קרב הירושה המר של האחים־השותפים

בחירתו של דורון עופר להישאר בעסקי המשפחה לצד אחותו ליאורה היא בחירה מפתיעה, שכן בין שני האחים התנהל קרב ירושה מר שנמשך על פני ארבע שנים, וההערכות הרווחות היו שדורון יבחר למכור את אחזקותיו או לחבור לבן דודו אייל בבנק מזרחי טפחות.

יולי עופר, אביהם של השניים, נפטר בנובמבר 2011. כשנפתחה צוואתו – האחרונה מבין עשר שעליהן חתם במהלך חייו – התברר כי הוא מותיר את השליטה בחברת עופר השקעות, שמחזיקה בשליטה בחברת הנדל"ן מליסרון ושותפה בגרעין השליטה בבנק מזרחי טפחות, לליאורה. לפי הצוואה הזו, הנתח של ליאורה בחברה עומד על 52% בעוד חלקו של דורון עומד על 15% בלבד. הצוואה הקודמת שעליה חתם האב מעניקה לכל אחד מהילדים נתח של 33.3% בחברה.

יולי עופר המנוח צילום: עמית שעל

עם פתיחת הצוואה פנה דורון לבית המשפט לענייני משפחה וטען כי יש לבטל את הצוואה האחרונה של האב ולהותיר על כנה את זו שקדמה לה. לטענת דורון, על אביו הופעלו לחצים פסולים על מנת שישנה את צוואתו המקורית. ליאורה טענה מנגד כי הצוואה האחרונה שמוסרת את השליטה לידיה היא הנכונה והתקפה.

בדצמבר 2013 בית המשפט לענייני משפחה נתן פסק דין הקובע כי הצוואה האחרונה שעליה חתם יולי היא התקפה. דורון החליט לערער על ההחלטה בפני בית המשפט המחוזי שדחה את ערעורו בנובמבר 2015, ובכך העניק לליאורה את השליטה באימפריה המשפחתית. השופטת טובה סיוון קבעה באותה העת כי "כחוט השני עולה כי שיקולו העיקרי של יולי עופר לצורך קבלת החלטתו היה כי ישמר מפעל חייו".