מאגר נתוני האשראי החדש ימנע דחיפת אשראי ללקוחות

לפיקוח על הבנקים יש ציפיות גבוהות ממאגר נתוני האשראי שעתיד לצאת לדרך במחצית הראשונה של 2019 במטרה להגביר את התחרות בשוק האשראי ולהוזיל ריביות לצרכן. אלא של"כלכליסט" נודע כי מי שאמורים להיות המשתמשים המרכזיים של המאגר ‑ ספקי האשראי החוץ־בנקאי ‑ מזהירים כי לא ישתמשו בו בגלל העלויות הגבוהות שלו שפורסמו לאחרונה.

המאגר אמור לרכז לראשונה את כל המידע על היסטוריית האשראי של ציבור הלווים בישראל ולהיות נגיש לכל ספקי האשראי במערכת כך שיוכלו לתמחר בצורה מדוייקת את סיכון האשראי. זאת בניגוד למצב כיום שבו למעט הבנקים, שמחזיקים ברוב המידע על הלווים המחזיקים אצלם חשבון עו"ש והוראות קבע, ספקי האשראי החוץ־בנקאי לא מכירים את תמונת החוב המלאה של הלווה הפוטנציאלי ואת היסטוריית האשראי שלו. כך לגופים החוץ־בנקאיים יש קושי להתחרות על לקוחות מול הבנקים.

סוף לחגיגת האשראי

עד כה חברות כרטיסי האשראי וגופי אשראי חוץ־בנקאי כמו מימון ישיר נהגו לאסוף מידע על לקוחות פוטנציאליים דרך חברות כמו BDI או דן אנד ברדסטריט' שמספקות תמורת 20‑40 אגורות לשאילתא מידע בעיקר על פשיטות רגל.

לאחרונה עדכן בנק ישראל את "צו נתוני אשראי (אגרות)" ‑ שחושף את עלות השימוש במאגר נתוני האשראי. בעלויות האלה יישאו גופים כמו BDI כדי להשתמש בנתוני המאגר (כלשכת אשראי) שאותו יעבירו הלאה בתמורה לתשלום ללקוחות הקצה ‑ נותני האשראי. העלות תנוע בין שקל אחד למסירה בודדת של נתוני אשראי לגבי לקוח, לשני שקלים עבור מידע על שינויים בנתוני האשראי של הלקוח ובין 3‑5 שקל לקבלת מידע רחב יותר.

בסביבת חברות האשראי החוץ־בנקאי טוענים כי מדובר בעלויות הגבוהות בין פי 10‑20 מהעלויות שהן משלמות כיום על קבלת מידע על היסטוריית פשיטות רגל וצ'קים שחזרו.

אולם נראה שמה שבעיקר מטריד את חברות האשראי החוץ בנקאיות הוא שהמאגר החדש יאסור לראשונה את השיטה שלהם להגיע ללקוחות, או במילים של גורמים בבנק ישראל, "לדחוף אשראי ללקוחות". השימוש הרווח במידע שלילי על ידי שחקנים חוץ בנקאיים נועד לשמש לניטור ‑ סימון מראש של לקוחות פוטנציאליים אליהם הגוף יכול ליזום פניות להצעת אשראי ותוך סינון ופסילת לווים עם היסטוריית אשראי בעייתית.

שר האוצר משה כחלון. הרפורמה בשוק האשראי עלולה לרדת לטמיון צילום: יאיר שגיא

היתרון של הבנקים יישמר

הכלים שנמצאים בידי חברות האשראי החוץ־בנקאיות להגיע ללקוחות דלים מאלו של המערכת הבנקאית משום שאין להם ממשק שוטף עם הלקוחות. בעוד שלקוח הבנק מקיים ממשקים שמאפשרים לבנק להציע לו אשראי ‑ פנים מול פנים, בטלפון או דרך פרסומות באתר הבנק, הגישה ללקוחות של חברות האשראי החוץ־בנקאי קשה יותר. הן עושות זאת בעיקר דרך פרסום בכלי התקשורת, בפרסום חוצות, אך גם דרך שיחות יזומות בטלפון ובמייל. מאגר נתוני האשראי, שאמור להגביר את התחרות בשוק האשראי, פועל במובן זה בכיוון ההפוך ‑ הוא עתיד להקשות משמעותית על גופים חוץ־בנקאיים להגיע ללקוחות כיוון שימנע מהם את האפשרות לקבל מידע "רזה" וזול על לקוחות פוטנציאליים כדי לבדוק אם הם מועמדים מתאימים לקבלת אשראי.

הסיבה לכך היא שבבנק ישראל לא אהבו את המודל שבו חברות אשראי פונות ללקוחות פוטנציאליים ומשדלות אותם לקחת אשראי ולכן הגדירו שמאגר נתוני האשראי יהיה המאגר היחידי שממנו יוכלו חברות האשראי לשאוב מידע על הלווים, כך שמאגרים קודמים שמציעים סינון צר יבוטלו. בנוסף, מאגר נתוני האשראי יוכל לשמש את חברות האשראי אך ורק לקבלת מידע באישור הלקוח שפונה אליהן כדי ליטול אשראי, ובהסכמתו למתן המידע לגביו. במילים אחרות, לא ניתן יהיה יותר לקבל מידע כללי על הלקוח ללא אישורו. המשמעות מבחינת חברות האשראי החוץ בנקאי היא הרסנית ‑ הם לא יוכלו להציע יותר אשראי ללקוחות אלא דרך פרסומים כלליים.