הכניעה לדרישות השוטרים תעלה לכולנו בבריאות

גם אלה שחזו מראש כי ממשלת נתניהו־כחלון תשבור שיאי פופוליזם בישורת האחרונה של כלכלת הבחירות שהיא מנהלת מאז הקמתה, נחרדו מהקלות שבה הסכימה להעניק לשוטרים תוספות שכר שערורייתיות. "מתווה הפתרון" שנחתם במוצאי יום שלישי בין שר האוצר משה כחלון וסגנו יצחק כהן לנציגי המשטרה אמנם עוד לא אושר בממשלה, אבל עיקריו ידועים: המדינה תשלם לשוטרים ולגמלאי המשטרה פיצויים רטרואקטיביים שיסתכמו בכ־20 מיליארד שקל בשל תוספות שהובטחו להם, לטענתם, בהסכם מ־2006. התשלום ייפרס על פני 15 שנים, בפעימות שיחולו כל שנה או שנתיים.

בניגוד לכמה דיווחים בתקשורת, שר האוצר, סגנו והשר לביטחון פנים גלעד ארדן לא נכנעו לשוטרים בעקבות מאבק קשה: הם שוב החליטו לפזר כסף ציבורי כדי לקנות קולות. אבל הפעם פיזור הכסף הגיע לרמות חדשות של חוסר אחריות.

גם ראש הממשלה נתניהו לא פטור מאחריות: המשבר עם השוטרים פרץ אחרי שבית המשפט פסק כי השוטרים זכאים לתוספת שכר על היעדר ביטחון תעסוקתי כמו עובדי צה"ל. נתניהו התנגד תחילה ואיים להגיע עד בג''ץ ‑ אבל אחרי הפגנות השוטרים שניסו לפרוץ למשרדו, הסכים לניהול המגעים שהבשילו לבסוף להחלטה האומללה.

1. המימדים

הוצאה נוספת לבסיס התקציב בהיקף של 20 מיליארד שקל, שיש אומדים אותה אף ב־23 מיליארד, היא בגדר "אירוע מאקרו־כלכלי". הסכמת השוטרים לקבל את הפיצוי בתשלומים לא משנה דבר. כסף ציבורי הוא לא בקבוק וודקה, שמזיק פחות אם שותים ממנו רק כוסית בשבוע. דחיית תשלומים מחייבת את הממשלה לגייס חוב שגורר תשלומי ריבית. 20 מיליארדי השקלים והריבית עליהם ייגרעו בשנים הבאות מחינוך, מרווחה ומבריאות, ממחלפים, מכבישים ומרכבות.

2. העיתוי

ההוצאה הנוספת על שכר השוטרים באה בעיתוי רע במיוחד. כדי להסביר מדוע, די להביא את הדברים שאמר בראשית השבוע אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות: "המצב החדש מדיר שינה. בצד ההכנסות אין בעיה ניכרת, אבל בצד ההוצאות הבעיה חמורה מכפי שהערכנו. הגירעון האפקטיבי לא צפוי להיות נמוך מ־3.4% תוצר ב־2018. גם אם פקידי האוצר ישתמשו בכל תרגיל כדי להקטינו ‑ למשל דחיית הוצאות ל־2019 ‑ הכל יבוא על חשבון גידול בגירעון בשנת 2019".

התוצאה, לדברי גרינפלד, תהיה פגיעה בגמישות של ממשלת ישראל להתפתחויות הכלכליות. "כאשר המשק יחווה זעזוע שלילי, אזי או שיחס החוב־תוצר יתחיל לעלות, או שהממשלה תיאלץ לבצע קיצוצים כואבים ולהעלות מסים בתקופה הכי פחות נוחה".

חתימת ההסכם ביום שלישי. מימין: מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך, שר האוצר משה כחלון, סגנו יצחק כהן, וראש אגף כוח אדם במשטרה גילה גזיאל צילום: דוברות האוצר

3. ההחמצה

גם אם נניח שאירועי מאקרו יתרחשו במוקדם או במאוחר, צריך לשאול: למה מגיעה לשוטרים תוספת ייחודית? הם הרי קיבלו ומקבלים תוספות עם כל המגזר הציבורי. הטענה שמגיע להם פיצוי על היעדר ביטחון תעסוקתי מתוקף ההצמדה לתנאים של עובדי צה"ל כמעט מצחיקה: קשה לחשוב על משרה יציבה יותר במשק הישראלי משוטר. בצה"ל פוטרו כבר כ־5,000 אנשי קבע מאז החל ב־2015 יישום התוכנית הרב־שנתית תר"ש גדעון. במשטרת ישראל מעולם לא נערכו פיטורי התייעלות או קיצוצים.

אז אולי שכר השוטרים נמוך? לפי דו"ח הממונה על השכר באוצר, שכרו החציוני של שוטר עומד כיום על 15,257 שקל בחודש, עלייה ריאלית של כ־4.4% משנת 2016, והוא ימשיך לעלות מתוקף הסכמי מסגרת עם ההסתדרות. השכר החציוני של כלל השכירים במשק הוא 7,030 שקל בחודש ‑ פחות ממחצית. לכן התוספת לשוטרים אינה מוצדקת לא מטעמי צדק ולא מטעמי יעילות וצמיחה.

4. הדרך

גם הדרך שבה אושרה התוספת לשוטרים מעוררת שאלות קשות, עד כדי כך שאולי כדאי שהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ייתן עליה את הדעת. שותפו הקואליציוני הבכיר של ראש הממשלה, שר ממפלגת ש"ס ומפכ"ל המשטרה מחליטים בחדר סגור על הקצאת סכומי עתק ללא נוכחות שום גורם בכיר או זוטר של אגף התקציבים ושל היועץ המשפטי של האוצר. כל בכירי האוצר התנגדו נחרצות למהלך, ולכן נותרו בחוץ; רובם אף לא עודכנו על הפגישה. זה כולל את מנכ"ל המשרד שי באב"ד ‑ חייל של כחלון שלראשונה מתנגד פומבית למהלך שלו.

5. ההשלכות

העברת 20 מיליארד שקל לשוטרים ללא מעורבות גורמי הבקרה היא אירוע שאין לעבור עליו לסדר היום. המשמעות היא ביטול הפקידות המקצועית. אם הסכם יקר כזה יכול להתגבש ללא ידיעת הדרג המקצועי ‑ מה ימנע משר האוצר או מראש הממשלה להעביר 5 מיליארד שקל לשר הביטחון אביגדור ליברמן, או 3.5 מיליארד שקל לחינוך החרדי, בחדר סגור וללא פקידים סוררים? הסכר נפרץ.

כמו כן, תקציב המדינה הופך לאות מתה. שהרי אי אפשר להקצות לשוטרים מיליארד או שני מיליארד שקל מתקציב 2019, שאושר רק לפני כחצי שנה, ללא קיצוצים עמוקים בתקציבים האזרחיים. התוכנית הרב־שנתית לפיתוח תשתיות שגובשה באוצר כדי לצמצם את הפקקים תיאלץ להמתין, וכמוה התוכנית הרב־שנתית לקיצור תורים ברפואה הציבורית שמתכוונים לגבש במשרד הבריאות. ממשלת נתניהו־כחלון מעדיפה לחזק את היציבות התעסוקתית של השוטרים.

וזו רק סנונית ראשונה לבחירות, שעוד אין להן מועד רשמי. אפילו בבנק ישראל אין נגיד שיתריע בפני הממשלה על הסיכון התקציבי. כמו ברוב מדינות העולם, השלב האחרון של הפופוליזם הוא אנרכיה והפיכת המשק לשטח הפקר.