אחרי שנים של תקיעות: הוועדה ליציבות פיננסית יוצאת לדרך

אחרי שנים של עיכובים, חוק היציבות יוצא לדרך וצפוי לעלות להצבעה בוועדת הכספים ביום שלישי לאחר שינוי נוסח. החוק קובע שתוקם ועדת יציבות פיננסית בראשות נגיד בנק ישראל, ויהיו חברים בה נציגי האוצר, משרד ראש הממשלה והרגולטורים הפיננסיים, שייפגשו במטרה להגביר תיאום, שיתוף פעולה והעברת מידע בין הגופים.

מי שעיכב את אישור החוק בוועדת הכספים היה היו"ר משה גפני מיהדות התורה, שדרש הכנסת סעיף שלפיו שר האוצר ידווח לו במקרה של חשש להיעדר יציבות פיננסית. באוצר, בבנק ישראל ובמשרד המשפטים התנגדו לכך תחילה, אך כעת הגיעו שר האוצר משה כחלון והנגידה קרנית פלוג לסיכום עם גפני, שלפיו שר האוצר יהיה רשאי לדווח ליו"ר ועדת הכספים במקרה כזה. ייתכן שהנוסח המרוכך הוא שאפשר לצדדים להתגמש לטובת קידום החוק.

משה גפני צילום: אוראל כהן

גפני פעל מאחורי הקלעים להשגת תמיכתו של כחלון בסעיף כדי לאפשר את חקיקת החוק עוד לפני סיום כהונתה של פלוג, שהקמת הוועדה חשובה לה מאוד. ככל הידוע, לא התקיימה תקשורת ישירה בין כחלון ופלוג בנושא. במשרד המשפטים עדיין מתנגדים לסעיף, בשם הפרדת הרשויות, אך מאחר שכחלון תומך - ההתנגדות לא תמנע מהחוק לעבור. אם כחלון היה מתייצב מאחורי משרד המשפטים, לא ניתן היה להכניס אותו והחוק היה ממשיך להתעכב.

הוועדה ליציבות פיננסית אמורה להיות פלטפורמה שתאפשר תיאום, שיתוף פעולה והעברת מידע בין משרד האוצר, בנק ישראל והרגולטורים הפיננסיים רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך. הצורך בהקמתה עולה שוב ושוב בדו"חות של קרן המטבע הבינלאומית מאז 2012. קיומה יאפשר ניטור סיכונים מערכתיים, תיאום בין הרגולטורים ויצירת ראייה רחבה של כלל המערכת הפיננסית. בין תפקידי הוועדה יהיה צפיית קריסות כלכליות ואף החלטה על צעדים כמו חילוץ של גופים פיננסיים גדולים.

במהלך הדיונים הביע משרד המשפטים חשש מטשטוש של הפרדת הרשויות, שכן הרשות המבצעת והרגולטורים אמורים לפקח על השוק הפיננסי והכנסת אמורה לפקח על הממשלה. החשש, שנשמע גם מכיוון בנק ישראל והאוצר, היה מהעברת מידע שאמור להישאר אצל רגולטורים עצמאיים לגורמים פוליטיים במקרה של אירוע בעייתי שעלול להתפתח למשבר. זליגת מידע לזירה הציבורית עלולה להעצים את האירוע - למשל להביא למשיכת פקדונות בעקבות פאניקה ציבורית - במקום לפתור אותו.