$
בארץ

ישראל משקיעה 400 דולר בלבד בשנה בכל ילד עד גיל 3

ישראל לא רק אחרונה ב־OECD בהוצאה הלאומית על חינוך בגיל הרך, היא גם האחרונה בחלקה של הממשלה בהוצאה זו: 15% בלבד, בעוד ההורים נושאים בשני שלישים מההוצאות. כך מעכב הקרב הפוליטי בין שר העבודה חיים כץ ושר החינוך נפתלי בנט את שדרוג מעונות היום

שחר אילן 06:2616.09.18

נתוני ה־OECD שפורסמו בשבוע שעבר חשפו כי ההוצאה הלאומית לחינוך בגיל הרך בישראל (גילאי 3–0) היא הנמוכה ביותר מבין המדינות החברות בארגון, ועומדת על 2,700 דולר לילד בשנה בלבד. אך נתונים אלו, הלקוחים משנתון החינוך של ה־OECD ל־2018, עשו חסד עם ממשלות ישראל. עיון מעמיק בנספחים המקוונים של השנתון מעלה כי ההוצאה הציבורית בישראל בחינוך הגיל הרך, כלומר החלק שמגיע מהממשלה, גם היא הנמוכה ביותר מבין המדינות המפותחות.

 

 

 

לפי הנתונים, המתייחסים לשנת 2015, 85% מההוצאה על חינוך של גילאי 3-0 בישראל מגיעים מהוצאה פרטית, ו־62% מההוצאה מגיעים ישירות מכיסי ההורים.

 

 למעשה, חלקה של ממשלת ישראל בהוצאה הלאומית לחינוך הגיל הרך הוא 15% בלבד, שהם 400 דולר לילד בשנה. שיעור זה נמוך משמעותית מהממוצע באיחוד האירופי (75%) ובקרב 14 מדינות ה־OECD שעליהן קיימים נתונים (72%). המדינה השנייה מהסוף מבחינת שיעור ההוצאה הציבורית על חינוך בגיל הרך היא בריטניה, וגם בה שיעור זה כפול מבישראל ועומד על 30%. אלא שההוצאה הלאומית לתלמיד בגיל הרך בבריטניה עומדת על 9,600 דולר בשנה, כך שההוצאה הציבורית לילד עומדת על 2,900 דולר _ יותר מפי שבעה מבישראל.

 

 

 

הערת שוליים המופיעה בשנתון מציינת כי ייתכן שחישוב ההוצאה הפרטית כולל עוד כמה מאות דולרים של סבסוד מטעם המדינה. אך גם מצב זה לא ישנה אפילו במעט את מיקומה של ישראל בתחתית הרשימה. שאלת המפתח העולה מסקירת נתונים אלו היא כיצד הובילו ממשלות ישראל למצב זה ומה עושים השרים כדי לשנות אותה.

 

הגיל הרך הוא הילד החורג של מערכת החינוך

 

במובנים רבים החינוך לגילאי 3–0 הוא הבן החורג של מערכת החינוך. למעשה, האחריות על מערכת החינוך לגיל זה כלל אינה נתונה למשרד החינוך אלא למשרד העבודה והרווחה. זאת מתוך היגיון שלפיו מעונות היום הם סוג של שירות שמרטפות שנועדו לסייע להורים לצאת לעבודה.

 

השנה עמד תקציב האגף לגיל הרך במשרד העבודה והרווחה תחת השר חיים כץ על 1.69 מיליארד שקל, ו־1.17 מיליארד מסכום זה שימשו לסבסוד שכר לימוד במעונות היום. לשם השוואה, תקציב האגף הקדם־יסודי במשרד החינוך המטפל בשלוש שכבות הגיל הבאות (גילאי 6-3) עומד על 8.2 מיליארד שקל - זאת הודות להרחבת חוק חינוך חובה חינם על גילאי 5-3 ב־2015 בעקבות המחאה החברתית.

 

הסיבה לפער תקציבים עצום זה נעוצה בכך שהמעונות בפיקוח מטפלים ב־24% בלבד מהילדים בגילאי 3-0 - רק כ־130 אלף מתוך כ־540 אלף ילדים. מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצא כי אין רישום של מספר הילדים המצויים במעונות פרטיים ובמסגרות חלופיות כמו מטפלות ומשפחתונים. לפי הערכת משרד העבודה והרווחה, מסגרות אלו מטפלות בכרבע נוסף מהילדים בשעה ש־50% הנותרים מטופלים בבית. אך גם במעונות היום שמצויים תחת פיקוח הממשלה ההורים נדרשים לשלם שכר לימוד מלא או חלקי, ורק בחלקם זוכים לסבסוד של עד 2,100 שקל לילד בחודש לפי מבחני הכנסה. בסך הכל מממנת המדינה מחצית מעלות שכר הלימוד המצטברת במעונות שבפיקוח.

