בלאקרוק מרחיבה הפעילות בישראל: תשווק 4 קרנות חדשות
הקרן תחל בשיווק 4 קרנות נאמנות חדשות שיתמחו - בטכנולוגיה, שווקי אסיה, שווקי אירופה ואג"ח כלל עולמי. הקרן הראשונה שבלאקרוק השיקה בישראל לפני חצי שנה גייסה מיליוני שקלים בודדים כיוון שהבנקים עוד לא מקבלים עמלות הפצה על שיווקן
ענקית הפיננסים בלאקרוק מביאה לשיווק דרך מערך הייעוץ הבנקאי בישראל 4 קרנות נאמנות חדשות שמצטרפות לקרן שהשיקה לפני חצי שנה. זאת במסגרת שיתוף פעולה שלה עם בית ההשקעות אלטשולר שחם. הקרנות החדשות מתמחות בהשקעה בשווקי המניות באירופה, באסיה, בתחום הטכנולוגיה, ובתחום האג"ח.
- בלאקרוק תמכה בהדחת מאסק מתפקיד יו"ר טסלה
- יש אלטרנטיבה להשקעה: תשואה עם ערך מוסף
- הבנקים תוקעים את רפורמת הקרנות הזרות של רשות ני"ע
באפריל רשמה בלאקרוק את הקרן הראשונה שלה בישראל: BGF Global Allocation fund, קרן גמישה, המשקיעה במניות ובאג"ח. מבדיקת כלכליסט עולה כי הקרן גייסה מיליוני שקלים בודדים בישראל מהסיבה הפרוידיאנית הפשוטה שבלאקרוק טרם חתמה מול הבנקים על הסכמי הפצה שיסדירו את ההפצה של הקרנות על ידי היועצים בבנקים בתמורה לעמלה שתשלם בלאקרוק לבנק, כך שהתמריץ של הבנקים לשווק את הקרנות בשלב זה נמוך.
אלא שמתברר כי רשות ניירות ערך מאפשרת באופן חריג לבנקים לגבות מהלקוחות הרוכשים את הקרנות הללו דרך מערך הייעוץ הבנקאי עמלות קניה ומכירה כאשר באופן רגיל רכישה ומכירה של קרנות נאמנות לא כרוכה בתשלום עמלות וזאת עד שיוסדר הנושא של תשלום עמלת ההפצה. אף על פי שהבנקים נהנים בשלב זה מעמלות קניה ומכירה הם ממעטים לשווק את הקרנות שכן למעט בנק לאומי יתר הבנקים לא הכשירו את היועצים שלהם להפצת הקרנות ולא הגדירו מערכת שתדרג את הקרנות ותבחן את התאמתן ללקוחות הבנק. כיום למעט בלאקרוק השיקה מנהלת הנכסים הבינלאומית GAM בישראל קרנות משלה, אך מדובר בתחום מאד טרי שלוקח זמן לשוק לעכל. אחד המכשולים של שיווק הקרנות החדשות הוא ראשית בחינוך הציבור שמוטה מאד להשקעות בתוך ישראל ושנית, החשיפה למטבע זר – יורו או דולר, שמחייב את המשקיע, ראשית לבצע המרת מט"ח בתשלום עמלה ושנית לחשוף את תיק ההשקעות שלו למטבע זר שעשוי להיות תנודתי.
הקרן הראשונה שבלאקרוק תחל בשיווקה בישראל מתמקדת בתחום הטכנולוגיה ומשקיעה לפחות 70% מנכסיה במניות של חברות טכנולוגיה, כאשר אין היום אף קרן ישראלית שמתמחה בתחום זה והמשקיע הישראלי יכול להיחשף למניות הטכנולוגיה או פרטנית או דרך תעודות סל העוקבות אחר מדד מניות טכנולוגיה. הקרן הושקעה ב-1995 וגובה דמי ניהול של 1.82%. הקרן מנהלת נכסים בהיקף של 1.5 מיליארד דולר, לאחר שכמעט הכפילה את גודלה מתחילת השנה. הקרן השניה מתחייבת להשקיע לפחות 70% מנכסיה במניות של חברות הרשומות באיחוד האירופי. היא הושקה ב-1999, מנהלת 3.2 מיליארד יורו ודמי הניהול שגובה עומדים על 1.82%. הקרן השלישית מתמחה בהשקעה בשווקי אסיה, מנהלת 3.3 מיליארד דולר, גובה דמי ניהול של 1.84% והוקמה ב-2003. הקרן האחרונה היא קרן אג"ח שמשקיעה באג"ח ברחבי העולם, מנהלת מעל 11 מיליארד דולר לאחר שהוקמה ב-2007 וגובה דמי ניהול של 1.22%.
כזכור קרנות הנאמנות הזרות מגיעות לשיווק בישראל על רקע רפורמת הקרנות הזרות שהוביל יו"ר רשות ניירות ערך הקודם פרופ' שמואל האוזר שרצה לעודד תחרות בתעשיית הקרנות ולאפשר לציבור להיחשף לניהול השקעות איכותי מעבר לים ולא רק במנהלי הקרנות המקומיים. הגם שמאז ומתמיד הציבור היה חשוף לקרנות הללו והן גם משווקות שנים לגופי הפנסיה שמנהלות את כספי הציבור לראשונה לפני כשנה, מערך הייעוץ הבנקאי יכול לשווק אותן ולהמליץ עליהן לציבור הלקוחות המיועץ באופן שמנגיש את הציבור להשקעות בקרנות האלה, שמנהלות סכומי עתק ונהנות מניהול השקעות של מנהלים ותיקים ומקצועיים לאורך זמן.