. 

מדד השחיקה נמוך יותר בקרב עובדי מערכת הבריאות שנושאים במשרה ניהולית.

רמת השחיקה הגבוהה ביותר במערכת הבריאות היא של רופאים מתמחים - 4.3. גם הסטאז'רים דיווחו על רמות שחיקה גבוהות - 3.9.

עוד עולה מהסקר כי מדדי השחיקה הגבוהים ביותר נמצאים בקרב עובדי בתי החולים, ובעיקר במחלקות פנימיות (3.89), מרכזי רפואה דחופה (3.84) ומחלקות כירורגיות (3.75). מדדים נמוכים יותר נמצאו במטות ההנהלה (2.98) ובמערך השיקום (2.94).  

"סקר השחיקה במערכת הבריאות אינו מפתיע אותנו, העובדים בה. הזנחה רבת שנים של התשתיות, מחסור בתקנים, צפיפות, וחוסר התאמה בין צרכיהם של תשעה מיליון אזרחי ישראל לשירותי האשפוז הקיימים, ומספר הרופאים בקהילה, גורמים לעומסים בלתי אפשריים על צוותי הרופאים והאחיות", מסביר ל"כלכליסט" ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, שבירך את משרד הבריאות על ביצוע סקר כזה. לדבריו, הגיע העת להסיק מסקנות מיידית ולחתור להוספת תקנים, הוספת מיטות, והעלאת ההקצאה הלאומית לבריאות מהרמה המגוחכת של 7.3% מהתל"ג ל-9.5% מהתל"ג לפחות - קרי, תוספת של 26.4 מיליארד שקל לתקציב הבריאות.