 

מתחילת העשור המליצו שתי ועדות על העברת מעונות היום לגיל הרך לאחריות משרד החינוך. ראשונה היתה זו ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי כלכלי שהוקמה בעקבות המחאה החברתית והגישה את המלצותיה ב־2011, ושנייה ועדת אלאלוף למלחמה בעוני שהגישה את המלצותיה ב־2014. בסוף 2015, בשנתה הראשונה של הממשלה הנוכחית, הוקמה ועדה בין־משרדית לבחינת העברת מעונות היום לאחריות משרד החינוך. בראש הוועדה שהוקמה לדרישת שר החינוך החדש נפתלי בנט הועמד מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז אלי גרונר.

 

השקעה באיכות החינוך או במספר המקבלים אותו

 

דו"ח ועדת גרונר שהוגש במרץ 2016 מנה שורה של יתרונות בהעברת האחריות על חינוך הגיל הרך למשרד החינוך, ובהם ריכוז האחריות לחינוך מגיל אפס ועד 18 במשרד שזוהי התמחותו. עם זאת, חברי הוועדה הגיעו למסקנה שלפיה המשך הכפפת מעונות היום למשרד כלכלי - אז משרד הכלכלה, כיום משרד העבודה והרווחה - יבטיח הפניית משאבים להקמת מעונות נוספים והרחבה של המערכת. זו, לטענתם, בשעה שהכפפת המעונות למשרד החינוך תביא להפניית תקציבים לאיכות החינוך על חשבון כמות הילדים שיזכו לקבל אותו.

 

שר העבודה והרווחה חיים כץ ושר החינוך נפתלי בנט. רוצים או לא רוצים? שר העבודה והרווחה חיים כץ ושר החינוך נפתלי בנט. רוצים או לא רוצים? צילום: עמית שעל, אוראל כהן

 

 

לבסוף החליטו חברי ועדת גרונר שלא להחליט וכתבו בדו"ח כי "ככל שדגשי המערכת במסגרת המדיניות הכלכלית־חברתית יהיו מוטים להעמקת איכות הטיפול - יש להעביר את אגף מעונות היום למשרד החינוך. ככל שדגשי המערכת ימשיכו להיות מוטים להרחבת המערכת כדבר מרכזי - נכון להשאיר את מערכת מעונות היום במשרד הכלכלה". אך על אף הפסיחה על שני הסעיפים, בדו"ח צוין גם כי "מדיניות של עידוד תעסוקה ויציאה מעוני תיעשה בצורה יעילה וטובה יותר במשרד הכלכלה". כך עלה בעצם מהדו"ח כי במצב הנוכחי אין להעביר את המעונות למשרד החינוך מכיוון ש"שוק העבודה עדיין זקוק לתמריצים כדי להגביר את ההשתתפות בכוח העבודה". 

 

עם זאת, נתונים שהציגו אנשי משרד העבודה והרווחה לוועדת גרונר מספקים אומדן על העלות הכרוכה בשילוב כל הילדים בגילאי 3-0 במעונות יום. לפי נתונים אלו, שילוב הילדים ברמות הסבסוד הקיימות כרוך בתוספת תקציב של 3 מיליארד שקל בשנה למיליארד וקצת שהמדינה משקיעה בכך כיום. הענקת חינוך חינם לכלל הילדים בגיל הרך כבר תהיה כרוכה בתוספת של 7 מיליארד שקל בשנה. אך לפני כן יש לדאוג להקמת מעונות שיכילו את כל הילדים בגילאים הרלבנטיים, הליך שלפי משרד העבודה כרוך בהוצאה חד־פעמית של 13.5 מיליארד שקל.

 

בנט רצה את המעונות, אבל רק עם תוספת תקציב

 

את החלטת ועדת גרונר לא לספק שורה תחתונה ברורה אפשר אולי להבין על רקע השינויים הפוליטיים שנערכו על רקע דיוניה. בין מועד כינוסה ועד הגשת מסקנותיה הספיק ראש הממשלה בנימין נתניהו למנות את מקורבו חיים כץ למשרד הרווחה, שקיבל חזרה לידיו את אגף התעסוקה ממשרד הכלכלה וחזר לתפקד כמשרד העבודה והרווחה. כץ דרש לקבל לידיו גם את מעונות היום, וביולי 2016 אישר נתניהו את העברת המעונות ממשרד הכלכלה למשרד העבודה והרווחה ולא למשרד החינוך.

 

לזכותו של כץ יש לציין שכשבנט כיהן כשר הכלכלה בממשלה הקודמת, הוא התנגד לוותר על מעונות היום. "מבחינת אחריות זה רק עוד כאב ראש, אני לא מחפש להגדיל את משרד החינוך, אבל הוא הרבה יותר מתאים", נוהג בנט להגיד בנושא. "משרד החינוך יודע לבנות בתי ספר וגני ילדים הרבה יותר מהר ממשרד העבודה. זה המקצוע שלנו". בינתיים כץ דווקא שוכנע לוותר על האחריות על מעונות היום, אך נראה כי העברתם למשרד החינוך מתעכבת - איך לא - בגלל מחלוקת על תקציבים.

