גיוס חובה לחיל הכדורגל: צעדים קיצוניים בסין לשדרוג הנבחרת

הכדורגל הסיני ידוע בכסף הגדול שמושקע מתוך מטרה להגשים חזון: להפוך לאחת ממדינות הכדורגל המובילות בעולם ובשאיפה גם לזכות בגביע העולם. עם זאת, הסינים עדיין מגששים את דרכם באפלה ואחת לכמה זמן יש מי שמקבל שם החלטות לא שגרתיות.

נבחרת סין. תוכניות ברורות? צילום: איי אף פי

55 שחקני כדורגל סינים בני 25 ומטה קיבלו בשבוע האחרון זימון למחנה אימונים ייחודי של ההתאחדות הסינית עבור דור העתיד של הכדורגל המקומי. התזמון נעשה בסמוך לפגרת הנבחרות, אך המחנה לא צפוי להסתיים בזמן הקרוב. אם לדייק, לפי מכתב הזימון האימונים יימשכו קרוב לשלושה חודשים והשחקנים ישוחררו רק בסוף דצמבר.

על פניו ההחלטה נשמעת מעניינת, אך כשיורדים לעומק הדברים מדובר במצב בעייתי עבור השחקנים והמועדונים. השחקנים שזומנו יתנתקו לחלוטין מהמועדונים וחייהם האישיים ויקדישו את כל זמנם לטובת המשימה הלאומית. מנגד, קבוצות יאלצו להסתדר ללא השחקנים הצעירים שלהם במחזורי הסיום של העונה, דבר שעלול לפגוע במאבקי האליפות ובעיקר במאבקי הירידה, בהם מעורבות קבוצות בעלות סגל קצר יותר.

מחנה האימונים הזה יצר כל כך הרבה רעש סביבו עד כדי כך שברשתות החברתיות בסין הוגדר היום שבו זומנו השחקנים בתור "היום שבו מת הכדורגל הסיני". הידיעות התפרסמו בקצב מסחרר ואחת השמועות הנפוצות הייתה שההתאחדות החליטה לקיים את מחנה האימונים המבודד בטיבט. ההתאחדות הסינית מיהרה להגיב ולהכחיש את השמועות ובנוסף אף ציינה שההחלטה לקיים את המחנה נעשתה בשיתוף פעולה עם כל הקבוצות. דרך אגב, מיקום המחנה עדיין נותר בגדר תעלומה.

מרצ'לו ליפי, מאמן נבחרת סין. מקבל את מה שהוא רוצה צילום: איי פי

זו לא הפעם הראשונה שההתאחדות הסינית מנסה לקדם את שחקניה בדרך שנראית למתבונן מהצד כבעייתית. ב-2016 חתמה חברת לדמן על הסכם חסות עבור הליגה השנייה בפורטוגל. החברה, שהיא בין היתר נותנת חסות להתאחדות הסינית, דרשה החתמה של 10 שחקנים ו-10 אנשי צוות מסין כתנאי לשיתוף הפעולה בין הצדדים. הדרישה הוסרה רק לאחר מחאה ציבורית רחבה בפורטוגל והחברה הסתפקה בשליחה של שלושה מאמנים שיצאו להכשרות בפורטוגל.

הסכם שיתוף נוסף נחתם באותה השנה בין ממשלות גרמניה וסין במעמד ראשי המדינות, אנגלה מרקל ושי ג'ינפינג. ההסכם כלל אירוח של נבחרת סין עד גיל 20 במחנה אימונים בגרמניה, במסגרתו הייתה אמורה לשחק מול קבוצות מהליגה הרביעית במדינה. מחנה האימונים יצא לפועל ב-2017 והסתיים מהר מהצפוי. המשחק הראשון הופסק בשל מחאת פעילי זכויות אדם למען טיבט, ולאחר שההתאחדות הגרמנית לא הצליחה למצוא פתרון שימנע משבר דיפלומטי, הוחלט להחזיר את הנבחרת הסינית לארצה.

בליגה המקומית, חוק הצעירים שהוזכר הוא תוצר של חוק צעירים אחר שנכשל בעונה שעברה. בעבר, קבוצות חויבו לפתוח בהרכב עם שחקן אחד מתחת לגיל 23. מאמנים הצליחו לעקוף את האילוץ הזה בכך שהחליפו את אותו השחקן בשלב מוקדם של המשחק. המאמן הפורטוגלי אנדרה וילאש בואש הפך את המצב ליותר אבסורדי עם חילוף קבוע במהלך רבע השעה הראשונה. באופן כללי מנסים בליגה להגן כמה שיותר על השחקנים הסינים והעונה אף צומצם מספר הזרים, כשקבוצות יכולות לרשום העונה ארבעה זרים בסגל ושישה לאורך העונה, לעומת חמישה בסגל ושמונה לאורך העונה כפי שהיה עד העונה שעברה.

ההתאחדות הסינית נמצאת בפני צומת דרכים משמעותי לקראת המשך הדרך. מרצ'לו ליפי עשה עבודה טובה בתור מאמן הנבחרת ועבר קמפיין מרשים במוקדמות המונדיאל. עם זאת, סין עדיין נופלת מול מעצמות הכדורגל של אסיה, ובעיקר שתי שכנותיה המזרח אסיאתיות, יפן ודרום קוריאה. בימים אלה הוא מתכונן עם הנבחרת לגביע אסיה שייפתח בינואר 2019, אך סין צריכה להתחיל לחשוב על העתיד שלה.

למרות הביקורת והעבר רווי הטעויות, אף אחד לא מאמין שההתאחדות הסינית תשנה את ההחלטה שלה.

מקבלי ההחלטות בסין יצטרכו בסופו של דבר להכריע האם רעיונות מהסוג הזה באמת מקדמים את הכדורגל המקומי. למרות ההתקדמות של סין, אין תחליף אמיתי לעבודה יסודית כבר מגילאי ילדים ונוער, דבר שעדיין לא נפוץ מספיק במדינה. האם הסינים יבינו שזו צריכה להיות הגישה או שהם ימשיכו להתבסס על פתרונות קסם?