יולי אדלשטיין: "אסור לחשוב שנתניהו קוסם שיביא 40 מנדטים לבד"

"כדי להשיג את היעד שהציב בנימין נתניהו לליכוד בבחירות הקרובות – 40 מנדטים – צריך לעבוד, ולא לחשוב שהוא (נתניהו) קוסם שיכול להביא את המנדטים. אני חושב שיש לליכוד סיכוי לגדול בקלפי בתנאי שאנשים ייכנסו להילוך של עבודה. אני לא אוהב את האווירה של היהירות, כאילו כבר ניצחנו את הבחירות. אם זה יהיה המצב, אני מאוד חושש". כך אומר ל"כלכליסט" יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין (ליכוד).

לאחר החגים תפתח את מושב החורף של הכנסת. מתי להערכתך ייערכו הבחירות?

"אני באמת לא יודע. אני לא רואה סיבה להקדים את הבחירות. מאוד ייתכן שהן ייערכו בסוף 2019".

אבל בינתיים אין הסכמה על חוק הגיוס.

"איני רואה סיבה שלא לחוקק את חוק הגיוס. זה חוק שכולם יכולים לחיות איתו. הוא לא רע לציבור החרדי. מצד שני, החוק הוגש על ידי מערכת הביטחון, ואם מקלפים את הדמגוגיה, גם הצבא לא רוצה לגייס 20 אלף אברכים. אבל אם מחפשים תירוץ להקדים את הבחירות אזי אפשר להפיל את זה על חוק הגיוס. ומה יקרה אחרי הבחירות? כל החרדים יתגייסו לצה"ל או יקבלו פטור משירות צבאי?"

בין הקרע לסולחה

על אדלשטיין עברה שנה לא קלה: באפריל 2018 התעמת חזיתית עם רה"מ נתניהו על רקע סירובו של היו"ר לאפשר לנתניהו לנאום בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. לבסוף הושגה פשרה שנתניהו ינאם באירוע לרגל שנת ה־70 למדינה בשם ראשי הממשלה. ברגע האחרון הגביל משרד התרבות את נאומיהם של נתניהו ואדלשטיין. אדלשטיין עמד בסיכום עם חריגה שולית אך נתניהו שהיה אמור לנאום 7 דקות נאם כ־15 דקות כששרת התרבות מירי רגב – יו"ר ועדת השרים לשרים וטקסים – ניצחה על החגיגה.

אדלשטיין נעלב עד עמקי נשמתו מהתנהגותו של נתניהו ובין השניים נוצר קרע. לפני כחודשיים הופשרו היחסים כשנתניהו הזמין את אדלשטיין למפגש עם בוחרים בעכו. נתניהו ישב לצד אדלשטיין ורגב הורחקה לצידי השולחן. בליכוד אומרים שאדלשטיין מעוניין להמשיך ולכהן כיו"ר הכנסת גם בקדנציה הבאה, אם הליכוד ירכיב את הקואליציה, ושהוא מוזכר למשרת הנשיא שתתפנה ב־2021.

יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת צילום: יואב דודקביץ

אז איך היחסים כיום עם נתניהו?

"צרם לי מאוד לאן שהגענו אז (במשבר טקס המשואות). כיום היחסים תקינים מאוד. מאז אירועי יום העצמאות עשינו סולחה מתוקשרת בעכו. חזרנו לשוחח ולהיפגש. אני מאוד שמח על כך, כי אנו מתנהלים כבר הרבה שנים ביחד. הדבר האחרון שאני צריך הוא לפגוע בעבודה התקינה בין הממשלה לכנסת. חזרנו למסלול כפי שהיינו קודם לכן, ואפשר לדבר על ענייני עבודה, גם כשאנו לא מסכימים. יש לא מעט סוגיות אמיתיות שבהן צריך להיות קצת מתח בין הרשויות וזה בריא. אני לא רוצה שכל דבר שאגיד לממשלה – מיד כל הפרשנים יאמרו שהדבר נובע בשל יחסים עכורים בין ראש הממשלה ליו"ר הכנסת".

נתניהו יוכל להמשיך ולכהן כראש הממשלה אם יוחלט להגיש נגדו כתב אישום?

"כרגע אין על מה לדבר. נראה אם יש או אין כתב אישום ונדבר".

ואיך היחסים עם מירי רגב?

"אין יחסים".

"לא כל החוכמה נתונה לממשלה"

בשנתיים האחרונות מצויה הכנסת במאבקים מול הרשות המבצעת והרשות השופטת. בג"ץ פסל כמה מהחוקים שנחקקו בכנסת: חוק למיסוי דירה שלישית, חוק המסתננים, וחוק הגיוס, ולפניו מונחות עתירות נגד חוק הלאום. הממשלה רמסה את הכנסת כשחוקקה את החוק למיסוי דירה שלישית, בכך שוועדת הכספים אישרה נוסח של החוק בהליך חקיקה חפוז. אם לא די בכך, הכנסת כבר השלימה עם חקיקתם של תקציבים דו שנתיים, והשנה הגדילה הממשלה לעשות כשחוקקה כבר במרץ 2018 את תקציב המדינה לשנת 2019.

