חוק זכויות היוצרים האירופי אושר; האם ישבור את האינטרנט?

כובלים את כולם באותן שלשלאות

שתפו את הממים, מהרו לפני שתעצרו: החוק האירופי שישבור את האינטרנט עבר, ועומד להפוך לעובדה בשטח; מדובר בחוק שיחייב את חברות האינטרנט לסנן בעצמם לינקים שמפורסמים דרך שירותיהן - ולשלם למקור אותם לינקים, אם הם לגיטימיים. אתמול הצביע הפרלמנט האירופי בעדו והעביר אותו לשלב האישור הסופי, שמתוכנן לינואר 2019. תומכים נלהבים ומקטרגים נזעמים מנהלים ויכוח ער בנושא כבר זמן מה, בצורה שאולי עשויה לערפל את המציאות הנגזרת של ההחלטה הזו, אבל כך או כך ברור לכל מי שעיניו בראשו שמדובר בצעד דרסטי.

צנזורה בחסות שמירת זכויות היוצרים?

מוויקימדיה, חברת האם של ויקיפדיה שדווקא זוכה להחרגה מהחוק, מסרו: "הפרלמנט האירופי הצביע כדי להשריש חוקי זכויות יוצרים מיושנים ולכפות מכשולים גדולים יותר על גישה לידע מקוון… אנחנו מאוכזבים מהתוצאה וההזדמנות המוחמצת לעדכן את חוקי זכויות היוצרים ולהתאימם עבור העידן הדיגיטלי". ברדיט, מעוז חופש הביטוי, גם לא עלזו לגבי ההחלטה. "ההצבעה של היום הנחיתה מכה חזקה כנגד האינטרנט החופשית, וכנגד חברות קטנות כמונו" נציג החברה מסר בהצהרה. "זה מאכזב לראות את הפרלמנט מתעלם מהדאגות של האזרחים כמו גם המומחים שמכירים את האינטרנט, ואדריכלי האינטרנט עצמם".

מה אומרים התומכים? קשת התגובות בעד החוק האירופי נעה מהבנאלי להחריד, דהיינו: צריכה להיות הגנה על זכויות יוצרים, דרך הפטרוני קמעה של "הביקורות מוגזמות, יהיה בסדר" ועד הוורסיה הקונספירטיבית שגורסת שהכל בעצם ניסיון של חברות הטכנולוגיה הגדולות להמשיך להיאחז בכוחן נגד הגולש הקטן. אז הבנאלי כבר ברור, הפטרוני לנצח יהיה גם סובייקטיבי וגרסת מאחז העיניים? בעיקר טעונה הוכחה, כאשר בעוד חברות קטנות יותר בממדים או באמצעים יוצאות כנגד החוק, וארגוני זכויות אזרח מודאגים מההשלכות, החברות הגדולות לא ממהרות להגיב.

האיחוד האירופי סותם פיות

מי שמגיב בשמן הוא ארגון בשם EDiMA - הגם שאינו מאוד מוכר או פופולרי, מייצג כמה מהשחקניות הגדולות ביותר בשוק. הוא נוצר, לפי הכתוב באתרו, "כדי לשמש כארגון סחר אירופי וייצוג ממשלתי עבור חברות הארגון, בנושאים המשפיעים על הסקטור העסקי החדשני". בדירקטוריון של אדימה משתתפות חברות כמו אפל, פייסבוק, גוגל, אמזון וסנאפ ובין שאר חברות הארגון ניתן למצוא גם את מיקרוסופט, טוויטר וחברות גדולות אחרות. באדימה יצאו בהצהרה דיפלומטית ויבשה לגבי לשון החוק החדש, מלבד הקביעה כי בנוגע לשני הסעיפים הבעייתיים מדובר ב"תוצאות רעות עבור אזרחי אירופה".

אם להיות מסויגים, אדימה-סטייל, אפשר לתלות תקוות בשני דברים מרכזיים: ראשית, אין לדעת איך ועד כמה יישמו המדינות את החוקים, סביר גם שלא במידה שווה ממדינה למדינה. שנית, בדומה לכל כך הרבה דברים נפלאים ונוראים שהגיעו מהיבשת האירופית, נקווה החוק החדש ינחל מידה דומה של כישלון בשאר העולם, משל היה משחק קריקט או נשנוש רגלי צפרדעים.

