בלי שיפוטיות: כך תתיידדו עם הפרעת הקשב של ילדכם

תחילת שנת הלימודים מסמלת מדי שנה התחלה חדשה, חברים חדשים, וגם אתגרים והתמודדויות שהילד/הנער צפוי להיתקל בהם בין כתלי בית הספר ואף מחוצה להם.

עבור מי שסובלים מהפרעות קשב וריכוז - ADHD - תחילתה של שנת הלימודים מאתגרת הרבה יותר. הקשיים בהם נתקלים ילדים ונערים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז במסגרת הלימודית הם רבים ומצריכים התייחסות מיוחדת. אין ספק כי המודעות הקיימת היום להשפעה של הפרעות קשב וריכוז גדולה הרבה יותר מבעבר, הן על ידי מערכת החינוך והן על ידי ההורים עצמם. ועדיין – חשוב להכיר בעובדה כי להפרעות קשב וריכוז יש השפעה רחבה הרבה יותר מההשפעה על יכולתו של הילד להתרכז בלימודים ובהכנת שיעורי הבית.

על פי הערכות משרד הבריאות כ-5%-10% מהילדים בישראל מאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז. כולנו נתקלים לעיתים בקושי להתרכז, בחוסר יכולת לסיים משימה במסגרת זמן נתון, אך זו אינה הפרעת קשב וריכוז. הקשיים הנירולוגיים שבבסיס הפרעות הקשב והריכוז משפיעים על מגוון רחב של תפקודים שקריטיים מאוד לוויסות עצמי ולכן עלולים להשפיע על המוטיבציה, היכולת להיות עקביים, ויסות של כעס ותסכול ועוד. כחלק מההפרעה קיימת פגיעה בתפקודים ניהוליים (Executive Functions) האחראיים על ויסות עצמי ותהליכי עכבה. כך לדוגמה טווח הזיכרון העובד של ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז הוא צר יותר, תחושת הזמן שלהם היא שונה ואף קשה להם יותר להתמיד ולהשקיע עבודה עבור מטרה אבסטרקטית ורחוקה, ולכן הם זקוקים להתניות מידיות.

תלמידים בבית ספר יסודי (ארכיון) צילום: תומי הרפז

להפרעות קשב וריכוז יש נגיעה בתחומים רבים בחייו של הילד: הן משפיעות על הקשרים החברתיים שלו, על הוויסות הרגשי, המוטיבציה, על יחסיו עם הוריו ועם שאר בני המשפחה וכמובן על התפקוד הלימודי.

כך לדוגמה, המקרה של אורי (שם בדוי) שעלה השנה לכיתה ו'. עוד בהיותו בגן הצוות דיווח על הקושי של אורי לשבת לפרקי זמן ארוכים ולהקשיב מבלי להפריע בשעת פעילות. קשייו באו לידי ביטוי באופן חד יותר עם המעבר לכיתה א' והחריפו עם העלייה לכיתה ג'. תשומת ליבו הוסטה בקלות, היו לו גם תסמינים של היפראקטיביות (כלומר, תנועתיות יתר), היה לו קושי להתארגן, הכנת שיעורי הבית הייתה עינוי עבורו ועבור כל המשפחה. בשל התנהגותו בבית הספר נשלח פעמים רבות "להירשם" וצבר הערות על התנהגות לא נאותה. במהרה החל אורי להרגיש שהוא תלמיד שהמורים לא אוהבים, שהמורים מרבים לכעוס עליו, והרגיש שהוריו מתוסכלים ממנו ולא מרוצים מהישגיו והתנהגותו. בסוף כיתה ה', ביום הבחינה בחשבון, אליה למד רבות והשקיע מאמץ רב מבחינתו, הוא היה מתוח כי הרגיש שזה הסיכוי שלו להוכיח את עצמו בפני כולם שהוא אינו טיפש או עצלן. במהלך הבחינה רעשים בחדר ומחוצה לו הקשו עליו להתרכז בשאלות. בתום הבחינה הרגיש כעוס ומתוסכל וכשחזר הביתה בעט בכיסא ונכנס לחדר בטריקת דלק. אמו כעסה על התנהגותו ונזפה בו. הציון בבחינה לא איחר לבוא ומצב רוחו והביטחון שלו ביכולותיו ירדו. ואורי החל לומר שהוא "לא שווה" וגרוע, היו לו מריבות עם הוריו, והוא אמר שאינו אוהב ללכת לבית הספר. הוריו הבינו שמשהו לא כשורה ופנו לעזרה, והוא אובחן עם ADHD.

המקרה של אורי מדגים עד כמה רחבות ההשפעות שיש להפרעות הקשב והריכוז. הורה שילדו סובל מהפרעת קשב וריכוז צריך להיות מודע להשפעות האפשריות, לזכור כי ילדו מתמודד עם שלל האתגרים בכיתה ומחוצה לה ושההפרעה משבשת תפקודים פסיכולוגים בסיסיים רבים. היכרות עמוקה עם מכלול הביטויים של ההפרעה אצל ילדו עשויה לעזור להורה לשפר את המצב וזאת תוך שהוא ניצב לצד ילדו בהתמודדות.

לימוד אודות ההפרעה וההשפעה שלה על ילדכם, צריכה להתמקד בבחינת אופני הביטוי של ההפרעה במרחבי החיים השונים שלו - בכיתה, בבית ועם בני גילו. קבלת הילד, ללא שיפוטיות, וחשיבה על ההתאמות הנדרשות עבורו במסגרות השונות, יסייעו לו לממש את מלוא הפוטנציאל שלו וימנעו פגיעה בדימוי העצמי.

ד"ר בנטוב היא פסיכולוגית קלינית בבית הספר למדעי ההתנהגות במסלול האקדמי המכללה למינהל