שקד ולוין במסר לנתניהו: "בטל את ועדת גולדברג"

הקריאה לביטול הוועדה באה אחרי שורה של יוזמות מצד שני השרים לצמצם את כוחם של גורמים מקצועיים בשירות המדינה. לדוגמה, ועדת שקד ולוין, שבראשה עמדו השניים, קראה בין היתר להגדיל את מספר הגורמים בעלי הזיקה הפוליטית בוועדות איתור ולמנות מנכ"לי משרדים כמינויים פוליטיים.

בנימין נתניהו צילום: אלכס קולומויסקי

המתקפה החדשה על הוועדה המייעצת באה על רקע הקשיים שעלו בחודשים האחרונים בפעולתה: רו"ח איריס שטרק ותא"ל (במיל') יעקב נגל שמונו לחברים בה הואשמו בזיקות פסולות לראש הממשלה, ולאחר שהוגשה עתירה נגדם חברותם לפני כחודש הם פרשו.

"תהליכי המינוי הבלתי נגמרים מרחיקים אנשים מהשירות הציבורי", הסביר לוין. "אם פעם היו בוחנים את המועמדים, היום בג"ץ בוחן את הבוחנים. זה אבסורד".

מלקחי בר־און־חברון

הוועדה המייעצת, שבראשה עומד היום שופט העליון בדימוס אליעזר גולדברג, מופקדת על בדיקת המועמדים לשבעת התפקידים החשובים בשירות המדינה, בהם הרמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה ונגיד בנק ישראל. היא הוקמה מכוח חוק ב־1999 כלקח מפרשת בר און־חברון, שבה הועלה החשד כי מינוי היועץ המשפטי לממשלה היה כרוך בעסקה סיבובית מושחתת. לפי הטענות, ראש הממשלה דאז נתניהו קידם את מינויו של רוני בר־און לתפקיד תמורת הבטחתו להגיע לעסקת טיעון עם יו"ר ש"ס אריה דרעי, שאמור היה להסיר את התנגדות סיעתו להסכם חברון. לפני גולדברג עמדו בראש הוועדה עוד שני שופטי עליון בדימוס, גבריאל בך ויעקב טירקל.

הצעתם של שקד ולוין זוכה לתמיכה מפתיעה מנציב שירות המדינה לשעבר שמואל הולנדר, שהתנגד בעבר נחרצות להצעות של השניים. הולנדר טען כי פרשת בר־און־חברון, שהניעה את הקמת הוועדה, היתה מקרה קיצוני ביותר, "וכמו שאומרים, דוגמאות גרועות מולידות חוקים גרועים". לדבריו, "התוצאה הישירה של 20 שנות עבודת הוועדה היא סרבול מינויים חשובים בשירות המדינה והרחקת אנשים רציניים מהגשת מועמדות. המפסיד הגדול הוא הציבור הישראלי. מה שעושים היום למועמדים זה איום ונורא; המגמה היתה קיימת כבר בתקופתי, אבל נעשתה קיצונית. אהרן ברק ויצחק זמיר מונו ללא ועדות - האם הם היו רעים?".

בסופו של דבר, סיכם הולנדר, "לוועדות האלה ממילא אין כלים עצמאיים לבדוק ולבחון, ומי שמחליט בסוף הוא היועץ המשפטי לממשלה".

יעילות מפוקפקת

הולנדר הזכיר את מינויו של יואב גלנט לרמטכ"ל אחרי שנחשפו חריגות בנייה בביתו. הוועדה המייעצת, שבראשה עמד אז טירקל, אישרה את המינוי. דווקא חברי הממשלה שתמכו בו נרתעו מהביקורת הציבורית ומהסתייגות היועץ המשפטי לממשלה וויתרו על המינוי.

גם שר האוצר לשעבר משה נסים, שהיה חבר ועדת טירקל במשך כעשור, טען בפני "כלכליסט" כי אין מקום לוועדות כאלה. לדבריו, "50 שנה מינו ממשלות ישראל נגידים, רמטכ"לים ומפכ"לים טובים ללא ועדות מייעצות. הממשלה היא גוף בוגר מספיק לקבל החלטות, שנושא באחריות כלפי העם בענייני ביטחון, כלכלה וחברה. היא לא זקוקה לגורם חיצוני כדי למנות. ראוי לבטל את כל הוועדות המייעצות". נסים הוסיף כי כתב על עמדתו הן לנתניהו והן לחברי ועדת שקד־לוין.