היום שאחרי

"בזכות מרטין לותר קינג התפרסם המשפט שהקשת המוסרית של ההיסטוריה היא ארוכה, אך נוטה לכיוון הצדק. אני הייתי אומר שהקשת המוסרית של ההיסטוריה היא ארוכה אך נוטה לכיוון קידמה, ומתוך קידמה באים תנאי מחייה משופרים, שירותי בריאות משופרים ובסופו של דבר האפשרות להתעלות מעל שבטיות ולהושיט יד לכיוון הצדק". המילים הללו הגיעו מבכיר גוגל בשם קנט ווקר, לפני כשנתיים, ונמצאות - יחד עם עוד כשעה של מלל באותה הרוח - במרכזה של הסערה התקשורתית התורנית אליה נקלעה החברה.

כמעט כמו בכל סערה שמתבררת כמהומה רבה על לא מאומה, גם כאן מורגשת ידו של הימין הקיצוני-אנטישמי-קונספירטיבי בארה"ב בדמות ברייטברט. האתר הידוע לשמצה, שהתפרסם בזכות קטגוריות כתבות כמו "פשעי שחורים" או הסברים מלומדים על איך לנשים מגיע שישלמו להן פחות, ידוע בתמיכתו ובהתגייסותו לאג'נדת הממשל הנוכחי. אם כך, לא מפתיע שהיה זה ברייטברט ששחרר וידאו 'מודלף' מפגישת הצוות הראשונה של עובדי גוגל לאחר בחירות 2016 לנשיאות, המשקף את דעותיהם של בכירים רבים בגוגל לגבי תוצאות בחירות אלה.

מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי צילום: אי פי איי

הדעות של בכירי גוגל לא מפתיעות: במחוז ש-80% ממנו הצביעו עבור קלינטון, ובחברה שחלק ניכר מעובדיה הם מהגרים ופליטים, לא קשה לנחש היכן ממוקמים רוב אנשי גוגל על המפה הפוליטית. המנכ"ל סונדאר פיצ'אי והמייסד סרגיי ברין, שניהם מהגרים, אף השתתפו באופן פומבי בהפגנות נגד הממשל הנוכחי יחד עם רבים מעובדיהם. הגם שחלק ניכר מהעובדים בעמק הסיליקון משייכים עצמם לצד הימני של המפה בשל דעותיהם לגבי כלכלה ורגולציה ממשלתית, הם נוטים להיות מזוהים עם ימין ליברלי כאשר מדובר בסוגיות חברתיות ומדיניות ואינם מתומכי טראמפ הנלהבים, בלשון המעטה.

תגובות הבכירים בסרטון נעו בין רגשנות לפילוסופיה ופרגמטיות, כאשר כחוט השני נשזרו קווים משותפים בכל הדברים שנאמרו: התוצאות הן חסרות תקדים, כולנו חוששים, לא הכל אבוד, וכך נמשיך מכאן. הגם שבשעה ויותר של הסרטון לא נאמרו דברים משולהבים או מפלילים שניתן להשתמש בהם כדי לפגוע בגוגל אנושות, הספין הנוכחי כמובן מהווה עוד נשק- קהה ככל שיהיה- במאבקם המתמשך של הרפובליקנים כנגד ענקית עמק הסיליקון.

דוברת גוגל, ריבה סקיוטו, מסרה בתגובה לניו יורק טיימס ש"שום דבר שנאמר בפגישה הזו, או בכל פגישה אחרת, המצביע על הטיה פוליטית לא משפיע על איך שאנחנו פועלים ומעצבים את המוצרים שלנו". ואכן, אין סיבה שלא להאמין לגוגל בנושא. סיפורים דומעים מבית אבא, בדיחות על ג'וינטים וסשן חיבוקים ספונטני הם לא בדיוק מזימה להפיל את הממשל. ברור שבכירי ועובדי החברה - כמו בחברות רבות אחרות בעמק הסיליקון - בעלי הטיה פוליטית דמוקרטית וליברלית ברורה, אך לא כזו שמשפיעה על המוצר הסופי. השיקולים המרכזיים המניעים את גוגל הם כלכליים והדולרים של כולם, בכל הספקטרום הפוליטי, ירוקים באותה מידה.

