"בשום מקום בעולם לא קוטעים לי הרצאה בשאלות כמו בישראל, ואני אוהב את זה מאוד!"

לאחר ניסיון ההנפקה שנכשל, בתחילת מרץ השנה, התגלה כי רוב הכסף שאמור היה להיות מגויס נועד לכיסוי עלויות הנפקה כבדות. אבל לא זו בלבד שפוג'יווארה לא קיבל רגליים קרות, הוא חזר למירוץ הגיוס בכוחות מחודשים. במכון לחקר האינטרנט הסכימו לקצץ בחדות מהשווי המבוקש בתחילת הדרך — מ־200 מיליון שקל לשווי של כ־80 מיליון שקל בסוף הגיוס שהושלם בסבב השני בסוף אוגוסט. בנוסף נשאה החברה בעלויות ההנפקה הכבדות מהסבב הראשון שכשל, שהסתכמו ב־12 מיליון שקל, שמרביתן נבעו — לפי מקורות בחברה — מתרגום הדו"חות הכספיים מיפנית. אבל גם זה לא הועיל, וכספי הגיוס הושגו לבסוף, וגם זאת על פי גורמים בחברה, ממשקיעים מיפן. כלומר, המוסדיים והמשקיעים הישראלים לא ממש השתתפו בהנפקה.

"הבנתי שהעם היהודי מעורב עמוקות בתחום החדשנות"

לאוזניים ישראליות נשמע כל העניין תמוה, בלשון המעטה. למה שחברה מיפן, העוסקת בתחום האינטרנט, תעשה מאמצים כה גדולים לגייס בבורסה התל־אביבית — דבר שחייב אותה בעלויות של מיליוני שקלים לבעלי מקצוע בתחומי החשבונאות והמשפט, ולבסוף גם אילץ אותה לייבא מיפן את כספי הגיוס?

לפוג'יווארה, בעל השליטה בחברה (57.74%), היו"ר וגם המנכ"ל, יש תשובה חד־משמעית: "אומר זאת בפשטות: ישראל היא מדינה שאני מכבד מאוד. בעצם, הכי מכבד. במשך כל חיי למדתי את תחומי המחשוב, וגיליתי שמרבית חידושי המדע והטכנולוגיה נולדו בישראל. במילים אחרות, הבנתי שהעם היהודי מעורב עמוקות בתחום החדשנות. זו הסיבה לכך שהחלטתי לקחת את החברה שלי מיפן ולהפוך אותה לציבורית בשוק המניות כאן".

זה חזון מרשים, אבל המשקיעים בישראל לא קנו אותו.

"קשיים מאתגרים אותי מאוד, ומרגע שהצלחנו להנפיק פה — ברגע שצלחנו את האתגר המשמעותי — אנחנו יכולים לפתח את העתיד. בשבילנו ההנפקה בתל אביב היא צעד מהיר לצמיחה. אולי נכון יותר להגיד, צעד לביסוס השפעה. הבנתי שהתפתחות החדשנות בישראל נעשתה עד כה בצמוד להתפתחות החדשנות בארה"ב, וכי היפנים לא יכלו בעצם לשתף איתכם פעולה. אנחנו רוצים להיות חלוצים, ולבסס את שיתוף הפעולה בין יפן וישראל בתחום הטכנולוגיה. זאת הסיבה להנפקה בשוק ההון הישראלי, שכן כך תהיה גם למשקיע הישראלי וגם למשקיע היפני דרך להשקיע בבורסה המקומית. אנחנו נזמין משקיעים יפנים נוספים להשקיע כאן בישראל".

יש כבר השקעות מיפן בישראל, מחוץ לבורסה.

