חקר ביצועים: השבוע של אלשיך, כ"ץ ובוג'אק
כהונת המפכ"ל לא תוארך, הפקקים גדלים בקצב מסחרר והסכסוך בין האוצר לשיכון חושף את "שיתוף הפעולה" בין המשרדים
כחלון-גלנט
שת"פ-וושינג
זה שנתיים שכולם יודעים על יחסיהם העכורים של שר האוצר משה כחלון ומספר 2 בכולנו שר הבינוי והשיכון יואב גלנט. בכל הזמן הזה מקורביהם הדגישו שוב ושוב שברמה המקצועית השניים ומשרדיהם משתפים פעולה כנדרש, הכל לטובת הציבור, במאמץ המשותף להוריד את מחירי הדיור. אבל הסכסוך הנוכחי בין מנכ"ל משרד השיכון לבכירי האוצר סביב תוכנית גלנט להרחבת הדיור הציבורי, שבמסגרתו שני הצדדים השתלחו זה בזה במילים קשות, מעיד יותר מכל על אופיו האמיתי של "שיתוף הפעולה". כבר שלושה שבועות זה נמשך, ומרוב שת"פ מקצועי הדוק שני השרים לא טרחו להידבר ולפתור את העניין. וזה רק סכסוך אחד, שדלף לתקשורת. מטריד לחשוב עד כמה המתחים בין השניים משפיעים על סוגיות נוספות בתחום הדיור.
נמרוד בוסו
להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
נתניהו
יחזיר את ההון לבעליו
אוקטובר 2011, אדי המחאה החברתית עוד באוויר והפרק על מיסוי של ועדת טרכטנברג מאושר בממשלה. הוא כולל, בין היתר, הטלת "מס עשירים" והעלאת המס על רווחי הון. ראש הממשלה בנימין נתניהו מצהיר במועד החגיגי לאומה כי "הצרכן ירגיש בכיסו את החלטת הממשלה. נמשיך לנהוג באחריות תקציבית כדי לחמוק מהטלטלה העולמית". שבע שנים חלפו מאז, שבע שנים טובות לבורסה, ולכל אורכן היה ברור שמס על רווחי הון נותר עצם בגרונו של נתניהו, עצם שהוא ישמח לירוק - כמו את המחאה החברתית כולה, וועדת טרכטנברג בפרט. מבחינתו, ערב בחירות הוא זמן טוב לנקות את האבק, "לתקן עיוותים" ולהחזיר לבעלי ההון את מה שהם רוצים: יותר הון ופחות מס על הרווחים. כעת התפקיד של כחלון, שראש הממשלה טרפד לו את מס הירושה מצמצם־הפערים, לטרפד בחזרה את הקטנת המס על רווחי הון. זה אפילו יהיה סלוגן ראוי לשלטי הבחירות של כולנו.
גלית חמי
אלשיך
הבעיה האמיתית בגיבוי
פוליטיקאים וגם פוליטיקאיות מהאופוזיציה, בהווה ובעבר, כמו גם לא מעט עיתונאים, תקפו את ההחלטה שלא להאריך את כהונת מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך. הם מיהרו להסביר שזה מהלך פוליטי, שנגזר מכך שאלשיך העניק רוח גבית לחקירות ראש הממשלה ושנועד לרצות את הבייס הליכודי. היה לתוקפים האלה קל מאוד לטאטא הצדה רוח גבית אחרת שאלשיך נתן, למטרידים מינית במשטרה, ולשכוח שאפילו בג"ץ נזף בו על הגנת היתר שהעניק לניצב רוני ריטמן. ללכתו של אלשיך לא תהיה כל השפעה על החקירות, אבל לכהונתו יש השפעה על היחס של המשטרה להטרדות מיניות. אם המחליף שלו צריך להיות מוטרד מגיבוי כלשהו, הרי שזה מהגיבוי לתוקפים, לא לחוקרים.
משה גורלי
בן-זאב
ערכי משפחה שגויים
על הנייר, מדד החברות המשפחתיות שהוכרז השבוע בבורסה הוא התמוה שבמדדים. הרי תחת המהפכה שמוביל מנכ"ל הבורסה איתי בן־זאב נדרשו חברות להגדיל את אחזקות הציבור, ובכירי הבורסה זימרו בשבחן של חברות ללא גרעיני שליטה, כשגולת הכותרת היא כמובן הנפקתה הצפויה של הבורסה עצמה. הרוח הזו דבקה בשוק כולו, מחברת הייעוץ אנטרופי שמעודדת הפחתת נוכחות משפחתית, ועד רשות שוק ההון ששואפת להוציא את בעלי השליטה מהדירקטוריונים של חברות ביטוח. אז מאיפה המדד החדש, שהתנאים להיכנס אליו הם אחזקות בעלי עניין של 40% ויותר, וכהונה של שלושה בעלי משפחה בדירקטוריון או כנושאי משרה? אולי זה קשור לכך שהוא הושק בשיתוף מכון רעיה שטראוס לחקר חברות משפחתיות. גם בבורסה מתבלבלים כשנתקלים בכסף משפחתי ישן.
