המדען הראשי: "בישראל קיימים מעל 400 סטארט-אפים שעוסקים ברכב אוטונומי"

"כל מי שנמצא עמנו יודע היטב שאנו נמצאים בעיצומו של שינוי אדיר בתולדות המין האנושי, מהפכה דיגיטלית שמשפיעה על כל חיינו, מהלך שעלול להפיל ענקי טכנולוגיה ולרומם גופים זעירים", כך פתח ד"ר עמי אפלבאום, המדען הראשי במשרד התמ"ת ויו"ר רשות החדשנות את נאומו בוועידת כלכליסט בפריז.

את הוועידה פתח מו"ל כלכליסט, יואל אסתרון שאמר, "מפתיע לראות איך מדינה שאין בה תעשיית רכב בכלל מאז הפיאסקו של סוסיתא פיתחה תעשיית אוטו-טק מתקדמת וחדשנית. יזמים ישראלים היו בין הראשונים לזהות את המגמות של מכוניות אוטונומיות ותחבורה שיתופית חכמה.

"מאות סטארט-אפים ישראלים מציעים את הפתרונות המתוחכמים שלהם לתעשיית הרכב הגלובלית. בחודשים האחרונים כלכליסט בחן וסקר את החברות האלה ובחר מתוכן את המבטיחות ביותר להציג את עצמן כאן על הבמה".

ד"ר עמי אפלבאום, המדען הראשי צילום: אוראל כהן

ז'אן-קלוד ז'ירו, העומד בראש הגוף המארגן את התערוכה הפריזאית הבינלאומית, דיבר אף הוא בכנס ואמר, "אנחנו רוצים לשנות את תערוכת הרכב בפריז ולדבר על התעשייה ועל העתיד שלה. אז החלטנו להזמין את התעשייה הישראלית שיש לה חלק מרכזי במה שקורה היום בתחום ויש כאן 65 סטארט-אפים ישראלים היום. היום תעשיית הרכבים האוטונומיים ענקית ומהווה חלק מרכזי מהתחום, אז קראנו לזה "להמציא מחדש את הגלגל" אבל האמת היא שאנחנו ממציאים מחדש את הרכב כולו. אנחנו התערוכה הוותיקה ביותר בתחום שפועלת מאז 1898 והיום אנחנו ממצאים מחדש גם את התערוכה הזו".

"הממשלה והסקטור הפרטי מתאחדים"

אפלבאום, המדען הראשי אמר בוועידה, כי בישראל פעילות מעל 350 חברות בינלאומיות בתחומי ההייטק. פעם זו היתה רק IBM ואינטל. אך מאז חל שינוי אדיר. חברות בענף הרכב העוולמי הקימו משרדים ומרכזי פיתוח בישראל – דיימלר, ג'נרל מוטורס. אחרות מפתחות בישראל טכנולוגיה ועושות שימוש בסקאוטרים, כמו וולוו ורנו. רשות החדשנות בישראל משקיעה היכן שיש שוק לכך. אנו משקיעים בתחומים רבים, אנו מעניקים הלוואה לסטארט-אפ שהיא הלוואה מותנה, אנו מקבלים את הכסף שהשקענו אם הסטארט-אפ מצליח ומוותרים אם הסטארט-אפ נכשל. אין לנו חלק בסטארט-אפים. יש לנו השקעות בין היתר ברנו, במיצובישי, אלה חברות שבאות להשקיע בישראל, יש מעל 400 סטארט-אפים שעוסקים בישראל ברכב אוטונומי. הממשלה והסקטור הפרטי מתאחדים. יש לנו שיתופי פעולה מדהימים ואנו יודעים שאם נפעל ביחד, השמים יהיו הגבול".

אפלבאום הוסיף, כי "נוקיה, יצרנית הטלפונים המפורסמת, היא דוגמה מדהימה לחברה שלא בהכרח הצליחה להסתגל לשינויים, היא קרסה כידוע לכולנו והפכה מחברה שפעם יצרה מוצר נפוץ בכל בית לחברה שהמוצר שלה מיושן. לעומת החשיבה המיושנת של נוקיה, סמסונג קמה. סמסונג עשתה את הדבר הנכון בכל הקשור בטלפונים סלולאריים".

