דו"ח טכנולוגי
כשוויקיפדיה הופכת לחומה שבין הגולש ותעמולת הימין הקיצוני
האנציקלופדיה השיתופית מרחיקה ומגבילה אתרי פייק ניוז ומפיצי תוכן שנאה בולטים, ספר חדש מספק הצצה ללשכות הבכירים בעמק הסיליקון, אמזון מעלה את משכורות הפועלים אך בינתיים פוגעת בתנאים שלהם ורוצח נעצר בזכות שעון חכם
לא ינום הוויקי-שומר
"מוניטין ארוך טווח של פרסום כזבים, המצאות ועיוותים גסים לגבי אנשים חיים אליו הוא מתנגד, ללא מבנה משמעותי לבדיקת-עובדות". כך תיאר אחד מעורכי וויקיפדיה את אתר ברייטברט, השופר המרכזי של הימין הקיצוני בארה"ב. דעתו של העורך הזה ייצגה לא רע את הלך הרוח של עורכים רבים אחרים, שקיימו לאחרונה דיון בנושא. בסופו של הדיון הוחלט שלא לאשר להציג את ברייטברט כמקור לגיטימי לתוכן באנציקלופדיה השיתופית.
"המדריך למקורות מהימנים מדגיש ספציפית כי כתבות צריכות להיות מבוססות על גורם שלישי אמין עם מוניטין של בדיקת עובדות ודיוק. לברייטברט יש את המוניטין ההפוך", הוסיף אותו עורך, אשר תרומתו לוויקיפדיה מתמקדת בנושאים רחוקים מפוליטיקה, כמו עריכת ערכים הנוגעים לחיות בר ושמורות טבע.
לא מדובר בחדשה מרעישה לכל מי שיש לו היכרות בסיסית עם ברייטברט ומנגנון תקין להסקת מסקנות. למי שלא מכיר, אביא כדוגמה כמה דוגמאות מהשנים האחרונות לפניני האתר: "האם פמיניזם הופך נשים למכוערות?" תוהה כותרת אחת, ואחרת כאילו עונה בקביעה כי "אמצעי מניעה הופכים נשים למשוגעות ולא מושכות"; "אין שום אפליה בהעסקת נשים בטכנולוגיה, הן פשוט נוראיות בראיונות" קובעת כותרת נוספת; האתר מתהדר בכתבות נוספות שלועגות ללהט"בים ותולות בהם את האחריות לאיידס, מאשימות חשיבה של פוליטיקלי קורקט ב"מגיפת אונס מוסלמי", קוראות לפוליטיקאי שלא מיישר קו עם טראמפ "יהודי סורר" ומזמינות נשים לעזוב את האינטרנט כפתרון להטרדות המקוונות. כל הסופרלטיבים הנהדרים האלה פורסמו כאשר עורך האתר היה סטיב באנון, אותו סטיב באנון שעל בסיס הרקורד המקצועי הנ"ל קודם לתפקיד בבית הלבן.
ויקיפדיה עצמה היא רחוקה ממושלמת ופגיעה למתקפות, אך עורכיה המסורים - שרובם פועל בהתנדבות - עושים את עבודתם מתוך תחושה של שליחות ואינם מונעים מאג'נדה פוליטית או תאגידית. יחד עם ברייטברט הוחלט בדיון להסיר גם את גיבוב הקונספירציות Infowars של אלכס ג'ונס ואת האתר Occupy Democrats שמגדיר עצמו כארגון פוליטי המזוהה עם המפלגה הדמוקרטית. שלא במפתיע, הסרת אוקיופיי לא זכתה להתנגדות מיוחדת שכן משתמשים המזהים עצמם כדמוקרטים או ליברלים נוטים להסתמך על צריכה הרבה יותר מגוונת של אתרי חדשות, ואוקיופיי אינו כלול כמקור חדשות מרכזי.
כל האתרים המצויינים אינם חסומים מוויקיפדיה, אך ההתייחסות אליהם באתר מעתה והלאה תהיה כגורמים לא אובייקטיביים. בעידן הפוסט-אמת והעובדות האלטרנטיביות, עורכי וויקיפדיה לא נכנעים ללחץ הציבורי הפתולוגי להצגה של "שני הצדדים" בדיונים עובדתיים, ובוחרים לפרסם מה שאפשר להוכיח בצורה אובייקטיבית. אתם יודעים, הדבר הזה שפעם כינינו "האמת".
