הביתן הישראלי בביאנלה בלונדון: תערוכה שמשתנה לעיני המבקרים

40 פרויקטים של 40 מדינות כולל הביאנלה לעיצוב בלונדון, רובם מושקעים, מרשימים, מונומנטליים. אחד מהם יוצא דופן - לא במובן המרהיב, הוא פשוט משדר משהו אחר, ברמה אחרת. יש בו התרחשות, תהליך, דינמיות. כשהמבקרים מגיעים אליו הם נעצרים לרגע, נחים, משוחחים. הפרויקט המיוחד הזה, "Exposed Nerves", מוצג בביתן הישראלי שיזמה ומפעילה מכללת שנקר.

מעצבים במהלך העבודה בביתן הישראלי

"אנשים מהמדינה שלנו נמצאים במצב קיומי משתנה כל הזמן ומגיבים אליו", אומרת גאון, "לכן החלטנו לשים במרכז את התהליך ולא את המוצר הסופי. זו הזדמנות להפנות את תשומת לב המבקרים לא רק לאובייקט הסופי אלא גם לתהליך; לא לראות רק מיצבים מהממים, אלא גם איך עיצוב קורה".

"זו גם הזדמנות למפגש אחר של ישראל עם העולם", מוסיפה שאלתיאלי, "שמגיע ממקום שפוי, הומניסטי, שמפגין פגיעות. מעצבים עובדים בחדרי חדרים ויוצאים עם הפרויקט כשהוא מוכן ומלוטש. פה הם חשופים. הם הסכימו לצאת מאזור הנוחות ".

לדברי גאון, למעמד יוצא הדופן נבחרו מעצבים בכירים, רובם מרצים וראשי מחלקות בשנקר, "שהניסיון והידע שלהם מאפשרים להם לעבוד יחסית בחופשיות בתוך המצב הבלתי אפשרי הזה".

פרופ' יולי תמיר, נשיאת שנקר, שהגיעה לביתן, דיברה על חשיבות פרויקט מסוג זה: "אנחנו רוצים לפתח את הסטודנטים ובמקביל לפתח את השוק".

מיצג בתערוכה המשתנה

הביאנלה לעיצוב בלונדון הוא מסורת חדשה יחסית בבירה הבריטית, ומתקיים זו הפעם השנייה (עד 23 בספטמבר). מי שעומד מאחוריו הוא סר ג'ון סורל, מעצב ויזם בריטי ותיק שבעבר שימש כראש המועצה הבריטית הממשלתית לעיצוב (כן, לבריטים יש כזה דבר!). כל מדינה מבין 40 המשתתפות מקבלת ביתן במתחם Somerset House ומציגה בו פרויקט במשך שלושה שבועות.

השנה מאוגדים כל הפרויקטים תחת הנושא emotional states, וחוץ מהביתן הישראלי יש עוד כמה שבלטו לטובה ולא כדאי לדלג עליהם.

גואטמלה: בתים צפים

הביתן מציג את סיפורו האמיתי של מיזם Pintando Santa Catarina Palopó, שמטרתו להפוך את אחת העיירות במדינה ליצירת אמנות אחת גדולה וכך לעודד תיירות ולשפר את המצב הסוציו־אקונומי בה. במסגרתו נצבעו יותר מ־800 בתים בתבניות המבוססות על בדים מסורתיים. המיצב המרהיב בביתן, שיצרו מעצבי המיזם, מציג דגמים של אותם בתים קטנים וצבעוניים צפים בחלל ובצדדיו כמו מסכים גדולים ונשפכים עשויים פיסות בדים קטנות. בכל מבט בשיטוט בביתן מתגלים עוד ועוד פרטים קטנים ומרגשים

.

הביתן הגואטמלי. אמנות כמנוע תיירותי

איחוד האמירויות: הזמן טס

עשרות שעוני חול ניצבים על מוטות, מסודרים שורות שורות ומסתובבים הלוך ושוב, בכל פעם עד שחלקו התחתון של השעון מתמלא - וחוזר חלילה. המיצב המהפנט הזה עוסק, באופן טבעי, בזמן, אבל המעצבים שמאחוריו מתכוונים לנקודה ספציפית מאוד: הזמן המהיר שבו הפכו את עצמן מדינות האמירויות השונות ממדבריות שוממות למקומות אורבניים שמשתנים וגדלים מדי יום ביומו.

במשך שנים שימש צבע האינדיגו - הכחול העמוק המופק מצמח - לצביעת בדים, לדחיית חרקים, לטיפול במחלות ועוד, אבל גם היה מקושר עם הודו הקולוניאליסטית והעבדות שהתקיימה בה. המיצב, באמצעות עבודות וידיאו נהדרות שמוקרנות על קירות הביתן ועל הרצפה, לוקח את הצופה לתוך תהליך יצירת הצבע - בקצב, בתנועות, במכניקה.

הודו: קולוניאליזם בכחול

במשך שנים שימש צבע האינדיגו - הכחול העמוק המופק מצמח - לצביעת בדים, לדחיית חרקים, לטיפול במחלות ועוד, אבל גם היה מקושר עם הודו הקולוניאליסטית והעבדות שהתקיימה בה. המיצב, באמצעות עבודות וידיאו נהדרות שמוקרנות על שלושה מארבעת קירות הביתן ועל הרצפה, לוקח את הצופה לתוך תהליך יצירת הצבע - בקצב, בתנועות, במכניקה.

הביתן ההודי. מוקדש לצבע האינדיגו שמקושר עם העבדות

פקיסטן: כותנה חיה

פקיסטן היא יצרנית הכותנה הרביעית בעולם, וחצי מהקוטפים שלה במדינה הם נשים. הביתן עושה כבוד לאותן נשים באמצעות מיצג ובו עשרות חולצות כותנה מחוברות זו לזו ויוצרות מסך שמוקרנות עליו עבודות וידיאו. כך בעצם הן מתעוררות לחיים.

הביתן הפקיסטני. עושה כבוד לכותפות הכותנה

יוון: סביבה משתנה?

הביתן שמוצב בחצר הכניסה למתחם הביאנלה הוא תעלה באורך 17 מטר עשויה פלסטיק ממוחזר, שברגע שהמבקר דורך בה היא נפתחת ומתרחבת. מלבד האפקט המשעשע שואל המיצב האם אנחנו כאינדיבידואלים יכולים להשפיע על הסביבה והאם היא נענית לתנועות שלנו?

הפרויקט היווני בחצר הכניסה למתחם. האם הסביבה נענית לנו?