 

במסמך שהעביר משרד החינוך לוועדת גרונר פורטו שורה של דרישות תקציביות: 100 מיליון שקל להרחבת הפיקוח על המעונות, 300 מיליון לשיפור איכות השירות, 800 מיליון לתוספת גננות ובסך הכל תוספת תקציב של 1.3-0.5 מיליארד שקל בשנה. בנט הראה בקדנציה שלו במשרד החינוך יכולת מרשימה לגייס כספים תוספתיים למטרות כמו סייעת שניה בגנים, הקטנת מספר התלמידים בכיתות ותגבור לימודי המתמטיקה והאנגלית - אך דורש לקבל לידיו את מעונות היום רק עם התקציבים הנוספים. מסיבה זו קשה שלא לחשוד שהעברת מעונות הגיל הרך לאחריות משרדו פשוט נמוכה בסדר העדיפויות שלו.

 

 

 

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "ב־2015 עת נכנס בנט לתפקיד שר החינוך, הוקמה לבקשתו ועדת גרונר שבחנה את העברת האחריות על המעונות. הגיוני לייצר רציפות בתחום החינוך מגיל אפס ועד לי"ב. המלצת הוועדה היתה כי כדי להעמיק את איכות הטיפול במעונות יש להעביר את האחריות עליהם למשרד החינוך לצד תוספות תקציביות נדרשות, אך המלצה זו לא אושרה בממשלה".

 

ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: "מאז קיבל כץ את הסמכויות לידיו הוא ייסד פרויקט להאצת בינוי מעונות ובתוך שנתיים נוספות 20 אלף מקומות חדשים לפעוטות. בימים אלו מוקמת ועדה ייעודית למשרד בשיתוף האוצר ומפעילי המעונות, שתקבע צעדים נוספים לשיפור ושדרוג איכות הטיפול בפעוטות".

 

מהר, לפני שיהיו בחירות: המועצה לגיל הרך במרוץ נגד השעון

 

המועצה לגיל הרך טרם הוקמה אף שכבר חלפו שישה חודשים מאז המועד הקבוע בחוק להקמתה בפברואר. בלשכת שר החינוך נפתלי בנט טוענים כי כמעט והושלם ההליך להקמת המועצה, שנועדה לרכז את הטיפול בשכבת הגיל הרך, וכי היא צפויה להתכנס לראשונה בתאריך שטרם נקבע לאחר החגים. עם זאת, אם יוחלט על הקדמת הבחירות, ייתכן שהמועצה לא תספיק להתכנס והקמתה תידרש להתחיל מחדש לאחר הבחירות.

 

חוק המועצה לגיל הרך אושר ביולי אשתקד בהמשך להמלצות ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי כלכלי וועדת אלאלוף למלחמה בעוני, שהצביעו על צורך בהקמת מועצה לריכוז או תיאום הטיפול בשכבת גיל זו. המועצה שתפעל במסגרת משרד החינוך תידרש להכין תוכנית אסטרטגית לקידום הטיפול בגיל הרך, להגדיר סדרי עדיפויות ולתאם בין גורמים העוסקים בנושא. בנוסף, המועצה תפעיל מכון מחקר עצמאי לצורך הכנת הצעות המדיניות שלה.

 

הצבתו של שר החינוך בראש המועצה הביאה לכך שהדמות המרכזית בה תהיה סגן היו"ר, תפקיד שלו מינה בנט את סימה חדד, בעבר ראש מינהלת האגף לגיל הרך במשרדו. המועצה תכלול 20 נציגים בעלי ידע בתחום ממשרדי הבריאות, הרווחה, האוצר, החינוך והפנים לצד אנשי אקדמיה ונציגי הורים, והיא צפויה להתכנס לפחות ארבע פעמים בשנה. לאחר גיבוש התוכנית בידי המועצה היא תיבחן בידי ועדת שרים ייעודית.

 

הקמת המועצה במשרד החינוך נראית כפיצוי דחוק על השארת האחריות על מעונות היום לגיל הרך במשרד העבודה והרווחה, אך היא עדיין צפויה להיות הגורם הראשון שיתאם את הטיפול בשכבת גיל זו. עצם קיומה צפוי להגדיל את הלחץ לריכוז הטיפול בתחום כולו בידי משרד החינוך.

 

בישיבה משותפת של ועדת העבודה והרווחה וועדת החינוך שכונסה בפברואר לדון בעיכוב בהקמת המועצה תירץ בנט את הבעיה בקשיים בקבלת שמות נציגי המשרדים השונים. כעת אומרים במשרדו שהשמות התקבלו ונערכת בדיקת ניגודי עניינים. שאלת הזמנים היא מכרעת, שכן אם בנט לא יספיק למנות את המועצה לפני החלטה על יציאה לבחירות, קיים חשש שההליך יידרש להתחיל מחדש בכנסת הבאה.

 

ממשרד החינוך נמסר: "בהתאם לקבוע בחוק, הקמת המועצה מחייבת מינוי נציגים מגורמים רבים, תהליך שארך זמן רב מסיבות בירוקרטיות. המשרד מינה את רשימת החברים והם מצויים בבדיקה משפטית. עם תום הבדיקה, כנראה לאחר החגים, פעילות המועצה תצא לדרך מיידית. חדד ובנט סירבו להתייחס לתוכניותיהם לפעילות המועצה.

 

שחר אילן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x