סופי שולמן
כ“ץ
אירוויזיון תקוע
במאי הקרוב יחגגו עשרות אלפי תיירים את האירוויזיון בתל אביב, בירת הפקקים של ישראל. הבעיה היא שבאורח פלא, ככל שהפקקים בעיר גדלים, גדלה גם ההתעלמות מהם. הנה דוגמה: לפני שבועיים אישרו בממשלה הפרטה של כל קווי אגד ודן - חוץ מאשר בתל אביב. למה? ככה. השבוע נצבעה התמונה התחבורתית הישראלית בגוונים קודרים מתמיד, כשהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה שמשנת 2000 צי הרכב בישראל זינק בכ־84%, אבל אורך הכבישים רק ב־19%; ושבשנה האחרונה לבדה זינק הקילומטראז' הישראלי בכ־4.2%. שלבו את כל אלה ותגלו שבהיעדר נס מיוחד, האירוויזיון יהיה פיאסקו תחבורתי. שר התחבורה, ישראל כ"ץ, יצטרך להתאמץ כדי להסביר למה זה קרה דווקא במשמרת שלו.
ליאור גוטמן
בזוס
צדיק? חמוץ
מייסד אמזון ג'ף בזוס, האיש העשיר בעת החדשה עם הון של 160 מיליארד דולר, הודיע בסוף השבוע שעבר על הקמת קרן צדקה של 2 מיליארד דולר, לתמיכה בחסרי בית ולהקמת גני ילדים בקהילות עניות. רק לפני כמה חודשים הסביר בזוס שאת הכסף העודף שלו הוא מפנה למיזם החלליות בלו אוריג'ין, שחשוב לו יותר מכל פעילות עסקית שבה הוא מעורב. קודם נכבוש את החלל, מתברר, אחר כך נתפנה לעניי עירנו - חלק מהם, אגב, עובדי אמזון שמצליחים לגמור את החודש רק באמצעות תלושי מזון. אפילו במעמד ההכרזה על קרן הצדקה בזוס לא שכח לדבר על "השקעה בעתיד כוכב הלכת שלנו באמצעות פיתוח תשתית בחלל". כך נראית פילנתרופיה חמוצה: כאילו מישהו מכריח אותו לעשות את זה, והלב שלו בכלל על כוכב אחר.
תמר טוניק
אפריקה
איחרה את הרכבת
"המודל שעמד בבסיס הנס הכלכלי האסייתי לא יהיה תקף באפריקה", הזהיר השבוע חתן פרס נובל לכלכלה, ג'וזף שטיגליץ, בכנס בהלסינקי. שטיגליץ צופה שבעתיד הלא־רחוק תייתר האוטומציה את הצורך להעביר מפעלים למדינות עם כוח עבודה זול; כך אפריקה, שנחשבה היעד הבא במרוץ לתחתית של הקפיטליזם הגלובלי, איחרה את הרכבת. בכנס אחר, בלונדון, שיבח סטיב בנון, יועצו של טראמפ לשעבר, את ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן ושר הפנים האיטלקי מתאו סלביני על מלחמת החורמה שלהם במהגרים. "הם פועלים לטובת המדינות שלהם", אמר בנון. אם תתממש התחזית של שטיגליץ, המצוקה באפריקה רק תחריף, ואיתה גם גל ההגירה הנואש. עבור פוליטיקאים כמו בנון, אורבן וסלביני, שמטפחים לאומיות שניזונה משנאת זרים, מדובר בבשורה משמחת.
רן אברמסון
בוג'אק הורסמן
סוס טרויאני
סדרת האנימציה "בוג'אק הורסמן" קנתה מקום של כבוד בלב צופים ומבקרים בזכות הטיפול הרגיש שלה בסוגיות כהתמכרות ודיכאון, לצד ביקורת חברתית חדה על המתרחש באמריקה. העונה החמישית, שכל פרקיה עלו לנטפליקס בסוף השבוע האחרון, לקחה את הסדרה כמה צעדים קדימה ומתמודדת באופן ישיר עם החברה האמריקאית של אחרי התפוצצות מחאת MeToo#. מכמות ההתנצלויות וההתפטרויות עוד היה אפשר לחשוב שהמטרידים אכן מכים על חטא, אבל בוג'אק - בלי ספוילרים - קורעת את המסכה מעל חגיגת ההזדככות הציבורית, וחושפת את הפער העצום בין כוונות, פעולות, והדרך שבה הן מפורשות על ידי העולם. תיקון אמיתי, מבהירה הסדרה, לא נעשה בהתנצלות פומבית ובהיעלמות לחיים פרטיים, אלא בביקורת עצמית שמבצע אדם, בלי לצפות למחיאות כפיים.
ליאור באקאלו