"החירות לתכנן ליום סגריר"

מוגש מטעם DUN'S 100

מחקרים מלמדים כי רק כ-33% מכלל החברות המשפחתיות תשרודנה את המעבר מדור המייסדים לדור השני, ואילו רק 10%-15% מתוכן תשרודנה את המעבר לדור השלישי. אז מהי הנוסחה לביצוע העברה בין דורית מוצלחת?

ניתוח מקרים בולטים של העברות בן דוריות שנכשלו במבחן המציאות, מלמד כי במרבית המקרים העברות בין דורית נידונות לכישלון כאשר הן אינן מתוכננות מראש (וליתר דיוק, כאשר אינן מתוכננות מספיק זמן מראש), כאשר אינן מלוות בייעוץ המקצועי המתאים (ייעוץ ארגוני, עסקי, משפטי, יעוץ מס ולעתים גם יעוץ פסיכולוגי-רגשי) וכאשר אינן מבוססות על מכלול הכלים המשפטיים המאפשרים את ביצוען בצורה הוליסטית.

מותו או העדר כשירותו של בעליו של העסק המשפחתי הינם נקודות שבר מרכזיות בחיי העסק. בנקודת זמן אחת ללא התראה מראש עובר כלל רכושו של אדם לרבות זכויותיו בעסקים שבבעלותו לאחר.

אם כן, מהי הנוסחה לביצוע העברה בין דורית מוצלחת? שילוב בין תכנון מקדים של ההעברה הבין-דורית עם הסדרה משפטית נכונה ומדוקדקת תוך התאמה לצרכיהם הספציפיים של כל עסק ומשפחה. ללא תכנון מקדים ובהעדר "תכנית מגירה" עלולים להביא מצבים מעין אלה, לקריסת העסק כמו גם לקריסת התא המשפחתי.

תכנון מקדים ונכוןשל ההעברה הבין-דורית דורשהיכרות מעמיקה של העסק, ניתוחהיכולות, החזקות והחולשות של היורשים הפוטנציאליים,תיאום ציפיות בין בני המשפחה וליווי של אנשים מקצוע מכלל התחומים הנוגעים להעברה הבין תחומית: ייעוץ ארגוני, עסקי, אסטרטגי, כלכלי, מיסויי וכמובן משפטי.

הגדרת גבולות גזרה ברורים ודרכי פעולה מונעות סכסוכים.גם בין בני משפחה צריך "גדר טובה" – לכן ההמלצה תמיד היא להסדיר את ההיבטים השונים בכתב.

הכלים המשפטיים המרכזים באמצעותם נהוג להסדיר את מערך היחסים המשפחתיים והעסקיים הינם: צוואה, הקמת נאמנות, הסכם מתנה, הסכם ממון, הסכמי העסקה, אמנה משפחתית, הסכם בעלי מניות, ותקנון חברה.

באפריל 2017 נכנס לתוקף תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות,מכוחו "נולד" כלי משפטי חדש ומשמעותי ביותר בתכנון ניהול ההון המשפחתי, כלי משליםשנועד לתת פתרון למצבים של העדר כשירות משפטית – יפוי כח מתמשך.

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מתמדת בתוחלת החיים, אולם זו מלווה פעמים רבות באיכות חיים ירודה ובשנים ארוכות של חיים במצב של העדר כשירות משפטית. כתוצאה, הצורך ב"העברת המושכות" שלניהול העסק המשפחתי לדור ההמשך, עשוי להתעורר שנים רבות טרם פטירתו של אדם והרבה לפני שהוראות צוואתו תיכנסנה לתוקף.

טול מקרה, בו אדם כבן 65 בעלים ומנהל של עסק משפחתי מצליח, בוקר בהיר אחד במהלך אימון, מתמוטט ומאושפז ללא הכרה ושרוי במצב זה תקופה ממושכת.

נניח ולאותו אדם אשה ושני ילדים בגירים בני 40 ו-35.הבן הבכור משמש כמנהל בחברה ומבקש לקבל לידיו את ניהול העסק ואילו הבן הצעיר מתנגד לצעד זה ומבקש למנות מנהל חיצוני חלף אביו.

העסק חייב להמשיך להתנהל, צריך לקבל החלטות, צריך לפעול, מה ניתן לעשות במצב זה? מי יכריע במחלוקת? האם ניתן היה למנוע?   