אתה לא מוטרד משחיקתה של הכנסת מול הממשלה וביהמ"ש?

"כשמדברים איתי על העימות בין הכנסת לבג"ץ, אני אומר שמה שהממשלה עושה בכנסת מוצא חן בעיני פחות מהאופן שבו בית המשפט העליון מתערב בכנסת. אני רוצה שהכנסת תהיה הריבון, ותפקח. אני מודע לקשייה של הכנסת מול הממשלה. השרים הם חברים בכירים של המפלגות וחברי הכנסת שצריכים לפקח עליהם הם חברים יותר זוטרים. יש מפלגות שבהן השר במוצא פיו ישפיע אם אותם חברי כנסת יהיו בכנסת אם לאו. אין זה תפקידה של הכנסת לתקוע מקלות בגלגלי הממשלה אבל היא צריכה לפקח על הממשלה. לא כל החוכמה נתונה לממשלה. לכן הקמנו את יחידת כת"ף (כנסת, תיאום פרלמנטרי) כדי לתאם את הפיקוח על הממשלה" (היחידה מזמנת שרים לדיונים בכנסת ובודקת האם הממשלה עמדה בהתחייבויותיה, צ"ז).

בכל זאת, בלחץ הממשלה חוקקתם בחופזה את החוק למיסוי דירה שלישית, ישנן העברות תקציביות של מיליארדים בוועדת הכספים, ותקציב דו שנתי שמקטין את הפיקוח על הממשלה.

"בחוק למסוי דירה שלישית, שנפסל על ידי בג"ץ, הבינה הממשלה ש'תפסת מרובה לא תפסת'. הבהרנו לממשלה שבפעם הבאה שבה היא תנסה לבצע הליך חקיקה מהיר ומחטף, חוק לא יעלה להצבעה. בעקבות פסילת חוק מיסוי דירה שלישית היתה התנהגות יותר זהירה של הכנסת בסוגיות מהותיות כמו חקיקת חוק הלאום. בחוק הלאום הסברתי לנציגי הממשלה והקואליציה שאני לא רוצה להתבזות פעם נוספת. ואשר לוועדת הכספים, היא יכולה לומר לא לממשלה בכל רגע נתון שבו היא מתבקשת לאשר העברות תקציביות".

בג"ץ בעצם קיבל את עמדתך נגד הליך חקיקת החוק למיסוי דירה שלישית.

"אני מלין על כך שזו היתה הפעם הראשונה שבג"ץ התערב ופסל חוק בגלל הפרוצדורה שבה התקבל בוועדה. אסור שזה יקרה. מצד שני, משיחות אישיות אני יודע שהשופטים סברו שבפסילת החוק נתנו סעד לטובים – יו"ר הכנסת והיועץ המשפטי אייל ינון (שתבעו מיו"ר ועדת הכספים משה גפני להחזיר את החוק לוועדה ולא נענו, צ"ז).

אתה מבקר את בג"ץ על שדן בעתירות נגד חוק הלאום ולא דחה אותן על הסף?

"בג"ץ היה צריך לדחות על הסף את העתירות נגד החוק. זהו חוק יסוד, ואין לבג"ץ קונסטרוקציה משפטית לדון בו. אני מקווה שבג"ץ לא יתערב במקרה של חוק הלאום".

אז אתה תומך בחקיקת חוק פסקת ההתגברות שיאפשר חקיקה מחודשת של חוק שנפסל על ידי בג"ץ?

"אני לא רואה שום אסון בחקיקת חוק פסקת ההתגברות אבל לא אומר באיזה רוב יש לחוקק את החוק. כשחברי כנסת שוקלים לחוקק חוק הם בודקים האם הוא יעמוד בפני בג"ץ. אני מציע שהשופטים שבאים לפסול חוק ישקלו האם החוק הוא 'התגברותי' או לא (כלומר שניתן יהיה לבטל את פסילת החוק על ידי הכנסת)".

"אל תקללו"

כנס החורף של הכנסת צפוי להיות סוער מכיוון ש־120 הח"כים נמצאים כבר עמוק במערכת הבחירות, שבכל מקרה, בין אם יוקדמו ובין אם לא – ייערכו בשנת 2019. אדלשטיין, היושב על כס היו"ר זו הקדנציה השנייה ברציפות, מאז 2013, חושש שהקרקס הפרלמנטרי שיפגינו המחוקקים ידרדר עוד יותר את דימויו ומעמדו של בית הנבחרים הישראלי.

"ברור שבכנס החורף יהיה פה ניסיון מתמיד של הח"כים לנצל את בימת הכנסת לתעמולה מפלגתית והתבלטות אישית. אני קורא לח"כים לגלות אחריות. כולנו רוצים להיבחר אבל צריך לכבד את הכנסת. אעשה כל מה שאני יכול כדי שהכל יתנהל לפי כללי המשחק. אני קורא לאזרחים להבהיר לנבחרים מהשמאל ועד הימין – תעמדו על שלכם, תייצגו את האידיאולוגיה שלכם, אל תוותרו, אבל שימרו על התנהגותכם ואל תקללו".

