פסקל קאני: "חברות ישראליות לא יודעות עד כמה צרפת אטרקטיבית"

"חברות ישראליות לא יודעות איזה שינוי מסיבי צרפת עברה בשנים האחרונות. היא הפכה למקום אטרקטיבי במיוחד לפעילות של סטארט־אפים", כך אמר היום (ג') מנכ"ל Business France פסקל קאני בוועידת "כלכליסט" בפריז, בדברי הפתיחה לפאנל ההשקעות 2020 - צומת דרכים לתעשיית הרכב.

קאני, יוצא אפל שנשכר על ידי סטיב ג'ובס כדי לנהל את פעילות החברה באירופה, המזרח התיכון, הודו ואפריקה, מונה בשנה שעברה על ידי נשיא צרפת עמנואל מקרון לראשות Business France, סוכנות ממשלתית שמקדמת את האינטרסים העסקיים של צרפת. בנוסף, הוא מכהן כשגריר ההשקעות הבינלאומיות של צרפת.

את נאומו בוועידה הקדיש קאני לקריאה נלהבת לחברות ישראליות להשקיע או להיכנס לפעילות בצרפת. בפרט, קאני פנה ל־65 חברות הסטארט־אפ הישראלות מתחום הרכב והתחבורה שהגיעו במשלחת הישראלית לוועידה. "מעולם לא היינו אטרקטיביים כמו שאנחנו עכשיו", הבטיח קאני. "אנחנו מביאים השקעות בקצב צמיחה שנתי של 60%. אנחנו המקום להגיע אליו כדי להקים מרכזי ייצור או מרכז לוגיסטי - וזה נכון עוד יותר למו"פ. בשנתיים האחרונות מספר ההשקעות בתחום היה הגבוה ביותר מבין מדינות האיחוד".

מימין: סיגלית קלימובסקי, שותפה בקרן גרוב ונצ'רס; פיליפ גז, מייסד ומנכ"ל Guez Partners; זיוה איגר, מנהלת מחלקת השקעות זרות ושיתוף פעולה תעשייתי במשרד הכלכלה והתעשייה צילום: אוראל כהן

עם זאת, קאני הסביר כי אין לצרפת הרבה השקעות מחברות ישראליות. "העיניים שלכם מופנות בעיקר לארה"ב. זה השתנה קצת בשנתיים האחרונות, אבל יש עוד הרבה מקום להתקדמות. יש יתרונות ברורים וקריטיים לחברות זרות שמגיעות לצרפת. אם אתם צריכים לבחור מקום אחד לשותפים או להשקת מוצר, זה צריך להיות צרפת. אנחנו יכולים להציע עומק מדהים של כישרון. יש לנו 38 אלף מהנדסים ו־75 אלף דוקטורנטים בתחומי הפעילות שלכם. עלות המחקר בצרפת היא הנמוכה מבכל אירופה, בין השאר כי הממשלה מספקת מימון ומאפשרת לחוקרים לעבוד בו־זמנית בחברה פרטית ובמערכת הציבורית. אם תשקיעו 100 מיליון דולר במו"פ, ננכה עד 30% מהמס שלכם, וזו הסיבה שחברות כמו אפל וגוגל מגיעות לכאן. צרפת היא 7% מזו העולמית, רנו היא יצרנית הרכב הגדולה בעולם ויצרנית הרכב החשמלי הגדולה באירופה, ויש גם חברות ענק כמו פיז'ו וסיטרואן. אם אתם רוצים ליישם את 65 הטכנולוגיות שלכם, אלו החברות שאתם צריכים. ויש גם חברות שהן ספקיות מרכזיות של יצרניות רכב שיכולות ליישם את הטכנולוגיה שלכם. יש גם אקוסיסטם רחב של טכנולוגיה לרכב. צרפת עוברת שינוי ענק, וזו רק ההתחלה".

מימין: ; פסקל קאני, מנכ"ל Business France; פרנסואה רובין, מנהל שותף AXA Venture Partners צילום: אוראל כהן