"נכון. סוני רכשה את אלטייר (Altair Semiconductor) בתחילת 2016. ביקרתי במשרדי החברה ופגשתי את המנכ"ל (עודד מלמד — ח"ש). ביקרתי גם בחברות ישראליות נוספות שנרכשו בידי תאגידי ענק כמו פיליפס, שחזק כיום מאוד בתחום ההדמיה הרפואית, בזכות שיתופי הפעולה עם ההייטק הישראלי. זה מהלך שעשוי לשנות את גורלה של פיליפס, שהיא במהותה חברת מוצרי צריכה אלקטרוניים, ובזכות החדשנות הישראלית היא בדרך להפוך לחברת הייטק בתחום המדיקל. סיפור ההצלחה הגדול הזה של פיליפס גרם לי לחשוב על כך שכמעט לא היו הצלחות משותפות ליפן ולישראל, וזה היה גורם נוסף שדחף אותי להפוך לחלוץ של הצלחה כזו — והיותנו חברה ציבורית תעזור לנו בכך".

ד"ר הירושי פוג'יווארה צילום: bbtower

המניה שלכם נסחרת כבר חודשיים בתל אביב, אבל השוק לא באמת מכיר את המכון לחקר האינטרנט.

"הקבוצה מחזיקה ב־22% בחברת ברודבנד טאואר (BroadBand Tower - BBT), המפעילה שרתי מידע אינטרנטיים, והיתה הראשונה שהביאה את הקונספט הזה ליפן. זאת הסיבה לכך שמנוע החיפוש יאהו! יפן — המקביל ביפן מבחינת מעמדו לזה של גוגל בארה"ב — משתמש בשירותיה של ברודבנד (וגם מחזיק ב־36% מהחברה — ח"ש). ברודבנד טאואר גם פעילה בתחום הדור החמישי של הסלולר (5G). המטרה שלנו היא ליצור אקוסיסטם לדור החמישי. חלק מהשירותים והפרויקטים שאנחנו מציעים פותחו על פי המצאה של פרופ' הירושי אמאנו, זוכה פרס נובל ב־2014 (על נורות לד — ח"ש). הם מוצעים לממשלת יפן ולגופים בולטים בתחום כמו מפעילת הסלולר הגדולה ביפן NTT דוקומו, תאגיד הטלקומוניקציה סופטבנק ואחרים. מעבר לכך יש לנו פעילות של כנסים וקרן הון סיכון. כ־150 אלף איש כבר ביקרו בכנסים שלנו, ובשנה הבאה אנו מתכננים — בזכות הקשרים שיצרנו בישראל — כנס סייברטק בטוקיו.

"אני פועל מתוך הכרה שהעולם משתנה מהמהפכה התעשייתית השלישית לרביעית. אנחנו בדרך למהפכה הרביעית בתחום מערכות המידע, שנשענת על שלוש רגליים: האינטרנט של הדברים (IoT), ביג דאטה ואינטליגנציה מלאכותיות (AI) — וזה חזק מאוד ביפן".

ברודבנד טאואר נסחרת בבורסת טוקיו לפי שווי של 19.6 מיליארד ין (כ־173 מיליון דולר), כך ששווי האחזקה של IRI ב־BBT עומד על 38 מיליון דולר (כ־138 מיליון שקל) — גבוה ב־72% משווי השוק של המכון בבורסת תל אביב.

בשנה הפיסקאלית שהסתיימה ביוני הציגה BBT צניחה של עשרות אחוזים במכירות והחברה עברה להפסד. זה לא נשמע מבטיח.

"ברודבנד היא חברה ציבורית ביפן מאז 2015. היא פעלה בתחום המסחר האלקטרוני והצליחה מאוד. ההכנסות גדלו מהר כל כך שהחלטנו למכור את העסקים האלה. התחום פשוט הגיע לבשלות, והחלטנו לחפש פעילויות נוספות. המסחר האלקטרוני הוא עדיין שוק אטרקטיבי, אבל החלטתי שהגיע הזמן לממש ולהשקיע את הכסף ממכירת BBT בדור הבא של שרתי מידע. אנחנו גם אקסלרטור (מאיץ — ח"ש) של סטארט־אפים. מחיר המניה של BBT הכפיל את עצמו אחרי שהחלטנו למכור את פעילות המסחר האלקטרוני מ־160 ין ל־400 ין. כלומר, השוק היפני הגיב בחיוב לצעד שלנו. אנחנו רואים בכך גם אישור לשימוש בכספי המימוש לפיתוח מסדי נתונים של דור חדש, לתחום הדור החמישי בסלולר ועוד".