האידיוטים שמנווטים את הספינה
"סיפור פיקטיבי לחלוטין אך נכון במהותו מעמק הסיליקון", מעידה כותרת המשנה על ספרה החדש של ג'סיקה פאוול, "השיבוש הגדול". פאוול עזבה את תפקידה כראש אגף התקשורת של גוגל באוגוסט 2017, ופנתה לכיוון מפתיע: תואר שני באמנות וכתיבה יוצרת. עם כל הכבוד לכישורי הכתיבה היצירתית של פאוול, נדמה כי החלק של הסיפור שנכון במהותו הוא דווקא זה שמעורר את הבאז. פאוול, שנחשבה יועצת קרובה של המנכ"ל סונדאר פיצ'איי ותוארה על ידו בהערצה כ"אדם נדיר ויוצא דופן" עם עזיבתה, טורחת לתקן כי חלקו האמיתי של הסיפור אינו מבוסס על גוגל וכי רבות מהחוויות המוזכרות שם באות מבאדו, חברת אפליקציית דייטינג אירופית בה הועסקה קודם לכן.
דווקא בגלל שהרקע הטכנולוגי של פאוול מגיע לא רק מגוגל, או אולי זאת הודות ליכולת שלה להפשיט את הסיפור ממאפיינים גיאוגרפיים ופרסונליים, מצטיירת תמונה ברורה של התעשיה, והבעיות שניצבות בבסיסה. "השיבוש הגדול" מפנה זרקור לחוסר הגיוון של עובדי ומנהלי חברות עמק הסיליקון, כבעיה שהיא לא סימפטום של המערכת אלא אבן יסוד עליה בנויה, ומתוכה צצים תחלואים רבים אחרים של תעשיית הטכנולוגיה.
"אני לא חושבת שלכולם יש קול שווה", אמרה פאוול בראיון לניו יורק טיימס. "אפילו אם שמים בצד את הנושא הרחב יותר של מגוון מגדרי, אתני, או מעמדי - עדיין יש בעיה של אבחנה מפלה על בסיס רקע אקדמי. אם יש לך היררכיה שבה מהנדסים הם תמיד בראש הסולם, ואלו שמתוקף תפקידם נדרשים לתקשר עם העולם החיצוני הם בהכרח כמה דרגות למטה, אז קולם של האנשים האלה לא נשמע באופן שווה ואנחנו ממש מפספסים פה משהו". ההגדרה הזו של פאוול היא אולי צעד משמעותי בהבנה של הפער בין חדשנות טכנולוגית ופופולריות, הבנה שעשויה למנוע אסונות מקצועיים או תדמיתיים, כמו למשל המהדורה הראשונה של משקפי גוגל גלאס.
אנהאטה, החברה הדמיונית שיצרה פאוול המורכבת ממאפיינים של גוגל ובאדו יחד, מאבדת במהלך הסיפור את הפרספקטיבה של העולם החיצוני. רשלנים לגבי שימוש בכוחם ועיוורים לכל דבר מחוץ לעולם הטכנולוגיה, מנהיגי אנהאטה משתיקים כל קול חיצוני הממליץ על דרכי פעולה יעילות יותר ואדיוטיות פחות. פאוול עצמה מאמינה כי התמורות האלה בעמק הסיליקון אינן באות מתוך רשע, אלא יותר צרות מוחין מבוססת קפיטליזם ואגו, קומץ אנשים היפר תחרותיים בתוך בועה שאי אפשר לראות מחוצה לה.
"התחלתי להרגיש שאפילו אני מתחילה להגן על דברים שאינם ניתנים להגנה", הסבירה מה דחף אותה לעזוב. בניגוד לאחת הדמויות בספרה שטענה כי "רעיונות גדולים צריכים להיות פשוטים, ולהתאים על מפית", לפאוול אין פתרונות קסם באמתחתה, רק תקווה לפתוח דיאלוג בנושא. הפיתרון לתרבות ארגונית חולה, שמתנהלת כמו כת וממחזרת את אוויר הנשימה שלה עד למחנק, יאלץ להיות מהפכני ומורכב הרבה יותר, אם בכלל.
הטריק של בזוס
בדקה האחרונה הרוויח ג'ף בזוס כ-36 אלף דולר, כמעט עשרת אלפים דולר מעל השכר החציוני של עובד מחסן של אמזון, לפחות עד לאחרונה. ההתחייבות האחרונה של החברה להעלות את שכר העובדים שלה ל-15 דולר לשעה, פי שניים משכר המינימום הפדרלי בארה"ב, התקבלה בברכה ותשואות רמות, אבל הזהרנו אתכם שלא לחגוג. עכשיו, לאחר הסיקור החיובי והפירגונים בטוויטר, מגיע המלכוד: בבד בבד עם העלאת השכר, אמזון תבטל את הזכאות של עובדיה להמשיך לקבל בונוסים או נתחים ממניות החברה.
