דרישת הקהל: פלטפורמה חברתית חדשה מאפשרת ליזום הופעות לפי ביקוש

לפני עשר שנים הוציאו הקילרס אלבום חדש, וגלגלצ השמיעו שירים ממנו ללא הרף. קרן שני התאהבה בו, שמעה אותו בלופ ואפילו טסה לשתי הופעות של הלהקה בחו"ל. אלה היו ימי ראשית הפייסבוק, ושני פתחה את הדף "Lets bring the Killers to Israel". "בתוך יומיים היו לי אלפי לייקים והרגשתי כמו שוקי וייס", היא מספרת, "אבל פה זה נעצר כי לא באמת יכולתי לעשות עם זה משהו".

התחושה הזאת, שכל כך הרבה אנשים היו שותפים למשאלת הלב שלה ותמכו ברעיון שיזמה, היא שסללה את הדרך ל־Fanfund — פלטפורמה חברתית קהילתית להופעות חיות לפי דרישה — שהקימה שני עם שותפיה אסף לב, ענבר גדות ויובל גל. "אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שאני כצרכנית לא יכולה לבקש את מי לראות", אומרת שני, "רציתי לבדוק מי איתי ולהראות לעולם שבחור הזה יש 15 אלף איש שמוכנים לשלם, לתת לצרכנים להשפיע על התרבות שהם רוצים לצרוך. Fanfund מחברת בין קהל, אמנים ובמות מתוך שאיפה לייצר יותר אירועי תרבות לכולם, ומלבד הופעות מוזיקה היא יוזמת הרצאות ומופעי סטנד־אפ. לדברי מייסדיה, הרעיון הוא לשכלל ערוץ בתעשייה שצריך לעבור שינוי, ומה שעומד בבסיסו הוא חשיבה חברתית־קהילתית־דמוקרטית. "העולם עובר לפעילות חברתית, לבסיס נתונים ולרעיון שהקהל הוא זה שמחליט, ו־Fanfund היא כל הדברים האלה", אומרת שני.

יזמי Fanfund. "שהקהל יחליט מה הוא רוצה לצרוך" צילום: רוי ביטון

אז איך זה עובד? אם חשקה נפשכם במופע, הרצאה או כל אירוע תרבות אחר, עליכם לפתוח קמפיין באתר Fanfund. בשלב הראשון ייבדק הביקוש, שייתן אינדיקציה למסה. ביקוש מספק מעביר את ההצעה לשלב תשלום דמי הרצינות ושריון כרטיס (9.90 שקלים, שמוחזרים אם ההופעה לא יוצאת לפועל). "כשנמכרים כרטיסים מראש לא צריך להוציא שקל על פרסום", מסבירה שני. "כדי לסגור הפקה נדרש מספר אנשים מסוים, ואם הוא מושג אנחנו מחברים בין האמן למקום והם סוגרים ביניהם. אנחנו רק מציפים את הנתונים". השלב השלישי הוא מכירת הכרטיסים.

בימים אלה, תקופת ההרצה, מתבשלים קמפיינים למופעים של להקת היהודים, הראפר פוסט מלון ועלמה זוהר, הרצאה של פרופ' יורם יובל, סטנד־אפ של אדיר מילר ועוד רבים. חלק מהקמפיינים מבקשים, איך לא, להביא אלינו גם קצת אמנים מחו"ל, ובהם סטון סאוור, בילי ג'ואל ומארון פייב. "אנחנו לא על המסלול של האמנים בסיבובי הופעות ולכן אנחנו מקבלים פירורים", אומר לב.

אבל אחת המטרות של הפלטפורמה היא להצליח לספק לתושבי הפריפריה את התרבות שנחסכת מהם לעתים. "מי שגר בקצרין מקבל פירורים או צריך לנסוע שעתיים וחצי להופעה, כי האמנים לא מגיעים לשם בתדירות שבה המרכז מקבל אותם", אומרת שני. "Fanfund שואפת להביא תרבות לכולם".

הראפר פוסט מלון (מימין) ולהקת היהודים. קמפיינים שמתבשלים צילום: אי.פי.איי, טל שחר

היעד הבא: השוק העולמי

הפיילוט של Fanfund נעשה כעת רק בארץ, אך היעד הבא של חבריה הוא להביא את הבשורה לשוק העולמי. "אחת הבעיות של מפיקים וסוכנויות בארץ ובעולם היא שהם לא עובדים עם בסיס נתונים, אלא מוּנעים מתחושת בטן ונתוני השמעה ביוטיוב", אומר לב. "אבל יש פער גדול בין מה שאני שומע לבין מה שאני מוכן לשלם עליו. קמפיין כמו של Fanfund מספק נתונים על היתכנות מכירת כרטיסים.

"להבדיל מישראל, שבה יש תחרות בין מפיקים על הבאת אמנים מחו"ל, בעולם יש בלעדיות. זה הרבה יותר מסודר וגדול, והרעיון הוא להתחיל לבנות תשתית ולייצר קשרים אסטרטגיים עם אנשים מתעשיית הבידור שם. עם חלקם כבר נפגשנו".

"כולם מרוויחים"

בשלב זה פועלת החברה רק במימון עצמי ובימים אלה מגייסת כסף עבור גרסת הבטא בארה"ב. בחודש הבא יציגו שני ולב את הרעיון בוועידת האינטרנט בליסבון. כ־200 מתוך 20 אלף סטארט־אפים נבחרו, וינסו לגייס בה משקיעים מהעולם, Fanfund ביניהם.

על פי התוכנית העסקית שלה, Fanfund עובדת רק על הצלחות. "אם אנחנו מצליחים לייצר הופעה אנחנו מרוויחים ממנה", אומרת שני. "אידיאולוגית אנחנו רוצים לייצר לאמנים כמה שיותר הופעות, אבל לא גובים מהם כסף. להופעות שהקהל יוזם מכירת הכרטיסים מתבצעת דרכנו באתר, ואנחנו גובים עמלה כמו כל משרד כרטיסים. בהמשך מתוכננים ערוצי הכנסה נוספים, בהם דמי מנוי שישלמו אולמות והיכלי תרבות, ספונסרים ותכנים מקוריים שייווצרו. אבל אנחנו לא חברת הפקה, אלא רק מייצרים עוד מופעים. אנחנו לא מאיימים על אף אחד כי אף אחד לא מפסיד, כולם מרוויחים - יותר הופעות לאמנים, יותר תרבות לקהל, יותר כסף לתעשייה ופחות כסף שנזרק על הרצפה".