אין סוף לשכר הסופי של מפרקי חברת פנינת הכרך

רו"ח שמואל רוזנבלום ועו"ד יעקב ריבנוביץ, המפרקים של חברת הקרקעות פנינת הכרך, שקיבלו שכר טרחה סופי בהיקף 18 מיליון שקל לפני שלוש שנים - מבקשים כעת מנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין להגדיל את שכרם ב־2.4 מיליון שקל בנימוק שבדיעבד הם גילו שהעבודה רבה יותר מכפי שחשבו.

את דרישתם לדיון מחודש בסוגיית השכר שלהם מבססים המפרקים על פסיקתו של אורנשטיין בתיק קלאבמרקט, שבו, באורח חסר תקדים, נעתר אורנשטיין לדרישת שני המפרקים, עו"ד שלמה נס ורו"ח גבי טרבלסי, שכבר קיבלו 21 מיליון שקל כשכר סופי, והגדיל את שכרם ב־3 מיליון שקל נוספים.

השופט איתן אורנשטיין צילום: יריב כץ

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי יום לאחר שהוגשה הבקשה בתיק של פנינת הכרך העביר אורנשטיין את התיק להמשך טיפול של השופט חגי ברנר. לא ברור אם העברת התיק לברנר נעשתה כדי שאורנשטיין לא יהיה כבול לפסיקה שלו בתיק קלאבמרקט.

אלא שבבקשה שהגישו כעת נכתב שהם “לא העריכו נכונה את ההיקף העצום של הפעולות הנדרשות”. לדבריהם, היה עליהם לטפל בשלוש השנים האחרונות ב־100 פעולות רישומיות של נכסים וכן בסוגיה מיסויית בלתי צפויה שפתרונה העסיק אותם למשך כשנתיים. עוד הם כתבו בבקשה שבקופת הפירוק הצטברו 7.25 מיליון שקל, והם סבורים שניתן לחלק מחצית מהסכום לבעלי המניות, והם דורשים 2.4 מיליון שקל.

לטענת השניים, בעת שביקשו את שכר הטרחה שלהם ב־2015, חשבו כי כל שנותר להם הוא לפעול לקבלת אישורי מסים ואישורי עירייה ולבצע את העברת הנכסים על שם בעלי המניות, אך “מצב הדברים השתנה בעקבות דרישות מרשויות המע”מ שהצריכו התדיינות מתמשכות”.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי בבקשת השכר שהוגשה ב־2014 הקדישו המפרקים שני עמודים מלאים לפירוט כל הפעולות שעוד צפויות להם במסגרת ההליך, והם כתבו בין היתר כי יגישו דיווחים לרשויות המס ואת כל ההצהרות הנדרשות, ימשיכו לגבות חובות מבעלי מניות, ימציאו לכולם את שוברי מס הרכישה, יצהירו על זכאות כל בעל מניות וירשמו את כל הזכויות.

כנס ספקים של קלאבמרקט צילום: צביקה טישלר

תעלול משפטי

בהיבט המשפטי כותבים השניים כי בהתאם להחלטתו של אורנשטיין בתיק קלאבמרקט, החלטה בבקשת שכר טרחה לעולם איננה פסק דין כי אם החלטה בלבד. על פסק דין חלים הכללים הרגילים של “מעשה בית דין”, ובהם זכות ערעור בתוך 45-30 יום, ואם לא מוגש ערעור, לא ניתן עוד לפתוח את הסוגיה לעולם. אם מדובר בהחלטה בלבד, הרי לנצח פתוחה הדלת בפני המפרקים לבקש לשנות אותה באמצעות הגשת בקשה ל"עיון מחדש בהחלטה" בגלל שינוי נסיבות. כך באמצעות תעלול משפטי ניתן לייצר מצב שבו שכר הטרחה של בעלי תפקיד רק ימשיך ויעלה. השופט ברנר הורה לבעלי המניות להגיב לבקשה עד סוף החודש.

פנינת הכרך נוסדה ב־1961 במטרה לרכוש ולפתח קרקע בשטח של כ־313 דונם באזור חולות ראשון לציון. הקרקע נרכשה בכספם של רוכשים רבים שהחזיקו ב"מניות רכוש", ומי ששלט בחברה היה עו"ד משה שוב, שהחזיק 199 מתוך 200 המניות הרגילות של החברה. בספטמבר 2004 הורתה השופטת ורדה אלשיך על צו לפירוק פנינת הכרך, לא בגלל חדלות פירעון אלא "מטעמי צדק ויושר", עילה שנעשה בה שימוש נדיר. למעשה, החברה פורקה עקב סכסוכים בין בעלי המניות ובין עו"ד שוב, שהסכים לפירוק בתנאי שבנו, עו"ד שמואל שוב, ימונה למפרק. אלא שהשופטת סירבה והורתה על מינוי רוזנבלום וריבנוביץ.

בקשות יוצאות דופן

הליכי הפירוק התעכבו בגלל תביעת חוב שהגיש עו"ד שוב, והטיפול בה הושלם רק ב־2012. ב־2014 אושר מתווה חלוקת הקרקעות בין בעלי המניות, ובאוגוסט אותה שנה הגישו השניים בקשה לפסוק להם שכר טרחה אסטרונומי בהיקף 25 מיליון שקל, לפני מע"מ.

כבר אז בקשתם היתה יוצאת דופן ונכתב בה כי תקנות שכר הטרחה החלות על תיקי פירוק אינן נותנות מענה לתיק זה מפני שהם לא מכרו בו כמעט נכסים וגם לא חילקו כסף מזומן לנושים. הם דרשו לקבל 6% משווי ערך הנטו של הנכסים שחולקו, שהם 18.3 מיליון שקל, וכן רכיבים נוספים.

בפועל אושרו להם 15.4 מיליון שקל, לפני מע"מ. מדו”ח כספי שצירפו עולה שקיבלו 18.4 מיליון שקל, כולל מע"מ.

דוברת ביהמ”ש מסרה: "מדובר בהליך שגרתי של ויסות תיקים בין שופטי מחלקת חדלות פירעון, ולפי צורכי העבודה".

המפרק עו”ד ריבנוביץ מסר: "הבקשה הוגשה לאחר השלמת המלאכה שנמשכה 14 שנה ואיפשרה חלוקת נכסים בשווי 700-600 מיליון שקל".