נמצא התקציב שיחסוך 14 מיליון קוב מים בשנה

רשות המים ואגודת המים עמק הירדן מתקרבות לסיכום שיתניע פרויקט להקמת מפעל להשבת מי קולחין, ויאפשר לחסוך 14 מיליון קוב מים מתוקים בשנה. הקמת המתקן שעליה הוחלט כבר ב־2009, מתעכבת כארבע שנים בגלל מחלוקת בין שני הגופים על כ־163 מיליון שקל. בארבע שנות המחלוקת זרמו כ־50 מיליון קוב של מים מתוקים לגידולי חקלאות שניתן היה להשקות אותם עם מים מהמפעל החדש.

המדינה היתה מוכנה להקצות לפרויקט את העלות שנקבעה ב־2009 כהערכה ראשונית - 217 מיליון שקל, בעוד עלות התוכנית המפורטת של אגודת המים היא 380 מיליון שקל. ל"כלכליסט" נודע כי הסיכום המתגבש הוא שהמדינה תוסיף עוד כ־70 מיליון שקל, ואת היתרה תשלים אגודת המים. אלא שהאגודה מבקשת כי גם הסכום שהמדינה תשקיע, או לפחות חלקו, יוכר לה כהון עצמי שהושקע בהפקת מים. הכרה זו תאפשר לאגודה לקזז את הסכום מהיטל שהיא מחויבת לשלם לחברת מקורות.

חקלאי עמק הירדן אינם יכולים להשתמש במי קולחין - מי שפכים מטוהרים - להשקיית מטעי הבננות, מכיוון שרמת המליחות שלהם גבוהה מדי.

במקום זאת הם שואבים מדי שנה כ־14 מילון קוב מים מהירמוך, שבהמשך נשפך לירדן מדרום לכנרת. במקום לבזבז מים מתוקים, הועלה בעשור שעבר הפתרון להקים מתקן התפלה למי המוביל המלוח - תעלה שמסיטה מים מלוחים שנובעים ממעיינות בסביבת הכנרת, ומזרימה אותם לירדן מדרום לכנרת כדי שלא ימליחו את מי האגם.

הכוונה היא למהול את המים המותפלים במי הקולחין כך שרמת המליחות שלהם תרד. מי הירמוך המתוקים יזרמו לירדן הזקוק למים בקטע שבין הכנרת לים המלח.

גיורא שחם מנהל רשות המים

המנגנון להקמת מפעל המים נולד כבר ב־2009 במסגרת הסכם פשרה בין המדינה לאגודת המים עמק הירדן. האגודה תבעה מהמדינה, במספר תביעות, סכום מצטבר של כ־300 מיליון שקל עבור הפרשים בין העלויות שהיא הוציאה לצורך הפקת המים לבין היטלי ההפקה שהיא שילמה. בפשרה סוכם כי אגודת המים תקים מפעל להשבת מי קולחין באמצעות מהילתם במים המותפלים, וכי הפרויקט ימומן על ידי המדינה. המחלוקת החדשה צצה משום שבהסכם הפשרה נקבע כי עלות הפרויקט היא 217 מיליון שקל, אך לאחר שאגודת המים הכינה תוכנית מפורטת היא העריכה כי עלות הפרויקט גבוהה בהרבה - כ־380 מיליון שקל. כלומר להשלמת הפרויקט נדרשים עוד כ־160 מיליון שקל, סכום שאף אחד מהצדדים לא הסכים להוציא מכיסו.

האגודה טענה כי הסכם הפשרה נוקב בסכום נמוך משום שבאותו שלב זו היה מדובר בהערכה בלבד, ולא היו ידועים כל פרטי הפרויקט. בעקבות הסכם הפשרה שחתמה ב־2009 המדינה עם אגודת המים עמק הירדן, יצא ב־2010 מכרז להקמת מתקן התפלה, וב־2012 פורסם כי חברת GES מקבוצת עזריאלי זכתה בו.

אבל מתקן ההתפלה מעולם לא נבנה משום שהקמתו תלויה באישור רשות המים, אישור שעד עתה לא התקבל בשל אותה מחלקות כספית על הפער של 160 מיליון שקל.

בתגובה נמסר מרשות המים: "אכן מתנהלים דיונים עם אגודת המים להשלמת מפעל ההשבה. הדברים עדיין לא מסוכמים. ההכרה בהון עצמי שתביא האגודה - או כל מפיק וספק אחר - קבועה בכללים".