כדוגמה נוספת לחברה שלא הצליחה לעמוד בדרישות השינויים הטכנולוגיים מביא אפלבאום את IBM. לדברי אפלבאום: "יש אצלנו עוד אנשים שזוכרים את חברת IBM, יצרנית המחשבים האדירה שקיימת עשרות שנים. IBM העניקה רישיונות לשימוש במחשב אישי למיקרוסופט ורישיונות לשימוש בצ'יפ לאינטל. והנה ראו מה קרה לאינטל ומייקרוסופט ומה קרה ל-IBM. ההיסטוריה מלאה בחברות ענק שקרסו או ירדו מכיוון שהן לא הסתגלו. הן היו עסוקות בלקוח ובמורשת שלהן, בדברים שמכבידים עליהן, ברווחים. וסטארט אפים - הם חופשיים. אין על גבם מטען", מדגיש אפלבאום.

עוד אמר, "בתעשיית הרכב העולמית אנו נמצאים בדרך לסוג מאוד מסוים של נהיגה ואי אפשר להתעלם מכך. אנו נמצאים בפני שינוי אדיר ומי שלא יהיה מוכן לשינוי הזה על כל היבטיו עלול להיעלם. אם נבחן את ההיסטוריה נגלה שלא קשה להיעלם. גם גופי ענק עלולים להיעלם. וגם בענף הרכב. רכב אוטונומי ישפיע על כל דבר בחיינו, על כל היבט, זה הרבה יותר גדול מאמצעי תחבורה. זה הרבה יותר גדול ממהפכת האייפון, כי זה משפיע ממש על חיינו. עלינו להבין זאת, את השינוי האדיר שאנו נמצאים בפניו. הסתכלו במורכבות של השינוי שאנו צריכים לבצע, הכלים, החיישנים, יכולות החיבור, הקישוריות, הביטחון שקשור בסייבר, את כל אלה יש לנהל. זוהי אינטראקציה מאוד מורכבת ולא כולם יסתגלו אליה. חישבו על כמות המידע שזורמת למשל בעיר בת מיליון אנשים. יהיו יותר מ-200 פתא בייט, כלומר יותר מטרה. זוהי כמות המידע שיצטרכו לעבד. רשת G5 לא תהיה מספיק טובה לזה. הטכנולוגיה תתקדם מהר. זה ברור, אך השאלה היא מה יקרה לרגולטור, האם הרגולטור ישאר מאחור. זה עלול להיות מאוד בעייתי, כי הרגולציה תיתקע. זה קורה כיום עם דאטא. האתגר שניצב בפנינו הוא כיצד לסגל את הרגולטור לשינוי המהיר בטכנולוגיה".

בדבריו הדגיש אפלבאום את ההשפעה המשמעותית שתהיה לחדירת הרכב האוטונומי על חיי היומיום. "אנו מדברים כאן על החיים עצמם. אם הרגולציה לא תהיה מספיק טובה לרכב על הכביש, יווצר אסון. בישראל אנחנו מספקים את האקוסיסטם. לפני עשור רק ארבע חברות ענק בתחום הזה פעלו בישראל. וארבע מהן היו חברות דלק. כיום אנו עוסקים בעשרות חברות והן חברות טכנולוגיה שמחזיקות אצלנו מתקני מחקר ופיתוח. מדוע? מה הופך אותנו לאטרקטיביים? התשובה היא ההשקעה שלנו במחקר ופיתוח. ורוב הכסף הוא כסף זר. ההשקעות הללו יצרו אקזיטים בשווי 24 מיליארד דולר. 5.2 מיליארד דולר בגיוסים. בישראל יש מעל 6,000 סטארט-אפים, ארבע מאות סטארט-אפים חדשים מדי שנה. מה שמיוחד בישראל הוא האקוסיסטם. הממשלה הבינה את האתגר שאנו צריכים לפעול לפיו. הממשלה גם מכירה היטב את הצבא הישראלי, נערים בני 18 מתגייסים בישראל ומקבלים החלטות חשובות וגם נחשפים לטכנולוגיות רבות. ואז בגיל צעיר הם יוצאים לסטארט-אפים".