הקשר הצרפתי

זיוה איגר, מנהלת מנהלת הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות במשרד הכלכלה, אמר כי "יש יחסים כלכליים טובים וחזקים מאוד בין ישראל לבין צרפת, שנשענים של הסכמים כלכליים שונים. ישראל ידועה כאומה של חדשנות, ואני חושבת שהאקוסיסטם נשען על הכלכלה היציבה שלנו, האקדמיה שמספקת לנו את השיעור הגבוה בעולם של מהנדסים ביחס לאוכלוסייה, הרבה כישרון שמסוגל לקחת על עצמו אתגרים ולהתמודד עם כישלונות כשצריך וממשלה שמפנה הרבה אנרגיה לתחום. לישראל אין תעשיית ייצור רכב, אבל חברות הטכנולוגיה הישראליות בתחום גייסו עד כה 4 מיליארד דולר. רוב המשקיעים הם אירופים, אבל הכסף הכדול מגיע מחברות אמריקאיות כמו גוגל שקנתה את ווייז או אינטל שקנתה את מובילאיי. ברמה האירופית, גרמניה מובילה את ההשקעות בתחום בארץ, אבל אנחנו מקבלים את התחושה שרוח חדשה נושבת מצרפת, ואנחנו כאן היום כי אנחנו חושבים שיש עוד המון פוטנציאל לשיתופי פעולה בינינו. יש עוד המון חברות בינלאומיות בצרפת שצריכות להיות בישראל".

בהמשך נשאל רובין, מנהל שותף AXA Venture Partners, מה הוא מחפש בחברות ישראליות.

רובין: "התחלנו את היחסים עם ישראל רק לפני שלוש שנים, ואנחנו פועלים כקרן הון סיכון קלאסית. בחזון הראשוני שלי רציתי להשקיע בחברות צמיחה כי יש לנו היום יותר הון וליצור קשרים עבור הסטארט־אפים שאנחנו משקיעים בהם עם השותפים שלנו. חשבנו שזה יספק ערך גם למשקיעים שלנו וגם לחברות שלנו. הגעתי לישראל, והדבר הראשון שהבחנתי בו הוא תחושה אמיתית של שיתופיות וכמובן האקוסיסטם המדהים שזיוה הזכירה. בהתחלה לא רציתי להשקיע ישירות, אלא דרך קרנות, אבל נתקלנו בהזדמנויות מדהימות ולכן ביצענו גם שתי השקעות ישירות בחברות".

השאלה הבאה הופנתה לפיליפ גז, מייסד ומנכ"ל Guez Partners. "אתה מנהל קרן משלך שמתמחה בישראל. אילו טכנולוגיות אתם מחפשים במדינה?".

גז: "אני עובד עם ישראל מאז 1979, ואני עדיין זוכר את המכונית של סוסיתא. מדינה של פחות מ־3 מיליון אנשים ייצרה אז מכונית משלה. ראיתי שלא הרבה צרפתים משקיעים בחברות ישראליות. כמו שאמרו כאן קודם, הרבה מההשקעות בישראל מגיעות מארה"ב. עד שנת 2000 היו בישראל רק חברות אמריקאיות. למדתי שאירופה מתעוררת וצרפת במיוחד, והחברות הישראליות נמצאות על הרדאר שלנו. מלבד התחום הרפואי, שבו אני פחות מבין, אנחנו מחפשים כל טכנולוגיה שיכולה לשנות לחלוטין תחום מסוים, שיש לה פוטנציאל שוק גדול מאוד. אנחנו משקיעים בחברות שכבר מייצרות הכנסות ו־90% מהמשקיעים שלנו הם אירופים. לא קל לחברות ישראליות להגיע לפעול בצרפת, אבל הישראלים צריכים לשמוע שיש הרבה דברים שאנחנו יכולים לעשות יחד".

תפקיד ההון סיכון

סיגלית קלימובסקי, שותפה בקרן ההון סיכון גרוב ונצ'רס נשאלה: "סיגלית, כמי שמייצגת את אחת הקרנות הישראליות הגדולות, איך את רואה את

התחום ומה תפקידה של קרן הון סיכון בישראל?".

קלימובסקי: "האקוסיסטם הישראלי גדול ומורכב מאוד, ותפקידו של ההון סיכון תלוי הרבה בשלב שבו החברה נמצאת. אנחנו משקיעים הרבה בחברות צעירות ומאמינים שאחד היתרונות של חברות ישראליות הוא הטכנולוגיה פורצת הדרך שלהן, לכן אנחנו עובדים קרוב מאוד עם האקדמיה. אנחנו מאמינים בשותפויות, ולכן העיקרון הראשון שלנו בקרן הוא שאנחנו מאמינים באנשים והשני הוא לייצר ערך: להביא פתרון אמיתי לשוק ולהגיע במהירות לשותפים הנכונים".

פסקל קאני נשאל לסיום: "מה החזון שלך לגבי התעשייה?"

קאני: "זה טוב מאוד שיש הרבה חברות בשלבים מוקדמים, אבל העומק של התעשייה הוא להביא את הטכנולוגיה לאנשים. צרפת משתנה והיא לא המדינה שראיתם בעשור האחרון. אני קורא לחברות ישראליות להגיע לכאן, אנחנו נהיה אלה שייקחו אתכן לעתיד".