"האתגר הבא — הצפת ערך לבעלי המניות"

הכנסות המכון לחקר האינטרנט, מרביתן מתחום ייזום הכנסים, הסתכמו במחצית הראשונה של השנה ב־8.57 מיליון דולר, עלייה של 18.5% לעומת המחצית המקבילה ב־2017. במחצית הראשונה רשם גם המכון הכנסות מחלקו היחסי במכירת חברת הייטק בשם MIC, שהניבו לו רווח של כ־3 מיליון דולר. בשורה התחתונה הסתכם הרווח במחצית הראשונה ב־2.5 מיליון דולר לעומת 2.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה. המניה של המכון עלתה מאז ההנפקה בבורסת תל אביב בסוף אוגוסט בכ־3%, ומחזורי המסחר בה אפסיים כמעט.

אתה מרוצה מהמסחר?

"המטרה המיידית היא להתחיל לעבוד. אנחנו צריכים להציף ערך לבעלי המניות — גם לישראלים וגם ליפנים. זה האתגר הבא שלנו. המשקיעים מצפים לראות עלייה במחיר המניה, ואני מעריך שהם לא ירצו למכור אותה כרגע. נכון שרק משקיעים מעטים מישראל השתתפו בהנפקה, אבל לדעתי הם יתחילו להכיר אותנו. משימה נוספת שלנו היא לתמוך בקשרי המשקיעים. נפגשתי אתמול עם צמרת הבורסה בתל אביב, והצעתי שנקיים כנס עם משקיעים מוסדיים בסוף החודש".

אתה חושב שחברות יפניות נוספות יבואו להנפיק בתל אביב?

"כן. אנחנו חלוצי הגשר החדש בין ישראל ליפן. אני גם בטוח שיותר יפנים ישקיעו בבורסה התל־אביבית".

מוסיף לדבריו של פוג'יווארה סמנכ"ל הכספים של המכון לחקר האינטרנט מיריי קודורה (Mirei Kudora): "לסטארט־אפ יפני ממוצע לא אכפת איפה הוא נרשם למסחר. יפן היא כמובן הבחירה הטבעית, אבל גם תל אביב וסינגפור באות בחשבון. החברות החדשות אצלנו כבר רוצות להירשם מחוץ ליפן, כך שאפשר לומר שסללנו אפשרות חדשה לחברות סטארט־אפ יפניות בישראל".

איך החל הקשר שלך עם ישראל?

"לפני שלוש שנים הוזמנתי להרצות בטכניון בחיפה, ולאחר מכן הוזמנתי מדי שנה להשתתף במועצת הניהול שתומכת בפעילות הטכניון. מרבית הנוכחים שם יהודים, כמובן, ואני הייתי היפני היחיד. למדתי שהטכניון הוא אחד המוסדות הפעילים ביותר בתחום הסטארט־אפים, וכי חברות רבות שיצאו ממנו נהפכו לציבוריות בבורסות תל אביב ונאסד"ק. הבנתי מיד שזה אחד המסלולים האידיאליים לקידום סטארט־אפים — הנפקה בתל אביב ואז לנאסד"ק.

"יפן נסמכת על השוק המקומי שלה, כי אוכלוסייה של כ־120 מיליון איש מספיק גדולה לשם כך. ברגע שחברה יפנית מצליחה בשוק היפני, היא יכולה להרשות להצליח רק ככה־ככה בשאר העולם. למשל, ראקוטן (Rakuten, פלטפורמת מסחר אלקטרוני — ח"ש), שמצליחה מאוד ביפן ופחות בעולם. נכון, טויוטה מצליחה מאוד בעולם, אבל היא בין המעטות. הבנתי שאנחנו צריכים לרוץ לישראל".