מימין, עו"ד רחל בן ארי ועו"ד חלי דנקנר כהן

עד לתיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הכלי המרכזי שנועד להתמודד עם מצבים של ניהול נכסיו של אחר במצב של העדר כשירות משפטית, היה, מינוי אפוטרופוס.

אלא שפתרון זה לוקה בחסרונותלא מעטים: הליך מינוי על ידי בית משפט; פנייה באופן תדיר לבית משפט לאישור פעולות שונות; פיקוח מכביד של האפוטרופוס הכללי; זהות האפוטרופוס שיומנה תקבע על ידי בית המשפט ואינה בהכרח המתאימה ביותר לניהול העסק. למשל בסיטואציה המתוארת לעיל, בהעדר הסכמה בין בני המשפחה בדבר זהות האפוטרופוס עשוי בית המשפט למנות גורם חיצוני שישמש כאפוטרופוס.

עם יצירתו של הכלי המשפטי החדש, יפויכח מתמשך, נוסף לארסנל הכלים המשמשים לצורך הסדרת ההעברה הבין דורית, כלי משפטי שמאפשר למעשה, לתכנן מראש כיצד ינוהלו חייו, עסקיו ונכסיו שלאדם, ביום בו לא יהיה כשיר עוד לקבל החלטות, ובעצם לתפור "חליפה" המותאמת באופן אישי לצרכיו של מייפה הכח תוך ראיית טובת העסק לצד צרכי המשפחה, והתאמת יפוי הכח המתמשך לנתונים האישיים של מייפה הכח.

במסגרת יפוי הכח המתמשך מסמיך "מייפה הכח" אדם אחר, "מיופה כח" (אחד או יותר), אשר יוכל לפעול בשמו ולקבל החלטות הנוגעות להיבטים שונים בחייו של מייפה הכח ובהם עניינים אישיים, רפואייםורכושיים, במועד בו מיפה הכחלא יהיה עוד כשיר לעשות כן.

כך למשל, באמצעות עריכת יפויכח מתמשך יכולבעל עסק לקבוע הוראות שונות שמטרתן שמירה על הרצף הניהולי של העסק,כך שגם בקרות אירוע, גם אם פתאומי, בגינו נבצר מבעל העסק להמשיך ולנהלו - ברור לכול מי בא בנעליו ובאיזה אופן. כך למשל, ניתן לקבוע מי יחזיק בזכויותיו של אותו אדם בעסק, אלו החלטות ניתן יהא לקבל ובאיזה הרכב, האם ימכרו זכויותיו או יועברו לאחר וכו'.

למותר לציין כי את יפוי הכח המתמשך יכול אדם לעשות כל עוד הוא מסוגל לדאוג לענייניו וכשיר משפטית, לכן בהעדר תכנון והערכות מוקדמים לא ניתן יהיה להשתמש בפתרון זה בדיעבד.

יפוי הכח המתמשך נכנס לתוקפו רק במצב בו נקבע כי מיפה הכח אינו כשיר משפטית באמצעות הודעה על הפעלתו לאפוטרופוס הכללי, ללא צורך בהליך משפטי סבוך וללא הפיקוח והבירוקרטיה המכבידים של האפוטרופוס הכללי המוכרים היטב בהליך של מינוי אפוטרופוס.

יפויהכח המתמשך מאפשר גמישות רבה בהפעלתו, באופן שניתן להכניסו לתוקף ולבטל תוקפו, בהתאם למצב כשירותו של האדם. למשל, בדוגמא המתוארת לעיל, בהנחה שאותו אדם יתאושש ויחזור לתפקוד מלא יוכל לבטל את תוקפו של יפויהכח, ובעצם להחזיר את רכושו לניהולו שלו.

הנך בעל עסק, דואג לעתיד העסק ולעתיד המשפחה, פעל לתכנון מראש למצבי משבר וימי סגריר.

**עריכת יפוי כח מתמשך יכולה להיעשות רק בפני עו"ד אשר עבר הכשרה של האפוטרופוס הכללי.

הכותבות : עו"ד רחל בן ארי (בר רב האי), עו"ד חלי דנקנר כהן, עו"ד שיר ששון מצגר –בן ארי פיש סבן ושות' עורכי דין המתמחים בניהול הון משפחתי ועסקים משפחתיים