מחנכים את המיזוגנים

חברת המשחקים ריוט גיימס (Riot Games), מפתחת League of Legends הפופולרי, מנסה לתקן דרכיה לאחר שהנהלתה הואשמה בסקסיזם ומיזוגניה בוטה. החברה גייסה את פרנסיס פריי, מומחית לגיוון כ"א ואסטרטגיה, שהגיעה מאובר - עוד חברה שהיתה נגועה בסקסיזם, ועברה רפורמה. בבלוג Riot מצטטים את פריי, שחולקת את רשמיה לאחר כמה מפגשים: "אחרי שביליתי עם מנהיגות החברה ובעלי תפקידים נוספים בארגון, התבהר לי שריוט שמה הכל על השולחן ומתחייבת לשנות את התרבות שלה מן היסוד. לכל העובדים כאן באמת אכפת מהנושא, מה שאומר ששינוי אמיתי הוא אפשרי".

המשחק League of legends

המילים של פריי מהדהדות ממשמעות, במיוחד על רקע הבעיות העמוקות של ריוט גיימס בכל הנוגע ליחסה לנשים. דו"ח מפורט שפורסם במרץ צייר תמונה של חברה עם מחלות גיימינג נפוצות כמו הנטייה לשכור רק "גיימרים אמיתיים"- קוד ל"לא גיימריות", בדיחות פלוצים ותרבות "גבר-גבר" כללית. אבל לא שם מסתיימת הסאגה: גם בהמשך הדרך עובדות החברה מצאו עצמן 'נבחנות' בזלזול על הידע שלהן במשחקי מחשב, נשטפות הערות בלתי פוסקות על חייהן הפרטיים או מראן החיצוני, סופגות התעלמות מוחלטת כשמעלות רעיונות חדשים, נפסחות בשיחות על קידום ומקבלות ציונים על פי רמת המשיכה המינית שמנהליהן הישירים מרגישים כלפיהן. ריוט גיימס הכחישה בתחילה את קיום הבעיה, אבל עתה דומה שמכירה לא רק בעומק הבעיה אלא בצורך לטפל בה מן היסוד.

עכשיו כשפריי בתמונה, אולי יש לריוט סיכוי לשנות את התרבות הארגונית החולה שלה, למרות שיידרש לא מעט חינוך מחדש לצוות הנוכחי ולמסגרות הקיימות. בהנחה האופטימית שהניסוי ייצלח, הנחה אותה מהדהדת פריי, תוכל ריוט להוות מגדלור באפלה לשאר החברות בתחום, והשם יודע שהן צריכות את זה.

1. אינבוקס איננה עוד, תחי ג'ימייל: לאחר ארבע שנים מהנות של תכונות פשוטות עם דגש על יעילות, אפליקציית המייל אינבוקס מבית גוגל איננה עוד. בעוד שרבות מהתכונות המוצלחות שלה הוטמעו בג'ימייל, הקהל הקטן-יותר אך נאמן של אינבוקס נותר שבור לב וללא אלטרנטיבה. בג'ימייל שומרים את האפשרות להמשיך להפעיל תכונות ניסיוניות דמויות אינבוקס עבור מי שירצה בכך, אך הממשק הנוח והנקי של האפליקציה שאבדה הוחלף בבלאגן הג'ימיילי הרגיל.

2. אם חלמתם להריץ דאחקות עם אלקסה, החלום אינו רחוק כל כך: חברה בשם בוטניק עובדת פיתוח הומור מלאכותי, כך שגם AI תוכל להצחיק. היא עושה זאת בדרך של צפיית השלמת מילים לאחר סריקת מיליוני טקסטים מרחבי העולם, כולל סצנות מסיטקומים ופרופילים מאתרי היכרויות. התוכנה משמשת עכשיו לשטויות חביבות, כמו קליפ המשלב שירים של מוריסי וביקורות של P90X, אך חברת אמזון היא מהמשקיעות הראשונות בבוטניק, כך שכנראה מדובר בהמצאה מבטיחה.

3. רדיט, אבירת חופש הביטוי הידועה, מצאה פורום שהיא רוצה לסתום לו את הפה, אחד שעוסק בתיאוריית הקונספירציה Q. לפיה, ישנו אדם אחד או קבוצת אנשים קטנה ששולטים בעולם במחשכים, ורומסים ברגליהם הליברליות כל מהלך שמרני. יותר מ-70,000 מנויים מאוכזבים יצטרכו למצוא מוקד אחר לתיאוריות הדיפ-סטייט שלהם לאחר שהפורום המדובר נסגר בעקבות הטרדות, הסתה לאלימות וחשיפת פרטים אישיים. רדיט התריעה בעבר שהיא הולכת להתחיל לפעול נגד פורומים ומשתמשים החורגים מכללי האתר, וזהו צעד קטן אך משמעותי בכיוון.