טורבוביץ' מקודם ללאומי על טיקט איזון המנכ"לית

רגע לפני שהמרוץ לכס יו"ר בנק לאומי נכנס לישורת האחרונה, זוכה המועמד של בנק ישראל, הממונה על הגבלים עסקיים לשעבר ד"ר יורם טורבוביץ', לרוח גבית מחברת הייעוץ האמריקאית גלאס לואיס (Glass Lewis). ל"כלכליסט" נודע שהחברה ממליצה לגופים המוסדיים הזרים שמחזיקים במניות הבנק ושנמנים עם לקוחותיה לבחור בטורבוביץ' לדירקטוריון הבנק — עמדה שממנה יוכל לכבוש את תפקיד היו"ר.

ההמלצה מגיעה לאחר שבשבוע שעבר נחשפה ב"כלכליסט" ההמלצה של חברת ISS האמריקאית, שמייעצת גם היא לגופים מוסדיים זרים שמחזיקים במניות לאומי, לא לבחור בטורבוביץ' לדירקטוריון הבנק.

מחר יכריעו בעלי המניות של לאומי את הרכב הדירקטוריון החדש שמתוכו יבחרו הדירקטורים את מחליפו של היו"ר הנוכחי דוד ברודט, שהחל לכהן ביולי 2010 ושצפוי לסיים את תפקידו במהלך 2019.

כיום דירקטוריון הבנק מונה 12 חברים — יו"ר, 5 דירקטורים רגילים, 3 דירקטורים חיצוניים שמונו לפי חוק החברות ו־3 דירקטורים חיצוניים שמונו לפי הוראה 301 בהוראת הניהול הבנקאי התקין. לפי החלטת הפיקוח על הבנקים, יש לצמצם את מספר חברי הדירקטוריון ל־10 בלבד עד יולי 2020. בהתאם לכך, מספר הדירקטורים החיצוניים בכל אחת מהקבוצות יירד ל־2. לכן מחר ייבחרו שני דירקטורים חיצוניים לפי חוק החברות ושני דירקטורים חיצוניים לפי הוראה 301 — המשבצת בדירקטוריון שעליה מתמודד טורבוביץ' ושמבין חבריה ייבחר היו"ר הבא, שכן דירקטורים חיצוניים לפי חוק החברות אינם יכולים לכהן כיו"ר.

מול הממונה על הגבלים עסקיים לשעבר, שמושך את מירב תשומת הלב התקשורתית, מתמודדים שני הדירקטורים החיצוניים המכהנים — ד"ר שמואל בן־צבי ואוהד מראני. בן־צבי, שכיהן בעבר כיועץ הכספי לרמטכ"ל וכסמנכ"ל אסטרטגיה בטבע, נתפס בעיני חלק מהגופים המוסדיים כגורם שלהנהלת הבנק יהיה נוח להתנהל מולו. עם זאת, חרף הניסיון העסקי שלו הוא מעולם לא כיהן כיו"ר בעבר. מראני, שכיהן בעבר כמנכ"ל משרד האוצר ושהגה את המודל הישראלי של בנק ללא גרעין שליטה, זוכה לתמיכה של בכירי האוצר לשעבר, כמו שר האוצר לשעבר אברהם (בייגה) שוחט שאמר ל"כלכליסט" שהוא הביע את תמיכתו בפני אחד הגורמים הנוגעים להליך בחירת היו"ר. שוחט הדגיש שלא מדובר בגוף מוסדי.

נותנים כבוד לבנק ישראל

מההמלצה של גלאס לואיס שהגיעה לידי "כלכליסט" עולה כי חברת הייעוץ האמריקאית תומכת בבחירת טורבוביץ' ובן־צבי. אחת הסיבות המרכזיות לכך שהחברה תומכת בטורבוביץ' היא העובדה שבנק ישראל סימן אותו כמועמד המועדף לתפקיד היו"ר. בבנק המרכזי פועלת ועדה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה, כמו בנק לאומי, שממליצה במי לבחור לדירקטוריונים של בנקים כאלו. עד חודש יולי האחרון עמדה בראש הוועדה שופטת בית המשפט העליון בדימוס איילה פרוקצ'יה, שהוחלפה על ידי השופט בדימוס משה גל. בעת שפרוקצ'יה עמדה בראש הוועדה היא סימנה את טורבוביץ' כמועמד המועדף ליו"ר בנק לאומי ובהמלצה של גלאס לואיס נכתב כי "נתנו משקל משמעותי להמלצה של הוועדה של בנק ישראל, בהתחשב בניסיונו העשיר והמגוון שמבדל אותו מהדירקטורים המכהנים".