טוקיו יפן צילום: בלומברג

למה, בעצם?

"כי הישראלים חושבים ישר על השוק הבינלאומי. אולי בגלל שהשוק המקומי לא גדול, ואולי זה האופי הישראלי. אני חושב שישראל היא אידיאלית לפיתוחים בתחום המדע והטכנולוגיה, ואני רוצה ללמד את הדור הבא של חברות הסטארט־אפ ביפן להיות כאלה. אני רוצה שחברות מבוססות בתחום הטכנולוגיה ביפן ייצאו מהשוק היפני. צריך להבין שסטארט־אפים יפניים רוצים להנפיק את עצמם בבורסה, בעוד רוב הסטארט־אפים הישראליים מחפשים את האקזיט — לפחות 70%–80% מהם. צריך ללמוד מהדרך הישראלית לצאת לשוק הגלובלי".

עד כה כבר ביצע המכון לחקר האינטרנט השקעה אחת בישראל. בספטמבר אשתקד אישר דירקטוריון המכון השקעה בחברת BO2, המפתחת לבלב ביו־מלאכותי, המיועד להשתלה בחולי סכרת מסוג 1. המכון השקיע 200 אלף דולר בתמורה ל־0.46% מהחברה, כך לפי דיווח החברה למשקיעים בתחילת ספטמבר האחרון.

נתקלת כאן בפערי תרבות?

"הרגשתי בזה כבר בהרצאה הראשונה שלי בישראל. כשאני מרצה ביפן, מפנים אליי מעט מאוד שאלות, אם בכלל. בארה"ב ניגשים אליי הרבה סטודנטים בסוף ההרצאה עם שאלות. בטכניון? לסטודנטים לא היתה סבלנות והם קטעו אותי בשאלות באמצע ההרצאה. ואני אוהב את זה מאוד! הסטודנטים הישראלים הם הפעילים ביותר, ואחריהם ברשימה האמריקאים. אני חייב לציין שבסין חל שינוי, וגם שם שואלים הרבה שאלות, כמו בארה"ב. אבל בשום מקום לא עוצרים לי את ההרצאה כמו בישראל. אני אוהב את הסגנון הזה".

תגייסו כאן עוד כסף בעתיד?

"כן, יש לנו תוכניות נוספות מעבר להנפקה הזאת. אני חושב לגייס כספים, כדי לתמוך באתגרים שציינתי: IoT, ביג דאטה ואינטליגנציה מלאכותית. במכון לחקר האינטרנט אנחנו רוצים לגייס יותר משאבים ולשתף פעולה עם חברות ישראליות. בנוסף, אנחנו מעוניינים בהשקעה בחברות ישראליות וגם ברכישת פה. כדי לממש את הדברים האלה, נצטרך מימון נוסף באמצעות הבורסה של תל אביב.

"אנחנו רוצים לצמצם את המרחק בין מדעי החיים לטכנולוגיית המידע. אנחנו אמנם לא חברה של מדעי החיים, ואני אישית מגיע מתחומי הפיזיקה וטכנולוגיית המידע, לא מכימיה וביולוגיה. אבל בהתבסס על כוחנו בתחום, אנחנו שוקלים גם להיכנס לשירותי הבריאות".

ואתה עצמך תהיה שותף פעיל בתהליך?

"בוודאי. זה החזון האישי שלי, והמטרה הסופית היא לא רק לייצר כסף. כשהגעתי לטכניון שאלתי את הנשיא: 'מה הקונספט של העם היהודי?', והוא ענה לי בפשטות: 'תיקון עולם'. שאלתי: 'מה ההבדל בין תיקון עולם לפילנתרופיה?', והוא השיב: 'תיקון עולם הוא הרבה מעבר לפילנתרופיה'. אז אני אומר לך — הפילנתרופיה שלי היא תיקון העולם שלי".