כיום ועדת הכנסת מוסמכת להטיל על ח"כים סוררים אזהרה, נזיפה, הרחקה מהדיונים במליאה למעט הצבעות, ושלילת משכורת חודשית. אולי צריך להחריף את הסנקציות, למשל בהטלת קנסות כבדים?

"היו חברי כנסת שהורחקו מהמליאה, חלקם הפנימו וקיבלו את העונש". בין היתר הורחק אורן חזן לחצי שנה, וסתיו שפיר ומיכל בירן לשבוע. עם זאת אדלשטיין מסרב להתייחס לחזן שנגדו הוגשו כמה תלונות לוועדת האתיקה, ובין השניים קיים עימות מאז תחקיר ערוץ 2 על חזן. לדבריו, "אני בעד החרפת העונשים נגד ח"כים, אבל העונשים הללו לא ישנו כלום. הדבר היחיד שיכול להשפיע על התנהגות המחוקקים הוא היחס של הבוחרים. כשהבוחרים יפסיקו לסלוח על קללות, גידופים, והתקפות אישיות, ומעשי קונדס – אזי התנהגות הח"כים תשתנה. כל עוד הבוחרים רוצים את ההתנהגות הזו, אזי הח"כים לעתים כמעט מתאמים בינם לבין עצמם עימות קשה ושני הצדדים נהנים".

עם התנהגות כזו של הנבחרים מה הפלא שמעמדה של הכנסת בקרב הציבור פוחת?

"עשינו לא מעט כדי לשפר את מעמדה של הכנסת: קיבלנו פרס של ועדה מיוחדת במשרד המשפטים על שקיפות בכנסת, הקמנו אתר שמציג את כל החוקים שהתקבלו, הפכנו לכנסת ירוקה, אנו מעסיקים אנשים עם מוגבלויות ועוד. אבל, כל הדברים הללו שווים כקליפת השום, אחרי שח"כ אחד יעמוד יום אחד על הראש, באמצע המליאה, ינפנף עם הרגליים באוויר, אחרי מופע שכזה כל העבודה הסזיפית שלנו להעלות את דימוייה של הכנסת יורד לטימיון. מעמדה של הכנסת טעון שיפור".

"יותר מדי חקיקה פרטית"

הכנסת הנוכחית שברה שיאים בהגשתן של הצעות חוק פרטיות, לאחר שבשלוש שנות כהונתה הונחו על שולחן הכנסת למעלה מ־5,400 הצעות חוק פרטיות. כפי שנחשף ב"כלכליסט" ביוני 2018, חלק גדול מהצעות החוק הללו לא מועלות כלל להצבעה בקריאה הטרומית. "בכנסת הזו יש יותר מדי חקיקה פרטית", הוא אומר. לדבריו, "יש חוקים חברתיים פרטיים טובים, שפותרים עוולות כמו תיקונים לחוק צער בעלי חיים. אבל אין ספק שכשיש זרם גדול של חקיקה, ולפעמים חקיקה טובה, אזי נוצר צורך גם ברגולציית יתר כדי להסדיר אותם".

לדבריו, "המחוקקים מתכוונים לטוב: למשל ערכת עזרה ראשונה בכל קניון. לבעלי החנות אין שום אחריות לערכות בלי לחוקק חוק בעניין? אמרתי לא פעם שהכנסת מחוקקת את עצמה לדעת. אבל אני לא חושב שצריך להגביל את החקיקה הפרטית בלא שהממשלה תיתן בתמורה לכנסת את הגדלת הפיקוח הפרלמנטרי. אני מוכן לשקול הקצאת מכסה של הצעות חוק פרטיות לח"כים בתמורה לכך שהכנסת תקבל איזון מול הממשלה כגוף מחוקק וגוף המפקח על הממשלה".

אתמול פורסם ב"כלכליסט" כי הח"כים, השרים, ורה"מ יפתחו את השנה האזרחית הבאה עם תוספת של 2.5%–3% למשכורת. אדלשטיין תומך בהצעת חוק שהגיש יו"ר ועדת הכנסת ח"כ מיקי זוהר (ליכוד), להקמתה של ועדה ציבורית לקביעת שכרם. "צריך להקים ועדה ציבורית חיצונית שתקבע את מדרגות השכר, כשהנשיא עומד בראש ומתחתיו יקבעו דרגות שכר לרה"מ, יו"ר הכנסת, נשיאת העליון ועוד. הוועדה צריכה לקבוע את גובה השכר של הבכירים הללו. צריך לבטל את כל ההצמדות בין נושאי המשרה. הכנסת לא צריכה לעסוק בשכר השרים, הח"כים, רה"מ, הנשיא והשופטים".