ישראל תלויה בסחר בשירותים, אבל הרגולציה חונקת אותו

כלכלני משרד האוצר פרסמו אתמול סקירה נדירה בחריפותה נגד מדיניות הממשלה בכל הנוגע לרגולציה במגזר השירותים. "החסמים הרגולטוריים בסחר בשירותים בישראל הם מהגבוהים ב־OECD והם פוגעים בכדאיותן של השקעות, מרתיעים משקיעים חדשים ומרחיקים את המשק ממיצוי פוטנציאל הצמיחה בהיקף הסחר וההשקעות", כתבו אנשי אגף הכלכלן הראשי באוצר.  

הדברים חמורים במיוחד משום שכלכלות המערב בכלל וישראל בפרט, נשענות יותר ויותר על מגזר השירותים, שהופך לקטר הצמיחה המוביל והמרכזי שלהן. לפי נתוני OECD ל־2017, כ־80% מכוח העבודה בממוצע במדינות החברות בארגון מועסק במגזר השירותים, 75% מהתוצר נובע ממגזר השירותים ו־65% מההשקעות הזרות מגיעות אליו.

היצוא הישראלי, למשל, תלוי במיוחד במגזר השירותים. 45% מהיצוא הישראלי ב־2017 מגיעים ממגזר השירותים, לעומת 30% בלבד ב־2007. לשם השוואה, בממוצע ה־OECD ל־2017 השירותים אחראים ל־22% מהיצוא. בחלק אחר מסקירת כלכלני האוצר מצוין כי הגירעון בסחורות בישראל הולך ומעמיק בקצב מסחרר, בזמן שהעודף בחשבון השירותים הולך ומתעצם. לפי הנתונים, היגרעון בחשבון הסחורות זינק בשנתיים האחרונות ביותר מ־183%, מכ־4 מיליארד דולר ב־2015 לכ־11 מיליארד דולר ב־2017. השנה, הגירעון צפוי לחצות את רף ה־18 מיליארד דולר ולהשלים בכך זינוק של כ־386%. במקביל, העודף בחשבון השירותים צמח ב־18.5% בין 2015 ל־2017, ובסוף 2018 צפוי להשלים צמיחה של כ־38% לעומת 2015.

ראש הממשלה בנימין נתניהו. הבטיח להילחם ברגולציה ולא הביא תוצאות צילום: אלכס קולומויסקי

הסקירה מציגה שורה ארוכה של נתונים ומדדים על רמת הרגולציה בסחר בשירותים. לפי כולם יחד וכל אחד לחוד, מצבה של ישראל הוא הגרוע ביותר בקרב מדינות המערב. המדד העיקרי שבחנו כלכלני האוצר הוא מדד המגבלות בסחר הבינלאומי בענפי השירותים (STRI) של ה־OECD, הבוחן רגולציה המעכבת סחר בשירותים ומתמקד בחברות זרות הנפגעות מחסמים שאינם מכסים, כמו למשל הוראות, תקנות, נהלי הסמכה והליכי בדיקה.

לפי מדד STRI האחרון מדצמבר 2017, ישראל היא שיאנית המערב במספר המגבלות על סחר בינלאומי בכמה מגזרים שירותיים, ובהם שירותים פיננסיים כמו בנקאות וביטוח, תחבורה, תקשורת ושירותים מקצועיים כמו ראיית חשבון, הנדסה, אדריכלות ועריכת דין.

מדד בולט נוסף המופיע בסקירה הוא PMR, מדד הבודק את מידת התחרותיות בשווקים ואיכות הרגולציה. לפי המדד האחרון, מ־2013, ישראל ממוקמת במקום ה־33 מתוך 34 מדינות חברות, בין מקסיקו לטורקיה, שניצבת במקום האחרון. לדברי כלכלני האוצר, "הדבר מצביע על נטל בירוקרטי עודף ורגולציה נוקשה, הפוגעת ברמת התחרות במשק בפרמטרים מרכזיים".

בסקירה, משווים אנשי אגף הכלכלן הראשי את ישראל לפולין, שנמצאת גם כן בתחתית הטבלה. מההשוואה עולים פערים מטרידים לרעת ישראל בכל הקשור במורכבות הליכי הרגולציה ובהתערבות הממשלה בפעילות עסקית.

מעט מדי, לאט מדי

עוד מוזכר בסקירה כי ב־2017 הגיעה ישראל למקום ה־54 במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי, לאחר שרק ב־2007 ניצבה במקום ה־26. בהשוואה רק למדינות ה־OECD, ישראל במקום ה־31 מתוך 35 מדינות. באוצר מסבירים כי ההידרדרות בדירוג זה נובעת מכך שהממשלה נקטה בפעולות מינוריות מדי לשיפור המערכת הרגולטורית בהשוואה למדינות אחרות.

כלכלני האוצר מדגישים אילו נזקים בדיוק נגרמים מעודף המגבלות והרגולציה בתחום. כך למשל, מצוין בסקירה כי הורדת הרגולציה לרמה של המדינות המובילות במדד עשויה להגדיל את הפיריון הכולל בישראל ב־10%. באוצר גם מזיכירים כי ככל שרמת הרגולציה גבוהה יותר, כך נתוני פתיחות הסחר נמוכים.

עוד מציינים בסקירה כי לפי נתוני ה־OECD, הקלת הרגולציה הישראלית תביא לצמיחה של 25% בהיקף ההשקעות הזרות הישירות במדינה. ואם זה לא מספיק, באוצר מציינים כי עלויות חסמי הסחר הרגולטוריים בשירותים נופלות בצורה לא מידתית על שכמן של חברות קטנות ובינוניות.

כלכלני האוצר רומזים בסקירה כי לממשלת ישראל לא יהיה מנוס מלהתמודד עם האתגר הזה. בסקירה, מצויינת ההשקעה הגדולה של ישראל במחקר ופיתוח, שהביאה את ישראל למקום הראשון במדינות המערב בהיקף ההשקעות במו"פ ביחס לתמ"ג. לפי הכלכלנים, הפוטנציאל של השקעה זאת מוגבל כאשר הסביבה העסקית שבה היא מתבצעת אינה חדשנית ורמת הרגולציה בה גבוהה.

מה אפשר לעשות

באוצר ממליצים לממשלה לנקוט בכמה פעולות מיידיות כדי לשפר את המצב: חתימה על הסכמים לכינון אזורי סחר חופשי על שירותים, כמו שקיימים בסחר בסחורות; אימוץ רגולציות, סטנדרטים ונורמות של שחקנים משמעותיים כמו האיחוד האירופי; וביצוע רפורמות רגולטוריות עבור הענף, לרבות אימוץ מדיניות להקלת דרישות הכניסה עבור ספקים זרים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ואנשי משרדו אומרים כי הציבו את המלחמה בנטל הרגולטורי בראש סדרי העדיפויות שלהם. למרות זאת, עד כה אין התקדמות ממשית בנושא. בדו"ח שהזמינה הממשלה מה־OECD נקבע כי למרות הכוונות והרצון הטוב, ישראל צריכה לעבור דרך ארוכה מאוד כדי להגיע להקלה משמעותית. בזמן השקת הדו"ח נתניהו אף התגאה כי ב־OECD ציינו הישגים רבים של ישראל בתחום, אולם בסופו של דבר הדו"ח כלל בעיקר ביקורת ונקודות לשיפור.

ב־OECD אף כתבו כי המקרה הישראלי כה חמור, שאין מנוס מהקמת גוף שיפקח על הרגולציה.