כשגלאס לואיס אומרת שלטורבוביץ' יש ניסיון מגוון, היא מתכוונת לא רק לעברו כממונה על הגבלים עסקיים, אלא גם לכהונתו כראש הלשכה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בשנים 2006—2008 וכהונתו כיו"ר של שלל חברות ציבוריות, בהן דלק אנרגיה שבבעלות יצחק תשובה, אלביט מערכות, אלרון, אזורים ודיסקונט השקעות. עם זאת, טורבוביץ' לא כיהן באף אחד מהתפקידים האלו במשך יותר משלוש שנים. הניסיון הזה מחפה מבחינת חברת הייעוץ האמריקאי על העובדה שלטורבוביץ' אין ניסיון בנקאי כלל. ההמלצה מציינת שאולמרט הורשע במעשי שחיתות אך מדגישה כי לטורבוביץ' אין כל קשר לפרשיות האלו.

כמו כן, גלאס לואיס מציינת את הרקע המשפטי של טורבוביץ', שעשה דוקטורט במשפטים באוניברסיטת הרווארד האמריקאית. לפי ההמלצה, הרקע המשפטי "הוא תחום כישורים שחסר בהרכב הדירקטוריון הנוכחי".

הנקודה המעניינת ביותר שזוקפת חברת הייעוץ האמריקאי לטובת טורבוביץ' נוגעת למנכ"לית הבנק רקפת רוסק־עמינח. לפי גלאס לואיס, הממונה על הגבלים עסקיים לשעבר יוכל להוות משקל נגד למנכ"לית הדומיננטית: "בהתחשב בתקופת כהונתה של רוסק־עמינח, שמכהנת בתפקיד מאז 2012 ושכיהנה קודם לכן בשורת תפקידים בכירים בבנק מאז 2004, ובהתחשב בכך שלבנק אין גרעין שליטה, תפקיד הדירקטוריון והיו"ר שלו לפקח ולייצר משקל נגד עצמאי להנהלה הוא תפקיד מהותי מאוד. לפיכך אנו מאמינים שנדרשת לדירקטוריון רשימה מקוצרת של אנשים עם היסטוריית מנהיגות מוכחת שיתמודדו על החלפת ברודט".

ISS כבר סיכלה מינוי אחד

ההמלצה של גלאס לואיס מנוגדת להמלצת המתחרה שלה ISS, שקראה לגופים המוסדיים הזרים לבחור במראני ובבן־צבי על פני טורבוביץ'. הנימוק של ISS היה פשוט: בניגוד לטורבוביץ', לשני הדירקטורים המכהנים יש ניסיון בנקאי מוכח ולכן יש להעדיף אותם.

ההמלצה אף חשפה כי התרחשה שיחה בלתי שגרתית בין אנשי ISS לשופטת פרוקצ'יה שבמהלכה הבהירה השופטת מדוע כדאי לבחור בממונה על הגבלים עסקיים לשעבר — הבהרה שלא שינתה את ההמלצה של החברה. בסביבת בנק ישראל הבהירו כי הם לא היו מעורבים בשום אופן בשיחה שאותה יזמה ISS בשל כשלים בניתוח שעל בסיסו המליצו ללקוחות שלהם לא לבחור במנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב לדירקטור בבנק דיסקונט — המלצה שאכן סיכלה את המינוי ומנעה מאריאב להתיישב בכס היו"ר, חרף העובדה שכמו במקרה של טורבוביץ', הוועדה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה בבנק ישראל סימנה אותו כמועמד המועדף לתפקיד.

מימין: יו"ר בנק לאומי דוד ברודט והמנכ"לית רקפת רוסק־עמינח. ברודט יסיים את כהונתו במהלך 2019 צילום: אוראל כהן

הגופים המוסדיים הזרים הגדולים שמחזיקים במניות בנק לאומי הם קרן ואנגרד שמחזיקה ב־2.4% מהבנק, בלאקרוק שמחזיקה ב־1.86%, קרן הפנסיה הנורבגית שמחזיקה ב־0.87%, קרן הפנסיה הממשלתית של יפן שמחזיקה ב־0.72% ובנק ההשקעות השוויצרי UBS שמחזיק ב־0.45%. כעת נשאלת השאלה כיצד הם יצביעו - האם הם יקבלו את ההמלצה של גלאס לואיס או של ISS? במילים אחרות, השאלה היא מיהם בדיוק הלקוחות של שתי החברות הייעוץ האלו שאינן חושפות את זהותם. ISS היא חברה גדולה יותר, אך לא ניתן לדעת אם יש לה יותר לקוחות שמחזיקים במניות בנק לאומי מלגלאס לואיס.

עם הגופים המוסדיים הישראליים הגדולים שמחזיקים במניות בנק לאומי נמנים בית ההשקעות אלטשולר שחם, שמחזיק ביותר מ־5%, בית ההשקעות מיטב דש וחברות הביטוח הגדולות. חברת הייעוץ הישראלית אנטרופי המליצה לאשר את מינוי כל הדירקטורים, כלומר היא לא בחרה מועמד מועדף, אך על פי רוב הם נוטים להצביע בהתאם לעמדת בנק ישראל.