אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי

מוזיקה

לשמוע את הטעם של ג'סטין ורנון

הו, ג'סטין ורנון, היש משהו שאינך מצטיין בו? מוזיקאי האינדי האמריקאי, שמוכר יותר בזכות ההרכב זוכה הגראמי שלו בון איבר, השיק לאחרונה פלטפורמת סטרימינג בשם "People", סוג של אפל מיוזיק בגרסה עצמאית וחינמית שכרגע זמינה רק בדפדפן. "People" ממשיכה את הקו השיתופי שעובר כחוט השני בכל המיזמים של ורנון עד כה, ביניהם פסטיבל מוסיקה בברלין מבוסס אלתורים חופשיים בהשתתפות אמנים מלהקות שונות, ואולפן הקלטות בוויסקונסין. איך זה נשמע? דמיינו את בון איבר פוגש את ארון דסנר פוגש את סופיאן סטיבנס לג'אם סשן. נשמע חלומי? "People" הוא בדיוק בשבילכם.

רוני דורי

הלוגו של People. מוזיקה שיתופית ומוצלחת

אופנה

לחזור לשנות ה־70 עם קורדרוי

כאחת שתמיד שאפה לרקוד לצלילי ג'ניס ג'ופלין בוודסטוק, למרות שנולדה יותר מעשור אחרי, לקורדרוי תמיד היתה היכולת לקחת אותי לשם. לפחות בדימיון. לכן, כל אימת שעולם האופנה מאפשר לי, אפנה אל הבד בעל הכוח להסיע אותי בזמן. למזלי, תכף יהיה פה חורף והסימנים הם שהעונה הקורדרוי חוזר ובענק.

כן, כן, הבד הפרוותי מהסבנטיז פורץ לחיינו שוב וכל האמצעים כשרים. אז לא משנה איזה פריט אתם מחפשים — ג'קט, מכנסיים, חצאית או חולצה — תדאגו שהוא יהיה מקורדרוי, ואתם בכיוון הנכון. ומה בכל זאת השתנה? הפסים. הדקיקים מפעם זזים הצידה ומפנים מקום לפסים רחבים, כמו למשל בקולקציה של LEE.

מורן לונדון

מכנסי קורדורוי מהקולקציה של LEE. הפעם הפסים רחבים צילום: יחצ

לאכול בפטיסרי השווה של חיפה

אני מגיעה לחיפה לא מעט, אבל רק לאחרונה התוודעתי למהפך שעבר מתחם העיר התחתית, השופע במסעדות חדשות, גלריות ואמנות רחוב, שהפך אותו לנקודת ביקור חובה עבורי בעיר. אחת הסיבות לכך היא ברדא (Breada) בייקרי, פטיסרי צבעוני ומעודכן של דניאל אדלר ויארקי פטרנקו. בחודש האחרון, שנייה אחרי שהאזור התרוקן מהמבקרים הרבים של סוכות, פתחו השניים גם בית קפה צמוד, שמרחיב את הרפרטואר של הבייקרי גם לארוחות בוקר ומנות קצת יותר מפנקות. אפשר וכדאי לשבת בשולחנות המוצבים בחזית ולתצפת על העוברים והשבים עם בורקס מפונפן או מאפה מתוק.

רעות ברנע

בורקס מפונפן בברדא. כדאי לתצפת על העוברים והשבים צילום: יעלי גבריאלי

לא להתקין את Hearthstone!

לא משנה מה אתם עושים, אל תתקינו את המשחק Hearthstone על הסמארטפון. פשוט אל תתקינו! אתם לא רוצים להישאב ללופ האינסופי של "עוד סיבוב אחד" שהמשחק המצוין הזה מייצר. אתם הרי רוצים זמן איכות עם הילדים שלכם, אתם רוצים לקרוא ספרים, אתם לא רוצים לבזבז את חייכם על הנאה מיידית בסיסית. לכן אל תתקינו את משחק הפשוט הזה, שהוא מן משחק קלפים דיגיטלי, שמפגיש בין שני שחקנים לקרב באורך 5–15 דקות. זה עלוב, ולוקח לא יותר מ־5 דקות ללמוד לשחק ועוד 10 להתמכר. אז אל תתקינו, כי ברגע שתעשו את זה, תצללו לתהומות האסטרטגיה האינסופית של המשחק השמח והממכר עד כאב הזה.

עמרי רוזן

משחק המחשב Hearthstone. שמח וממכר עד כאב

אמנות

לקרוא תיגר על פיטר פן ומיקי מאוס

הביקור בתערוכה "הממלכה הקסומה" במוזיאון בית אורי ורמי נחושתן בקיבוץ אשדות יעקב קצת מלחיץ: התערוכה מציגה את גיבורי הילדות הקסומים שגדלנו עליהם, ממיקי מאוס עד פיטר פן, בקונוטציה הפוכה. פינוקיו, טינקרבל וחבריהם לעולם האגדות הפכו בידי אמנים ישראלים ובינלאומיים כמו ארז ישראלי, אורי הולבן, מירוסלב בלקה ופול מקארתי, לדמויות שמייצגות אלימות, פורנוגרפיה ורוע.

התערוכה מעוררת מחשבה עבור הצופה המבוגר, ועדיין עבור ילדים היא יכולה להצטייר כתמימה ומשחקית, גם בזכות המיצגים שאפשר להיכנס לתוכם. אם רק תכינו מראש תשובה לשאלות כמו "אמא, למה רואים לפיטר פן את הבולבול?", גם ביקור משפחתי במוזיאון יכול לבוא בחשבון כבילוי מהנה.

רעות ברנע

פול מקארתי, "הדילמה של פינוקיו אף צינור", 1994. הצד האלים של האגדות