במיטב המסורת של 2018 מדובר בעוד סיפור הרגשה טובה עם טוויסט מאכזב, אך כלל לא מפתיע. סיפורי הזוועות על מה שקורה לעובדים ולנהגים של אמזון לא הם שהניעו את מנכ"ל החברה והאיש העשיר בעולם, ג'ף בזוס, לפעולה. הצורך בשיפור תדמית עקב הצעת חוק לא מחמיאה, והיעדר מספיק עבדים מודרניים לאייש את המחסנים טרם טירוף הכריסמס, הם אלה שגרמו להחלטה על העלאת השכר- שעכשיו מתבררת כבכלל לא העלאה.
בעוד אמזון ממשיכה לטעון כי השינוי עדיין ייתקבל אצל כל העובדים בשכר הנטו כהעלאה, הגרדיאן חשף כי חלק מעובדי המחסן - שהיו זכאים לבונוסים על התמדה וביצועים ומניה אחת בשנה - עתה ייראו ירידה בתלוש השכר שלהם. החברה ממשיכה לטעון כי העובדים "מעדיפים את המיידיות שבכסף מזומן על פני רווח מניה", שזו דרך יפה להגיד שאנשים קודם כל יעדיפו להאכיל את המשפחות שלהם, ובכל מקרה זה לא שיש להם ברירה. ובינתיים, עוד 36 אלף דולר נכנסו לכיסו של בזוס מאז הפעם האחרונה שקראתם את המשפט הזה - 5,000 דולר יותר ממה שמרוויחים פועליו בשנה שלמה. כן, גם לאחר ההעלאה.
קצרצרים
1. גבר בן 90 נעצר בחשד לרציחת בתו החורגת לאחר שנתונים משעון הפיטביט שענדה, בצירוף עם מצלמות אבטחה, הראו כי הוא ככל הנראה הרוצח. המקרה הזה מהווה כבר את הפעם השנייה שפיטביט מסייעת ללכידת רוצח פוטנציאלי: בפעם הקודמת סייעה למעצר של גבר שככל הנראה רצח את אישתו, אך התקשר לדווח על מותה כשעה לפני שהפסיקה לנוע, לפי נתוני פיטביט. שני מקרים מתועדים עד כה והזרוע עוד נטויה, לפחות לפי פרוטוקול החברה, בו שומרת פיטביט את הזכות לשתף את נתוני המשתמשים עם רשויות החוק לפי הצורך. לפחות אם תענדו פיטביט ותואשמו לשווא בעבירה גם אז - לפי התקנון, בכל אופן - תזכו לאליבי מהחברה.
2. נורג'האן סאלק, סטונדטית בריטית למדעי המוח, הגיעה להשלים את התואר הדוקטורט בברלין, וחיפשה דירה דרך Airbnb. לאחר סינונים וחיפושי אינספור נכסים, ונסיונות ליצור קשר עם המארחת בדירה הנבחרת, קיבלה סאלק תגובה מרתיחה: בקשתה נדחית משום שכיסוי הראש אותו היא לובשת - החיג'אב- הופך אותה ל"בלתי מתאימה לשכונה". הדירה, לעומת זאת, הבהירה המארחת - עדיין פנויה. סאלק שלחה תגובה ארוכה ומנומסת למארחת המפלה, אך לא קיבלה מענה. גם פנייתה לחברת Airbnb לא נענתה בתחילה, עד שציוץ בנושא הפך לוiיראלי, ו-Airbnb התעוררה. החברה הציעה את עזרתה במציאת דירה חלופית, חסמה את המארחת הגזענית ואף הציעה פיצוי כספי והאורחת נעתרה - אך הנזק כבר נעשה. סאלק לא מצאה אפשרות חלופית דרך Airbnb ונאלצה לפנות לפלטפורמה חלופית. עם זאת, מעודד לראות שקצת אור שמש יכול לא רק לחטא, אלא גם לזרז התנהלות מוסרית אצל כל חברה.
3. מריחואנה שגדלה בחלל נשמעת כמו אסוציאציה שאולי נהגתה בהשפעת מריחואנה שגדלה כאן על הפלנטה, אבל זו עומדת להיות מציאות: חברת ספייס טנגו פיתחה סביבת גידול ניידת לקנביס רפואי במיקרו-כבידה. החברה רוצה לבחון באמצעות הפיתוח מה ההשפעה של הירידה המשמעותית בכוח הכבידה על הגידולים, בשיתוף פעולה עם חברות חקלאיות מקנטקי. מאז 2015 הספיקה לשים שתי קופסאות כאלה על תחנת החלל הבינלאומית, ושולחת עוד בערך שש פעמים בשנה. מאז שונה החוק לגידול קנאביס בקנטקי הורחבה החקלאות המקצועית של הגידול משמעותית. עם מגמת הליגליציה של השנים האחרונות, יתכן שבקרוב יוכלו חובבי הז'אנר לאכול עוגיות חלל מהחלל.